מדינת ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית, יהודית במובן שהיא מדינת הלאום היהודי. ישראל היא המדינה אליה כל יהודי יכול לבוא ולחיות כאזרח ובתנאי שאינו עבריין נמלט, וכל יהודי באשר הוא יכול לקבל את עזרת המדינה אם הוא במצוקה בשל יהדותו. ערבות יהודית הדדית, כלל עולמית,  שישראל היא העוגן שלה.

אם נוטלים את המרכיב של מדינת הלאום היהודי מ"יהודית ודמוקרטית" אז היא מפסיקה לשמש את יעודה ככתוב במגילת העצמאות, ואם היא תחדל להיות דמוקרטית היא לא תתקיים מכיוון שלא יהיו לה מספיק משאבים אנושיים לקיים את עצמה.

אם נוטלים את מרכיב מדינת הלאום היהודי מ"יהודית ודמוקרטית" – היא מפסיקה לשמש את יעודה ככתוב במגילת העצמאות, ואם תחדל להיות דמוקרטית היא לא תתקיים בהיעדר משאבים אנושיים מספיקים לקיומה

ללא ההון האנושי של הרוב, שאינו תומך במדינת הלכה או בדיקטטורה ולא יחיה ויגדל כאן ילדים במצב כזה, המדינה תקרוס כלכלית, כל השירותים המבוססים טכנולוגיות ומדע יקרסו תוך זמן קצר, לא יהיה כסף בקופה הציבורית והמדינה לא תוכל להגן על עצמה. הילודה בקרב חרדים וחרד"לים לא תפתור או תפטור את הסוגיה הזו אלא רק תעצים אותה.

מדינה יהודית על פי חוקי ההלכה לא יכולה להתקיים בארץ ישראל במאה העשרים ואחת. זה לא דיון על זכות והיסטוריה ומסורת ומורשת או אמונה. זה דיון על בני אדם, ותתפלאו, גם יהודים הם כאלה, כמו כל בני האדם האחרים. רוב היהודים החיים במדינת ישראל לא ירצו לחיות במדינת הלכה הכופה חוקים על חילונים, על מסורתיים ובוודאי לא על יהודים חילונים מדעת.

הרוב היהודי בישראל רוצה לחיות כיהודי מסורתי או כיהודי חילוני או כיהודי דתי, המבין שהצורך שלו במרחב דתי מכובד ומאפשר עבורו ועבור הקהילה בה הוא חי לא צריך להכתיב אורח חיים דומה לשכניו, בין אם הם יהודים או בני דתות אחרות, והוא לא רואה שום אפשרות מלבד מלהיות חלק משמעותי ממארג החיים הכלכלי, רפואי, אקדמי ובטחוני של כלל הישראלים.

מדינה יהודית שתפעל בהתאם לחוקי ההלכה היא מדינה שתנוהל על ידי ממסד כוחני, כופה, מדיר ומחליש נשים, הומופובי, גזען, בעל תפיסת עליונות יהירה. לתפיסתי, להתנהלות מדינתית, כמסגרת מאורגנת, אין שום קשר לאמונה באלוהים – במישור הפרטי של אדם עם נפשו וקשריו עם מי שהוא תופס כבורא עולם. אלו שני מישורי התייחסות שונים שאסור לערב ביניהם.

מדינה יהודית שתפעל בהתאם לחוקי ההלכה היא מדינה שתנוהל על ידי ממסד כוחני, כופה, מדיר ומחליש נשים, הומופובי, גזען, בעל תפיסת עליונות יהירה. להתנהלות מדינתית, כמסגרת מאורגנת, אין קשר לאמונה

הרוב היהודי הדמוקרטי בישראל הוכיח עשרות שנים שיש לו יכולת ספיגה וקבלה מרשימים של שיגיונות מנהיגי הקהילות החרדיות. בעשור האחרון המצב הפך לנטל המסכן את קיומה של ישראל. הממשלה הנוכחית עלתה על כל קודמותיה במתן התחייבויות רב שנתיות, שאת המשמעות ארוכת הטווח שלהן המדינה פשוט לא תוכל לשאת וסופה לקרוס לתוך עצמה. העניין הזה חייב להשתנות מהותית. בעיקרון ובמעשה.

במסגרת היעדים של המאבק לשמירת וחיזוק הדמוקרטיה במסגרת מדינה יהודית ודמוקרטית, צריך להניח שוב ושוב על השולחן את הצורך להכניס לחוקה ולעגן בחוקי יסוד את הפרדת הדת מהמדינה. אם דתיים לסוגיהם מעוניינים בחיזוק הדת ובהתאמתה לרוח האדם במאה העשרים ואחת – הם צריכים לעשות כל שלאל ידם לקיום הפרדה בין דת למדינה.

כפייה מרחיקה מהדת גם בתוך הציבור הדתי ובוודאי מחוצה לו. גם לכאן נכונה האמירה "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ", בכיוון אחר אבל העיקרון זהה לחלוטין. לא אחזור לדיון באגדת העגלה העמוסה והריקה, אבל האלטרנטיבות הרוחניות, הנפשיות והחברתיות לחיים שאינם במסגרת דתית הן רבות, עמוקות ומספקות משמעות. ממש כמו הדת לדתיים.

מי שרוצה להתחרות ברכבת העמוסה, האינסופית הזו, צריך להיות אטרקטיבי ובוודאי שלא לכפות על יהודים אחרים מה שלא מתאים להם. אל תחליטו עבור זולתכם מהי יהדות אמיתית או נכונה או ראויה. אין לנו צורך באישור הממסד הדתי באשר לזהותנו. יהודים חופשיים אנחנו.

המעוניינים בחיזוק הדת צריכים לעשות כל שלאל ידם לקיום הפרדה בין דת למדינה. אל תחליטו עבור זולתכם מהי יהדות אמיתית או נכונה או ראויה. אין לנו צורך באישור הממסד הדתי באשר לזהותנו. יהודים חופשיים אנחנו

רבים יטענו שעיסוק בסוגיה הזו פוגע במאבק בהפיכה השלטונית, אבל אני חושב שיעדי המאבק צריכים להיות שלושה:

1. חוקה וחוקי יסוד של מדינה יהודית דמוקרטית ברוח מגילת העצמאות.
2. סיום המצב בו אנחנו שולטים בחייו וגורלו של עם אחר. על זה כתבתי בנפרד ומי שישאל יקבל מענה.
3. הפרדת הדת מהמדינה.

השגת המטרות האלה תיקח זמן רב ומאמץ ממושך וצריך להתחיל בעצירת החקיקה האנטי דמוקרטית, עצירת החוקים להסדרת השחיתות והבריחה מנשיאה בנטל הכלכלי והחברתי. בצד זה צריך לעשות כל דבר חוקי ולא אלים להפלת הממשלה הזו, שמרכיביה הקיצוניים הפכו אותה לממשלת שמד, שדגל שחור מתנוסס על דרכה ומעשיה.

חיים רובוביץ היה ראש אגף בדימוס בשב"כ והמנכ"ל הראשון וממייסדיה של עמותת "דרך כפר יוזמות חינוך", שפעילה ב-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. חיים הלך לעולמו ב-16 בדצמבר 2023. יהי זכרו ברוך.