לא הכרתי את ויויאן סילבר ז"ל, אבל את הדברים הללו אני כותב לזכרה, ולכבוד פעילות ופעילי חיים משותפים רבים שחלקם נרצחו בשבעה באוקטובר ונפלו במלחמה ואחרים נמצאים כרגע חטופים ברצועת עזה.
אני פעיל בתחום של חיים משותפים מזה שנים רבות. אני שותף למפגשים בין אנשי דת מדתות שונות, ואף הנחתי וארגנתי מפגשים כאלו. אני מאמין בשותפות בין בני אדם ובפעולה למען חיים משותפים כאן בארץ בפרט, וכאן במזרח התיכון בכלל.
הרב אבי נוביס־דויטש שימש במשך שמונה שנים דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר והוא פעיל חברתי. תחת הנהגתו, בית המדרש הפך לגורם חשוב ובולט בהכשרת פעילים חברתיים העובדים בשדה העשייה היהודית־חברתית בישראל.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובתורתנו נאמר: "כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים". אם הרחמנות על מי ששונא אותנו מובילה לסיכון חיילי צהל, מסייעת להתחמשות חמאס, מאפשרת הכנסת ציוד שעלול לסכן את אזרחי ישראל הרי זה בגדר מתאכזר על רחמנים.
כולנו רוצים להיות טובים לאחר. אין לנו רצון להכאיב ולהתעלל. אך צריך להיזהר שאהבת הזולת לא הופכת לשינאה עצמית.