הכלכלה הישראלית עמדה במלחמה הארוכה בתולדותיה, ולפחות בטווח הקצר, לא קרסה ואף חזרה לצמוח. אבל את מחיר ההישרדות שילמו משקי הבית, שסבלו מירידה ברמת החיים ומעלייה במחירים ובמיסוי, ותקציב המדינה, שנכנס לגירעון ענק. דירוג האשראי של ישראל ירד לראשונה בתולדות המדינה, ומשק בית ממוצע הפסיד אלפי שקלים בשנה מהעלאת מיסים עקיפים וקיצוץ בשירותים.
במקביל הועברו מיליארדים לכספים קואליציוניים, בעיקר לישיבות חרדיות (שבהן לומדים משתמטים מגיוס), חינוך חרדי, שירותי דת ומאחזים ביהודה ושומרון, והמגזר החרדי תועדף בצורה בוטה. הממשלה הבטיחה להוריד את יוקר המחיה, אך סל המזון התייקר בקצב מהיר פי ארבעה עד חמישה מאשר בארבע השנים שקדמו להקמתה, והמונופולים שהבטיחה "לפרק" המשיכו להעלות מחירים.
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו