בצה"ל לא היו ערניים מספיק לניואנסים המדיניים שהתלוו לפעולה בג'נין. מפקד אוגדת יהודה ושומרון, תת-אלוף אבי בלוט, כינה בתדריך שלו את הפעולה "מבצע", ופתח עיסוק תקשורתי סביב השאלה האם זה אכן מבצע או לא.
העיסוק הזה נראה שולי למתבונן מהצד, אלא שיכולות להיות לו משמעויות רחבות. מבצע הוא פעולה יזומה מוגדרת מטרה, ובפעולה הזו – שקיבלה את השם "בית וגן" – אין ממש מטרה מוגדרת כשורה תחתונה.
צה"ל נמנע בצדק מלהציב רף ציפיות גבוה, ולכן במהלך היממה האחרונה הקפיד דובר צה"ל לכנות את כניסה לג'נין כפעילות מבצעית ממוקדת. בשונה ממבצע "חומת מגן" בג'נין לפני 21 שנה, הפעם צה"ל נכנס למחנה הפליטים לא במטרה לכבוש אותו, אלא כדי לשחוק עד כמה שניתן את תשתיות הטרור שצמחו בו, ולהעביר מסר כי ישראל לא תאפשר אקס-טריטוריה של טרור צמוד לגבולה.
בשונה ממבצע "חומת מגן" בג'נין לפני 21 שנה, הפעם צה"ל נכנס למחנה הפליטים לא במטרה לכבוש אותו, אלא כדי לשחוק עד כמה שניתן את תשתיות הטרור שצמחו בו
דרך הטובה ביותר להבין את ההיגיון הצבאי של הפעולה הזו היא דרך הזווית המבצעית. בכל החודשים האחרונים, בכל פעם שלשב"כ "קפצה" התראה באזור ג'נין, כניסת הכוחות הפכה למעין מבצע קטן – בדרך כלל כניסה של מסתערבים ואחר כך כניסת כוחות גלויים שנתקלו באש ומטענים, וכל זה רק כדי לבצע למעצר של מבוקש או סריקה של בית.
לקראת "בית וגן", שב"כ הכין מבעוד מועד תיק מודיעין עבה במטרה להגיע לכמה שיותר בתים ואזורים חשודים – "איתורים" בשפה הביטחונית. סדר הכוחות הגדול שמשתתף במבצע מאפשר לעשות את זה ביתר קלות ועם פחות סיכון לכוחות עצמם.
אם יש מאפיין אחד דומה למבצעי עבר הוא הרצון להגיע להישג כבר במהלך הפתיחה. לכן המבצע החל בריכוז הכוחות בפאתי העיר. הפלסטינים ראו את זה, בכירי גדודי ג'נין התכנסו בחמ"ל המשותף שהקימו, ואז החמ"ל הותקף מהאוויר.
אפשר בהחלט לראות בהכנסת כלי טיס ללחימה בגדה המערבית לפני כשבועיים – מעבר לצורך המבצעי והיתרון האיכותי – גם מהלך מכין דעת קהל למבצע הזה.
סביר להניח שכבר בתכנון הראשוני בצה"ל לא התכוונו לשהייה ארוכה בשטח. מהלך כזה הוא פתח להסתבכות, כל שכן כאשר מדובר באזור מחנה הפליטים הצפוף.
לשהייה בשטח יכול להיות גם מחיר מדיני. הוא מחליש עוד יותר את הרשות הפלסטינית, מייצר ביקורת במישור הבינלאומי ומקצר את מרחב הפעולה של צה"ל, גם אם לא מדברים על כך בפומבי. זה יכול להקשות גם על פעולות דומות בעתיד.
לשהייה בשטח יכול להיות גם מחיר מדיני. הוא מחליש עוד יותר את הרשות הפלסטינית, מייצר ביקורת במישור הבינלאומי ומקצר את מרחב הפעולה של צה"ל. זה יכול להקשות גם על פעולות דומות בעתיד
בישראל היו מי שהרבו לדבר ביממה האחרונה על הרתעה, כולל פוליטיקאים. זו טעות נפוצה, מאחר שהרתעה היא מונח אמורפי הפועל בדרך כלל על ארגונים גדולים או מדינות, לא על חבורת צעירים שהתאגדו תחת שם זמני והחליטו כי הם ריבוניים בשטח.
בישראל היו מי שהרבו לדבר ביממה האחרונה על הרתעה. זו טעות נפוצה, מאחר שהרתעה פועלת בדרך כלל על ארגונים גדולים או מדינות, לא על חבורת צעירים שהתאגדו תחת שם זמני והחליטו כי הם ריבוניים בשטח
ההרתעה מול הפלסטינים הושגה במבצע "חומת מגן", אז כבש צה"ל את כל ערי הגדה וניקה אותן בשיטתיות מארגוני טרור מקומיים שצמחו לצד שיתוף פעולה פורה מצד מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית.
עבור מחמוד עבאס (אבו מאזן) שירש רשות מרוששת, מפורקת, תשתיות הרוסות ואוכלוסייה פצועה ומבולבלת, זו הייתה טראומה. הוא הקפיד מאז שלא להתדרדר לאינתיפאדה חמושה. במישור המדיני, עבאס הוריד כפפות, אבל מנגנוני הביטחון לא פסקו אף פעם לחלוטין מהתיאום הביטחוני. היו הרבה מורדות ומשברים, אבל התיאום נותר.
רבות דובר על הדור הצעיר בשטחים שמורד למעשה במוסכמות של הוריו. ההורים הם דור הביניים ברשות, בני ארבעים-פלוס שזוכרים היטב את ריסוק הרשות וכיבוש הערים.
ההרס הרב בג'נין, בוקר ליום 4 ביולי 2023 (וידיאו מטוויטר, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)
זו הסיבה שדווקא הדור הצעיר, זה שנולד למציאות שאחרי "חומת מגן", חוזר לטרור: אצלו זה לא סיפור מהעבר, טראומה שהוא ראה בעיניים. המראות של מחנה הפליטים בג'נין בעוד שבוע ואילך – עם הכבישים והמבנים ההרוסים ומאות הפלסטינים שבורחים מהעיר – יהיו אולי גורם מרסן, אבל בהחלט לא מרתיע. אולי אפילו להיפך.
בנוסף נשאלת השאלה עד כמה המבצע הזה יקרין על שאר ערי הגדה. בינתיים, מעבר לחיכוכים נקודתיים, לא ראינו ביממה האחרונה הצטרפות פלסטינית כוללת. לא של הרחוב הפלסטיני בשטחים, לא של החמושים בערים השונות, ועד כתיבת שורות אלה גם לא של חמאס בעזה או גורמים כאלה ואחרים בלבנון. יכול להיות שיש כאן זמן תגובה ארוך, עד אשר יתבהר גודל וחומרת הנזק של המבצע הנוכחי.
בינתיים, מעבר לחיכוכים נקודתיים, לא ראינו ביממה האחרונה הצטרפות של הרחוב הפלסטיני בשטחים, או של החמושים בערים השונות, או של חמאס בעזה או גורמים כאלה ואחרים בלבנון
גם ישראל צריכה לענות לעצמה על כמה שאלות בשוך הקרב הנוכחי בג'נין – למשל, מה היא עושה ביום שאחרי? האם בשלה העת להכניס את הרשות הפלסטינית שוב לאזור הזה? ספק גדול אם מישהו במהלך קרב הירושה בצמרת הרשות ייקח סיכון לפעול נגד אוכלוסייה פלסטינית תוך הישענות על כידון ישראלי.
נקודה נוספת, האם המבצע הזה יועתק גם לערים אחרות? מלבד הקסבה של שכם, אנחנו לא רואים אזורים נוספים בגדה שמכריזים על עצמם כאקס-טריטוריה.
הסכנה מבחינת ישראל היא להיגרר לרצף של מבצעים שמזכיר את הסבבים בעזה. כל כניסה תהיה מוגבלת בזמן מבחינת ההישג המבצעי שלה, כל שכן השקט שהיא מביאה אחר כך. בשונה מעזה, בגדה המערבית אין לישראל את מנופי הלחץ הכלכליים, הגאוגרפיים ואת האוזן הכרויה של מדינות ערב המתונות.
הסכנה מבחינת ישראל היא להיגרר לרצף של מבצעים שמזכיר את הסבבים בעזה. כל כניסה תהיה מוגבלת בזמן מבחינת ההישג המבצעי שלה, כל שכן השקט שהיא מביאה אחר כך
לא בכדי כתב אתמול ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל.) תמיר היימן כי ללא תוחלת מדינית מהותית, המבצע הזה לא ישיג שקט ארוך. שינוי כזה הוא בבחינת חישוב מסלול מחדש של הדרג המדיני, וספק אם במצב הפוליטי שבו נמצאת כיום הממשלה הוא אפשרי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו