כל יום שעובר מבהיר באור יותר בוהק שתקופה ארוכה תחת הקואליציה הנוכחית תסב לישראל נזק בל יתואר ואולי אפילו פטאלי. השאלה היא איך שמים לזה סוף במסגרת החוק.
לא חייבים לפזר את הכנסת (על אף שגם זה יהיה מבורך). אפשרות אחרת שאין מרבים לדבר בה – אבל שאולי ראוי לשקול אותה – היא אי-אמון קונסטרוקטיבי. זה דבר שמתאים באמת רק בשעת חירום. זו שעת חירום.
לא חייבים לפזר את הכנסת (על אף שגם זה יהיה מבורך). אפשרות אחרת שאין מרבים לדבר בה – אבל שאולי ראוי לשקול אותה – היא אי-אמון קונסטרוקטיבי. זה דבר שמתאים באמת רק בשעת חירום. זו שעת חירום
סעיף 28 (ב) של חוק יסוד: הממשלה קובע בפשטות כך:
"הבעת אי-אמון בממשלה תיעשה בהחלטה של
הכנסת, ברוב חבריה, להביע אמון בממשלה
אחרת שהודיעה על קווי היסוד של מדיניותה,
על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים
כאמור בסעיף 13(ד); הממשלה החדשה תיכון
משהביעה בה הכנסת אמון, ומאותה שעה
ייכנסו השרים לכהונתם."
לשם כך דרושים חמישה צדיקים בסדום של הקואליציה. הם יודעים מי הם.
אמנם החלפת הממשלה ללא בחירות, פחות משנה לאחר מה שנתפס (שלא בצדק, כי היה תיקו במניין הקולות) כניצחון מובהק לימין, תיחשב לתרגיל (ואפילו מסריח). האופוזיציה חוששת שזה יחזיר לימין את המומנטום שלאחרונה פועל לסקרים לטובתה. החשש מוצדק – אבל לא מאזן את הנזק של המשך המצב.
קשה להפריז בחומרתו. המכות מגיעות בגלים, כמו גאות אינסופית של רוע וביזה. כעת על המוקד עילת הסבירות, שאם תימחק ייפתח פתח אדיר לשחיתויות מכל הסוגים.
בהמשך יגיעו עוד מרכיבי שינוי משטרי טיפין-טיפין לטובת השחיתות. לטובת יצירת שלטון סמכותני הרשאי לרדות בציבור – ושסמלו האולטימטיבי הוא קלגס שכונתי השולט במשטרה. וכל העת, העמקת ההתמזגות עם הגדה המערבית ואיתה גם הדינמיקה שמביאה על ישראל רוב דתי שיחיש את סוף המדינה המודרנית תוך כמה עשורים. מסמר שיער.
קשה להפריז בחומרת הנזק. המכות מגיעות בגלים, כמו גאות אינסופית של רוע וביזה. כעת על המוקד עילת הסבירות, שאם תימחק ייפתח פתח אדיר לשחיתויות מכל הסוגים
הדבר הנכון לעשות הוא להחליף את הממשלה בעזרת תמיכה מתוך הליכוד ולכונן ממשלת חירום לפרק זמן מוגבל עד בחירות חדשות. בבחירות הללו כולם כבר יידעו, גם ללא מצע מטעם הליכוד, מול מה עומדים, מה על הפרק ומה מחיר החזרה על הטעות. אין יותר מרחב לשגיאות ולשטויות.
יש לקוות שגם המרכז-שמאל הפעם יבהיר למה הוא חותר ויציג מסר חיובי. אפשר להתחיל עם הקפאת ההתנחלויות מעבר לגדר הביטחון (דבר שיאפשר חתירה לנרמול היחסים עם סעודיה), תוספת תקנים מאסיבית למערכת המשפט ולמשטרה, חינוך ליבה בכל בתי הספר, עידוד כניסת חרדים לשוק העבודה, ותוכניות מרשל לחוזרים בשאלה ולמגזר הערבי.
אפשר להזמין את הליכוד לממשלה שכך תפעל, ואפילו בתנאים נדיבים. כי הצלת המדינה תחייב תמיכה של הליכוד או לפחות של רבים ממצביעיו בעבר.
צריך להתחיל בהפלת הממשלה.
האתגר לא קטן, כיוון שבגין הכשלים של הקמפיין הקודם – הפילוגים, השאננות והתכנים החיוורים – לאופוזיציה רק 56 מנדטים. לא פשוט, אבל גם לא בלתי אפשרי. להערכתי, רבים בליכוד מתחילים להבין את חומרת המצב. אין לנו יותר מכמה שנים עד נקודת האל-חזור.
שילוב של אחריות לאומית עם פיצוי הולם בצורת המשך קריירה פוליטית אמורים לחלץ את החמישה מהספינה הטובעת ממילא. אני רוצה לראות את הליכוד, ביתם החדש של עמיחי שיקלי ועידית סילמן ממפלגתו של נפתלי בנט, מתלונן על זה.
הדבר הנכון לעשות הוא להחליף את הממשלה בעזרת תמיכה מתוך הליכוד ולכונן ממשלת חירום לפרק זמן מוגבל עד בחירות חדשות. בבחירות הללו כולם כבר יידעו, גם ללא מצע מטעם הליכוד, מול מה עומדים
ישראלים רבים כבר התייאשו מכל סיכוי לתקן את המצב – אבל זה אומר ויתור על הציונות. מוקדם מדי לכך. ככל שמתחוורת לה הזוועה, כך מתעצם המעבר של ישראלים מהימין למרכז. זה מתאזן, כמובן, בגלל ילודה במגזרים הדתיים.
מדובר במרוץ נגד הזמן, כאשר המשך הדינמיקה הזו יוביל לכך שבהמשך כמעט כל הימין יהיה מורכב מדתיים, וזו כבר מלחמת תרבות לכל דבר. יש לשנות את הכיוון לפני כן.
המפתח כעת הוא לנטרל את התחרות בין יאיר לפיד לבני גנץ. הראשון הוא ראש הממשלה הקודם וראש האופוזיציה הנוכחי, ואילו השני הוא ראש ממשלת הסקרים המריח כבר את הנקמה על ההשפלות שחווה בתקופה די קצרה בפוליטיקה.
הראשון מרשים יותר אנשים בדיבורו ומהירות מחשבתו; השני מעצבן פחות אנשים באישיותו. שניהם פישלו בענק בבחירות האחרונות. הם חייבים למצוא מנגנון שייקבע, ולמשך שנת ההתייצבות זה לא מאוד משנה מי מהם יהיה ראש הממשלה.
להערכתי, ייקל מאוד על גיוס הליכודניקים אם המועמד יהיה גנץ. ביקרתי אותו רבות על הנאיביות שגילה כאשר המליך את נתניהו ב-2020 – אבל הפעם יש, כאמור, באמת מצב חירום.
להערכתי, ייקל מאוד על גיוס הליכודניקים אם המועמד יהיה גנץ. ביקרתי אותו רבות על הנאיביות שגילה כאשר המליך את נתניהו ב-2020 – אבל הפעם יש, כאמור, באמת מצב חירום
כחלק מיציאה מהחירום, יש לעודד עד כמה שאפשר הסדר טיעון במשפט נתניהו שיכלול פרישה מהפוליטיקה; זה לא לגמרי תקין, אבל שום דבר פה לא תקין, כולל הסחבת במשפט. אפילו לליכוד מגיע טוב יותר מאשר האיש הזה. לציבור הישראלי זה בוודאי מגיע.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רעיון דומה:
האופוזיציה תציע לנתניהו להקים ממשלה חדשה ובה 18 שרים, עם חלוקת תיקים יעילה ועם קווי יסוד לפי שיקול דעתו. ללא הסכמים קואליציוניים. האופוזיציה תתמוך בממשלה החדשה אם היא תהיה טובה יותר מהנוכחית, המבוססת על ההסכמים הקואליציוניים הקיימים.
אודה לתגובות ענייניות.
כבר מזמן שוחחתי עם חברים על אפשרות זאת להצלת המדינה. האם ימצאו חמישה אמיצים? האם לא יודלפו התכניות שיחשפו אותם לאיומים ואפילו מעבר לזה? שאלות שאין עליהן תשובות, רק תקוות שאכן ימצאו האנשים עם עמוד השידרה ויעמדו בלחצים.