כנגד מחאות קולניות מצד האופוזיציה, למרות שהייעוץ המשפטי לכנסת והייעוץ המשפטי לממשלה מתנגדים בחריפות להצעה, ועל אף שנראה כאילו הוא נותר כמעט לבדו בהובלת רכיבי ההפיכה המשטרית, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן העביר אתמול (שלישי) בוועדה, בהצבעה לקריאה ראשונה, את הצעת החוק לביטול עילת הסבירות ביחס לנבחרי ציבור.
המטרה היא לאשר את ההצעה במליאה לקריאה ראשונה, ובהמשך לאשרה בוועדת החוקה לקראת קריאה שנייה ושלישית, כך שכמו ההצעה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים – גם ההצעה לביטול הסבירות תימצא מרחק דיון אחד במליאה מכניסה לספר החוקים.
בשלב הזה, גם אמירות שהן בגדר השפלה פומבית, סתירות פנימיות ומבוכה פוליטית, לא עושות שום רושם על רוטמן. הוא נחוש להעביר את חקיקת ביטול הסבירות על נבחרי ציבור, ויהי מה. אפילו הניסיונות להצדיק את החקיקה תוך התכסות באג'נדה שמרנית, כבר נפסקו.
רוטמן ותומכי ההפיכה עשו שימוש רב עד עכשיו בשמו של פרופ' יואב דותן, מומחה למשפט חוקתי ומנהלי מהאוניברסיטה העברית המוכר כתומך בגישה שמרנית מובהקת, ושהביע פעמים רבות, בכתיבה אקדמית מנומקת, את תמיכתו בצמצום הביקורת השיפוטית המנהלית תוך שימוש בעילת הסבירות.
אך אתמול בוועדת החוקה, היה זה דותן עצמו שהודיע כי הוא מתנגד להצעת החוק הנוכחית, שהלכה הרחק מעבר לשמרנות משפטית.
פרופ' יואב דותן מופיע בפני ועדת החוקה של הכנסת בנושא ביטול עילת הסבירות, 4 ביולי 2023 (וידיאו: דוברות הכנסת)
"הצעת החוק הנוכחית בעייתית מאוד בעיניי", אמר דותן בדיון שקדם להצבעה, "ביקרתי את דוקטרינת הסבירות ולא התנגדתי שתעשה חשיבה מחדש, אבל ההצעה הנוכחית היא לשפוך את התינוק עם מי האמבט.
"זו הצעה גורפת המתיימרת להבדיל בין החלטות הדרג הפוליטי למנהלי, אבל בפועל להערכתי זה לא מה שיקרה משום שההבחנה בין החלטות פוליטיות באופיין להחלטות שהן לא כאלה, אינה יכולה להסתמך אך ורק על הדרג המקבל את ההחלטה. אם מישהו היה רוצה לעשות עבודה רצינית, היה חייב להתייחס להבחנות נוספות כמו בין החלטות מדיניות כלליות לאינדיבידואליות".
דותן גם אישר כי הצעת החוק שניסח רוטמן, אשר מתיימרת להתבסס על גישתו של השופט נעם סולברג – בפועל אינה משקפת את עמדתו של השופט.
"נדמה שההצעה הזו שונה מאוד מהצעת סולברג", אמר דותן, "בעשור האחרון חלק משופטי העליון מביעים אי נחת הולך וגובר מהשימוש בסבירות כפי שנעשה בעשורים האחרונים בפסיקה. יש על כך ויכוחים בין השופטים, וזו דווקא סיבה להימנע מהתערבות סטטוטורית. בית המשפט אינו סטטי, הוא שוקל את עמדתו ומפתח הלכה ולטעמי אם בכלל נדרשת התערבות המחוקק – זו סיבה להימנע".
"בעשור האחרון חלק משופטי העליון מביעים אי נחת הולך וגובר מהשימוש בסבירות כפי שנעשה בעשורים האחרונים בפסיקה. יש על כך ויכוחים בין השופטים, וזו דווקא סיבה להימנע מהתערבות סטטוטורית"
תובנה משמעותית נוספת תרם ד"ר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה בתחום הציבורי-מנהלי.
כמו בהופעות קודמות שלו בוועדת החוקה בקדנציה הנוכחית, התפתח קרב סביב עצם מתן האפשרות שלימון יאמר את דברו לפני ההצבעה.
בסופו של דבר, לימון ציין כי קבלת הצעת החוק במתכונתה הנוכחית, תוצאתה תהיה בפועל זהה לחקיקת חוק היועמ"שים, שכן מתן חסינות לנבחרי ציבור מביקורת שיפוטית בעילת הסבירות, פירושו לא רק מתן רשות לנבחרי הציבור לנהוג באי-סבירות, אלא בפועל החלשה דרמטית של מעמד שומרי הסף ברשות המבצעת ופגיעה בשלטון החוק.
"במדינה דמוקרטית כולם כפופים לשלטון החוק, מהאזרח ועד הממשלה והשרים", פתח לימון עם המובן מאליו, "הכפיפות של הממשלה לשלטון החוק מובטחת על ידי מספר מנגנונים, ובראשם על-ידי בית המשפט עצמאי שמוסמך בין היתר לבקר החלטות שלטוניות ועל ידי בעלי תפקידים שונים ברשות המבצעת שמשמשים בתפקיד של שומרי סף".
"הכפיפות של הממשלה לשלטון החוק מובטחת על ידי בית משפט עצמאי שמוסמך בין היתר לבקר החלטות שלטוניות ועל ידי בעלי תפקידים שונים ברשות המבצעת שמשמשים בתפקיד של שומרי סף"
המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון מדבר בוועדת החוקה של הכנסת על ביטול עילת הסבירות, 4 ביולי 2023 (וידיאו: דוברות הכנסת)
לדבריו, "החובה של הממשלה לנהוג בסבירות תבוטל דה פקטו ככל שההצעה תעבור. בכך תיפגע גם היכולת של הייעוץ המשפטי הציבורי לקדם את השמירה על שלטון החוק, ולא ניתן יהיה לבלום החלטות שרירותיות ובלתי סבירות באופן קיצוני במהלך גיבושן. ביטול עילת הסבירות יפגע הן ביכולת של יועצים משפטיים לשמור על שלטון החוק והן ביכולת של בתי המשפט לעשות כן".
הפגיעה בשומרי הסף תתמקד לא רק באי יכולתם של היועצים המשפטיים ברשויות השלטון להקפיד על כך שההחלטות השלטוניות לא יהיו נגועות באי-סבירות קיצונית, אלא בעצם האפשרות לפטר את בעלי התפקידים הרגישים הללו, מבלי שבית המשפט יוכל לעצור פיטורים לא חוקיים כאלה.
הפגיעה בשומרי הסף תתמקד לא רק באי יכולתם להקפיד על כך שההחלטות השלטוניות לא יהיו נגועות באי-סבירות קיצונית, אלא בעצם האפשרות לפטר את בעלי התפקידים הרגישים הללו
כתוצאה מכך, ייהפכו שומרי הסף עצמם למינויים פוליטיים, כך שהקואליציה כלל לא תצטרך לחוקק את חוק היועמ"שים – התהליך הזה יקרה מעצמו.
מדובר הן בשומרי סף מובהקים שממלאים תפקידים רשמיים במערכת אכיפת החוק, כמו בכירי משרד המשפטים ומשטרת ישראל; והן ברגולטורים ובבעלי תפקידים בכירים, שגם הם ממלאים במידה רבה תפקידים של שומרי סף – כמו נגיד בנק ישראל, ראש הרשות לניירות ערך, מנהל רשות התחרות, מנהל רשות המיסים, ראש מנהל התכנון, מנהל רשות האוכלוסין ועוד.
אחד התנאים המרכזיים ליכולתם של בעלי התפקידים הללו למלא את תפקידם הוא היותם עצמאים לחלוטין מהדרג הפוליטי. אם תבוטל עילת הסבירות, והדלת תיפתח לפיטורים של שומרי סף ובכירים אחרים מטעמים פוליטיים, הדבר יפגע באופן קשה בעצמאותם של שומרי הסף, וכתוצאה מכך, יפגע באופן חמור ביותר בשלטון החוק.
אם תבוטל עילת הסבירות, והדלת תיפתח לפיטורים של שומרי סף ובכירים אחרים מטעמים פוליטיים, הדבר יפגע באופן קשה בעצמאותם של שומרי הסף, וכתוצאה מכך, יפגע באופן חמור ביותר בשלטון החוק
רוטמן וחברי הקואליציה פחות התרשמו. הצעת החוק אושרה בוועדה, והועברה למליאת הכנסת לקריאה ראשונה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם