כשאנו עוברים לדבר בשפה של זכויות, אנחנו מסתבכים. פלוני יכול להגביל את השימוש במה ש"שלו" ולמסור אותו רק למי שהוא רוצה. בטח אם הדבר הזה "שלו" הוא איבר מן הגוף שלו. אבל כאשר משתמע ממעשיו או דבריו של פלוני שהצלת חיי גוי אינה חשובה – הוא מחלל שם שמיים ואף מסכן את ישראל.
לצערי, יותר מדי יהודים לומדי תורה, מתפללי שלוש תפילות ומקיימי מצוות רבות נוספות – מציגים תפיסת עולם שבמרכזה עליונות יהודית. עליונות אינהרנטית, סגולית, שמקורה בעצם היותך צאצא של יהודי אחר.
לצערי, יותר מדי יהודים לומדי תורה, מתפללי שלוש תפילות ומקיימי מצוות רבות נוספות – מציגים תפיסת עולם שבמרכזה עליונות יהודית. עליונות אינהרנטית, סגולית, שמקורה בעצם היותך צאצא של יהודי אחר
לא אכחד, לתפיסה זו יש בסיס במסורת היהודית, אפשר למצוא לה סימוכין כבר אצל רשב"י, וודאי בכוזרי, בזהר, בתפארת ישראל ובתניא (ועוד). זו גם תפיסה שיש יהודים רבים שמחזיקים בה. ודווקא לכן חשוב וחיוני לומר – זו לא היהדות שלי!
מכתב חשוב של איגוד הרופאים המרדימים והכירורגים. אסור לבתי החולים לאפשר תרומה המיועדת רק לגזע אחד. פשוט אסור. pic.twitter.com/w2G8DdVZ3o
— Eran Toch (@erant) July 14, 2023
יש הרבה דרכים להיות יהודי, אבל יש בהן גם טובות יותר וטובות פחות, ראויות ושאינן ראויות.
אדייק, יש הרבה דרכים ראויות שונות, הנבדלות זו מזו בהיבטים רבים. ישנן הרבה שאלות שהוויכוח והמחלוקת בהם מצמיחה, מקדמת ומעשירה. לשיטתי, המחלוקת היא יסוד חיובי ובריא במורשת היהודית, ותרבות בית המדרש והספר מרובה הפירושים וההשגות הם מהדברים היקרים לי. אבל האיבה, השנאה והנקמה אינם חלק מן הדרך היהודית שאני בוחר בה, ואף אינם חלק מן הדרכים היהודיות שאני מוקיר.
כאיש בית המדרש, אני סבור שנכון ללמוד תפיסות עולם יהודיות שמושגים אלו משמשים בהן. יש גם להתאמץ ללמוד מהן דבר, אבל בהחלט אפשרי שהדבר יהיה הכרה בטבע האנושי. הבנה שאצל רבים מאיתנו (אם לא בכולנו) מצויה נטייה לשנוא, לתעב, להעדיף, ועלינו לבחון האם יש דרך ראויה להשתמש בשנאה ובהעדפה או שאולי עלינו לעבוד קשה, יום יום, ולהעביר אותן מתוכנו.
בימים אלו אני חש שהרבה מן המשבר שבפניו אנו ניצבים, נובע מכך שרבים מזהים את הקול היהודי הדומיננטי במדינה ישראל כקול שאינו תואם את השקפת עולמם ואף אינו קשוב לה. היהדות מזוהה עם שנאת גויים, להט"בים והעדפת גברים על נשים.
אל מול קול זה חשוב להציב קול אחר, קול המבוסס על אהבת כל אדם, המחויב ל"חביב אדם שנברא בצלם", המחויב לשילוב של "ואהבת לרעך כמוך" עם "ואהבת לו כמוך". קול הנובע גם הוא באופן יסודי ממסורת ישראל, קול שניתן למצוא לו סימוכין במשנה, במדרש, בדבריו של הרמב"ם, ר' מנחם המאירי, אברהם יהושע השל, והראי"ה (הרב אברהם יצחק הכהן) קוק ועוד.
רבים מזהים את הקול היהודי הדומיננטי במדינה ישראל כקול שאינו תואם את השקפת עולמם ואף אינו קשוב לה. היהדות מזוהה עם שנאת גויים, להט"בים והעדפת גברים על נשים. אל מול קול זה חשוב להציב קול אחר
לצערי, מעטים מדי בוחרים להשמיע את הקול הזה. רבים מעדיפים פשוט לוותר ולצמצם את מקומה של "היהדות" בחייהם. אחרים מזהים את השליחות שלהם בעולם במישורים כלליים, שאכן גם הם חשובים לא פחות. אבל בימים אלה אני רוצה להדגיש ולומר: הקול הזה צריך להישמע, הוא צמא למנהיגות ומנהיגים שישמיעו אותו, יפרסמו אותו בחוצות, יציבו אותו אל מול קולות ומעשים המחללים שם שמיים. זו היא דרך ראוייה שיבור לו אדם.
הרב אבי נוביס־דויטש שימש במשך שמונה שנים דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר והוא פעיל חברתי. תחת הנהגתו, בית המדרש הפך לגורם חשוב ובולט בהכשרת פעילים חברתיים העובדים בשדה העשייה היהודית־חברתית בישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
השאלה האם מהעדפה של נתרם יהודי משתמע שחיי גוי אינם נחשבים. לדעתי התשובה אינה ברורה. לכן אני מעדיף לברר כיצד הבחירה הבעייתית משפיעה על מי שלא נכלל באפשרות לקבל כליה. אל האם בחירה גיזענית של תורמי כליות מזיקה למי שאין לו סיכוי לקבל כליה מהתורמים.
מכוון שמתן כליה מוציאה מישהו מהתור אז כל מי שאחרי אותו אדם מתקדם תור אחד קדימה. גם יהודים וגם ערבים. לכן תוצאת המעשה עוזרת גם לערבים שזקוקים להשתלה. לכן למרות חוסר התקינות עדיף שיהיו יותר תורמים גם אם הדרישות שלהם משוגעות או מופרעות. לכן תודה לתורם גם אם לא אהבתי את דרישותיו. או אם המוסריות מביאה בסוף ליותר מתים ממחלת כליות אז אני מעדיף להיות קצת פחות מוסרית.