אם קיים גֶן היוצר "מדען מטורף", אין ספק שהוא שולט בגנום של מארק גלפנד.
חלוץ המערכות הפיננסיות בן ה־72 מבוסטון החל לצבור את הונו הצנוע ב־1985 בעקבות פיתוח של מחשבון מהפכני המיועד לשוקי מימון בינלאומיים. בריאיון לזמן ישראל מסביר המדען היהודי – שעוסק כעת בנדבנות – כי מה שהביא לדיודה הפנימית שלו להידלק היה הרצון להנחיל את שפת המדע לדור הבא.
כילד הוא חקר את העולם ממרתף ביתו בקליבלנד, אוהיו. הוא נהג לפרק מכשירי טלוויזיה ולהרכיב מכשירי רדיו. היום, לאחר שפיתח סדרה של תוכניות מדע חינוכיות בארה"ב ובישראל, הוא מפיץ את אהבת המדע באפריקה באמצעות מרכזי STEMpower (ראשי תיבות של מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), משום שלטענתו "בתוך כל ילד יש מדען. טפחו את המדען הזה ותשנו את העולם".
מעבדות ההתנסות הלימודיות האלה לרוב מוצמדות למוסדות לימוד מקומיים, שלוקחים על עצמם את ניהול הפרויקטים. באמצעות זריעת מרכזי המדע, גלפנד מקווה לאפשר לתלמידים לעזור לעצמם – ולמדינות שלהם.
ב־2012, מרכז STEM הראשון פתח את שעריו בפוקה, אתיופיה, כשעה נסיעה מאדיס אבבה. המרכז מיועד לתלמידים בני 12 עד 30 וכולל מעבדות, מדפסות תלת ממד וערכות אלקטרוניקה. 107 מרכזים פועלים במדינה
הדרך שבה הגיע גלפנד לאפריקה היא סיפור יהודי מאוד – הוא היה עד להצלחת העולים מאתיופיה בישראל. במהלך ביקוריו אצל בני משפחה וחברים, גלפנד התחיל לממן מיזמי מדע ברחבי הארץ, בכלל זאת במוזיאון המדע המחודש בחיפה, ה"מדעטק", ובכפר הנוער ימין אורד.
במרכזים האלה הוא התחיל לשים לב לעולים מאתיופיה, שפעמים רבות התקשו בלימודי מדע וטכנולוגיה. אבל אז, ב־2006, הוא ראה צוות של בני נוער יוצאי אתיופיה זוכה בתחרות הרובוטיקה הראשונה בישראל.
"החלטתי שאני צריך לראות מה קורה באתיופיה", אמר גלפנד כששוחחתי איתו לאחרונה בטלפון ובזום לקראת סיור עיתונאי באתיופיה ובאוגנדה. גלפנד, שלא יצטרף לסיור הזה, נסע בעצמו לאפריקה יותר מ־30 פעמים מאז ביקורו הראשון שם ב־2006.
ב־2012, מרכז STEM הראשון פתח את שעריו בפוקה, אתיופיה, כשעה נסיעה מאדיס אבבה. המרכז מיועד לתלמידים בני 12 עד 30 וכולל מעבדות, מדפסות תלת ממד וערכות אלקטרוניקה. היום פועלים 107 מרכזים כאלה, 60 מהם באתיופיה לבדה. לדבריו, 29 מרכזים נוספים מתוכננים להיפתח בשנה הקרובה.
עלות ההקמה וההשמשה של כל מרכז כזה עומדת על כ־150 אלף דולר. אולם, בדרום סודאן עלותם של מרכזי STEM עומדת על 350 אלף דולר בשל התשתיות הגרועות
עלות ההקמה וההשמשה של כל מרכז כזה עומדת על כ־150 אלף דולר. אולם, בדרום סודאן, מציין גלפנד, עלותם של מרכזי STEM עומדת על 350 אלף דולר בשל התשתיות הגרועות הדורשות תיקון, לרבות גנרטורים חשמליים.
דרך עבודתו עם STEMpower גלפנד נחשף לקהילות היהודיות השונות באפריקה. כשהבין כי קהילות רבות כבולות בשלשלאות זהב של צדקה הוא פתח מרכזי חקלאות כדי לעזור לקהילות לעזור לעצמן. "המיקוד הוא ביטחון תזונתי. היום, לא רק שאנשים אוכלים, אלא שיש עודף שהם מחלקים לקשישים נוצרים ומוסלמים". פתאום, הוא אומר, בני הקהילות האלה הם החברים הכי טובים.
המתודולוגיה שלו פשוטה. לטענתו: "מתחילים בקטן, עושים פרויקט קטן, רואים איך זה הולך – ואז עושים פרויקט יותר גדול". היעד הנוכחי של גלפנד הוא לעזור לשנות את מערכת החינוך ברחבי היבשת באמצעות פתיחת מרכז STEM אחד לפחות בכל מדינה מדרום לסהרה עד 2025 – והוא כבר עשה 75% מהדרך לשם.
מה זה מדע בשבילך?
"בתור ילד התעניינתי בעולם שסביבי, ביקום. איך עובד מקלט טלוויזיה? אז פירקתי אחד. באותם ימים מקלטי טלוויזיה היו מתקלקלים. היית צריך לתקן אותם איכשהו עם השפופרות האלה או לזרוק אותם לפח – אחד מהשניים.
"אני זוכר את המעגל הראשון שבניתי בכיתה ד'. בניתי לעצמי עמדת עבודה קטנה – עם אפס בטיחות. זה היה יכול להיות הסוף שלי, כי חיברתי הכול ישר לשקע"
"אז התחלתי לאסוף אותם ביום פינוי האשפה, כי אנשים היו זורקים את מקלטי הטלוויזיה שלהם ואני הייתי מעמיס אותם על העגלה שלי ולוקח אותם הביתה. ככה התחיל העניין שלי באלקטרוניקה. היו באים אליי חברים כמו לכל אחד אחר – ואז בערב הם היו הולכים הביתה ואני הייתי הולך למעבדה שלי במרתף.
"אני זוכר את המעגל הראשון שבניתי בכיתה ד'. בניתי לעצמי עמדת עבודה קטנה עם דיודת ניאון ונגד־קבל, מתנד עם נורת התנגדות פלואורסנטית – עם אפס בטיחות. זה היה יכול להיות הסוף שלי, כי חיברתי את זה ישר לשקע.
"אז אפשר לומר שאלקטרוניקה הייתה הכניסה שלי לעולם המדע, למדתי הרבה עוד לפני שאפילו סיימתי בית ספר יסודי, כי כבר בניתי מעגלים חשמליים ודברים כאלה. זה עזר לי בקריירה שלי. האלקטרוניקה עזרה לי כי למדתי כל כך הרבה וזה היה כיף.
"היו כמה פיצוצים או דברים שעלו באש. אני רוצה שככה ילדים ילמדו – בגישת ההתנסות. זה נותן להם נתיב התקדמות לעתיד שלהם, ואולי הם יוכלו לעזור למדינה שלהם בדרך".
"היו כמה פיצוצים או דברים שעלו באש. אני רוצה שככה ילדים ילמדו – בגישת ההתנסות. זה נותן להם נתיב התקדמות לעתיד שלהם, ואולי הם יוכלו לעזור למדינה שלהם בדרך"
אתה נותן לילדים רשות לחקור. ספר לי על זה.
"אחרי שהילדים שלי נולדו ועשיתי את הפרויקטים שלי [בעבודה], הייתי מסתובב על אופנוע ומלמד ילדים באזור בוסטון. היו להם אלפיים מתנדבים, והיה מתנדב אחד להעשרה במדע – וזה הייתי אני. אני זוכר שהיו כמה ילדים עם קשיים.
"אני זוכר ילדה אחת עם שיתוק מוחין. היא ישבה על כיסא גלגלים, ואני הייתי מלמד את הילדים אלקטרוניקה. היינו בונים מכשירי רדיו גביש וכל הדברים האלה. בכל אופן, הילדה הזאת הייתה מרותקת לכיסא גלגלים.
"אני לימדתי אותה איך להלחים, איך מחזיקים את אקדח ההלחמה, איך מזינים את חוט הלַחַם, איפה נמצא החוט ולמה עושים את זה. אני עדיין זוכר אותה. היא בקושי יכלה להביע את עצמה, אבל בפנים היא צעקה משמחה".
אשמח לשמוע על עיקרון הכבוד באמצעות עשייה.
"כשביקרתי באפריקה לראשונה, מה שראיתי היה שזה די ברור שהמומחיות הטכנית, המעשית, להסביר את העולם שמסביבם ענייה. כל מי שיכול להשתמש בטלפון סלולרי יכול לבנות אחד – זה היה המוטו שלי.
"כשביקרתי באפריקה לראשונה, מה שראיתי היה שזה די ברור שהמומחיות הטכנית, המעשית, להסביר את העולם שמסביבם ענייה. ההנאה האמיתית היא לראות עכשיו את הילדים לומדים. הם התחילו מכלום"
"הם משתמשים בטלפון, הם רואים אותו, הם לוחצים על הכפתור ועושים שיחת טלפון. איך זה עובד? רעיונות כלשהם? מה יש בפנים? אם להיות כן, גם אני לא ידעתי. עד שהתחלתי להשקיע לא הבנתי שהכול דיגיטלי עד הצעד האחרון, שבו צריך לייצר גל רדיו. זה השלב הסופי.
"ואז זה יוצא כרדיו כדי לתקשר עם מגדלים סלולריים ודברים כאלה. אז אני אפילו לא ידעתי את זה. זאת הייתה תגלית כיפית בשבילי, אבל ההנאה האמיתית היא לראות עכשיו את הילדים לומדים. הם התחילו מכלום".
אתה חושב שכל ילד יכול לדבר את שפת המדע?
"כן, למעשה זאת עוד שפה אוניברסלית. מוזיקה היא שפה אוניברסלית. משחק שחמט. אז קיימות שפות אוניברסליות. כמה ילדים יעריכו את זה? אין לי שום בסיס לזה, אבל הייתי אומר ש־20% מהילדים מוצאים דרך טבעית לבטא את עצמם.
"אין לי נתונים על זה. אני אשמח לראות כאלה, אבל מתמטיקה ומדעים יעוררו בהם עניין בפני עצמם. אני מנסה להגיע לאותם 20% כי הם הולכים לעשות דברים נפלאים בחיים שלהם, שיכולים להשתנות, לשנות את מהלך ההיסטוריה של המשפחה שלהם, של הקהילה שלהם, של המדינה שלהם, של העולם.
"אני מנסה להגיע לאותם 20% שהולכים לעשות דברים נפלאים בחיים שלהם, שיכולים להשתנות, לשנות את מהלך ההיסטוריה של המשפחה שלהם, של הקהילה שלהם, של המדינה שלהם, של העולם"
"עוד דבר שממש מדהים בעיניי הוא רמת היצירתיות של ילדים אפריקאים, שלא חוו מעולם שום דבר מחוץ לכפר שלהם. זה מאגר עצום של אפשרויות ברגע שאתה נותן להם את ההזדמנות".
מה הוביל אותך להחליט לעזור לאנשים החיים בצד השני של העולם?
"כנראה הושפעתי קצת מהשיעורים בבית הספר לעברית. כולם שנאו אותם – והייתי אומר, כן, כלומר, הסיפורים קצת מוגזמים, ולא בהכרח רלוונטיים אחרי 2,000 או 5,000 שנה, אבל זה לא משנה. ככה קיבלתי את האלמנט האנושי.
"אני חושב שזה [קרה] דרך למידת הסיפורים האלה, ושהיה מן רעיון כללי כזה, של להפוך את העולם למקום טוב יותר איכשהו. אני חושב שזה סוג של ריכך אותי, להגיד שאלה מן סיפורים כלליים על בני אדם, תרבויות, קהילה – וזה כאילו היכה בי. איכשהו זה היתרגם לניסיון לעזור לאחרים. אני לא ממש יכול להסביר את זה".
התחלת את הפרויקט בארה"ב, המשכת אותו בישראל – ועכשיו אתה כובש את אפריקה. אני תוהה אם אתה מצליח להחזיר מההשקעה באפריקה – גם כספית אבל גם רוחנית.
"לא הייתי משתמש במילה 'כובש'. הייתי משתמש בפועל אחר, כמו 'לספק כלים נוספים'".
לפתוח דלתות?
"כן, ביסודו של דבר. לאיזה מסדרון? אני לא יודע – או החוצה או פנימה, אני לא יודע. אבל זה לא משנה. רק שהדלתות ייפתחו. אפשר לבדוק את זה מבחינה סטטיסטית. אנחנו לא מוצאים בכלל מחסור בילדים אפריקאים [המעוניינים להשתתף בתוכנית]. הם עסוקים, סקרנים ומתעניינים.
"אפשר לבדוק את זה מבחינה סטטיסטית. אנחנו לא מוצאים בכלל מחסור בילדים אפריקאים [המעוניינים להשתתף בתוכנית]. הם עסוקים, סקרנים ומתעניינים"
"אז את רוצה לבנות משהו, את רוצה ליצור משהו. ועוד דבר שאנחנו עושים במרכזי STEMpower זה שיש לנו כיתת התמחות. אז אולי אפשר להפוך את זה לעסק. התחלנו ככה הרבה מאוד חברות סטארטאפ".
חוץ ממדע, אתם מלמדים גם מיומנויות עסקיות?
"כן, זה משולב. זאת תוכנית שדי עיצבנו באופן חופשי עם קצת עזרה מוויזה – חברת האשראי – וקרן הצדקה שלה. אבל ככל שהחלום שלך משוגע יותר, אני חושב שסביר יותר שתצליח, כי אף אחד אחר לא עשה את זה.
"זה כמו מפתח לאפריקה שפותח את הכול. זה כמו צורה של דיפלומטיה שאני חושב שצריך ללכת בעקבותיה – לחנך ילדים בדרך שעוזרת להם לבנות את המדינה שלהם".
אתה יכול לתת לי דוגמה לבעיה שאתם מנסים לפתור?
"כרגע אנחנו נוטעים עצים בדרום סודאן. למה אנחנו נוטעים עצים בדרום סודאן? האם אני מחבק עצים או איש של טבע? לא. יש לנו בעיה ששבעה חודשים בשנה הכבישים מוצפים בדרום סודאן. זאת ביצה אחת ענקית. למעשה, המילה 'סודאן' פירושה מחסום בלתי חדיר.
"כרגע אנחנו נוטעים עצים בדרום סודאן. יש לנו בעיה ששבעה חודשים בשנה הכבישים מוצפים פה. זאת ביצה אחת ענקית. למעשה, המילה 'סודאן' פירושה מחסום בלתי חדיר"
"משום שהביצה היא באמצע סודאן, אף אחד לא הצליח לעבור כדי למצוא את מקור הנילוס – יוליוס קיסר חיפש אותו, נפוליאון חיפש אותו, [בניטו] מוסוליני חיפש אותו. אז אני מניח שאנחנו צריכים לחפש אותו. אז את עוברת דרך הביצה הזאת, וכשיורד גשם זה יוצר סבל, אומללות ובידוד. לכן בדרום סודאן יש 25 שדות תעופה – כי אין שם כבישים.
"בחלק מהמקומות זה מאוד מאתגר לבנות מרכזי STEM. את לא יכולה לדמיין אפילו עד כמה. אבל אנחנו מביאים את החשמל כי צריך להשתמש באנרגיה סולארית איכשהו. אין פתרון אחר. ויש להם הרבה שמש, אז זה נהדר. אבל עדיין יש לך צורך באחסון, מדובר בסוללות כבדות. עכשיו אנחנו מחליפים לסוג אחר של סוללה, סוללה מבוססת ליתיום לאחסון.
"אני מקווה שהילדים האלה ימצאו שיטה טובה יותר. אני רוצה שהם יפתרו את הבעיה הזאת של האחסון הסולארי – איך אנחנו יכולים לשפר אותו".
אתה מציג בפניהם בעיות פרגמטיות כאלה? אתה אומר להם, "היי, יש לכם את הבעיה הזאת – תפתרו אותה"?
"בשביל זה יש לנו יריד מדע. באמת, זה יריד הנדסה, וילדים ממציאים כל מיני פתרונות לפי מה שהם רואים מסביבם – כמו דרכים טובות יותר לבנות מחרשה או לקצור משהו, חיטה או משהו.
"אחד הילדים בנה – לא האמנתי – הוא לקח פח אשפה מפלסטיק והפך אותו למכונת ריתוך. הדבר הראשון שהם רוצים לעשות זה לפתור את הבעיות של החברה שלהם"
"הם ממציאים מכשירים מדהימים ופותרים את מה שהם רואים כבעיות העולם שלהם. זה יכול להיות דברים כמו להכין קפה. הם מוצאים דרכים לבנות מכונה אחת שמתחילה עם פולים ירוקים ומוציאה משקה חם. זה נפלא.
"אחד הילדים בנה – לא האמנתי – הוא לקח פח אשפה מפלסטיק והפך אותו למכונת ריתוך. הדבר הראשון שהם רוצים לעשות זה לפתור את הבעיות של החברה שלהם".
ספר קצת על החזון שלך בעבודה עם הקהילות היהודיות באוגנדה, בזימבבואה ובמקומות אחרים.
"הפעילות של STEMpower היא המקור למעורבות שלי עם הקהילה היהודית, תאמיני או לא. אנחנו לומדים להכיר ככה את אפריקה, מדינה אחרי מדינה. אנחנו עושים דברים באפריקה שמדרום לסהרה – ואתיופיה היא אחת מהמדינות.
"אז התחלתי לשים לב שיש עוד קהילות יהודיות במדינות האלה, קטנות, ששומרות על עצמן פחות או יותר, חיות עם שכנים, עם נוצרים ומוסלמים. ואני מבין, 'רגע, אם אני בונה מרכזי STEMpower במדינות האלה, אולי אני יכול לחקור את הזווית היהודית כאן' – מאיפה הם באים? איך זה עובד?'
"אני יוצר קשרים במדינות האלה אבל מה שבאמת חשוב לי הוא שהייתי רוצה לחבר את הרעיון של לעזור לקהילות היהודיות לקיים את עצמן ולהיות בקשר זו עם זו"
"אני יוצר קשרים במדינות האלה, אחת אחרי השנייה. יש יהודים שטוענים שהם נמצאים שם מאז חורבן הבית הראשון. אלה הם בני למבה. וישנה קהילת אבאיודאיה באוגנדה. ואז אני שומע שיש גם יהודים בניגריה, וחושב, אני רוצה ללמוד על זה יותר.
"מה שבאמת חשוב לי הוא שהייתי רוצה לחבר את הרעיון של לעזור לקהילות היהודיות לקיים את עצמן ולהיות בקשר זו עם זו, כי גיליתי שהן מבודדות. יש לי חוות ומפעלים באתיופיה, אז חשבתי שאולי אני אנסה להשתמש בניסיון הזה.
"כשחיברתי את כל זה חשבתי, 'אני יכול להקים כמה חוות [שינוהלו על־ידי הקהילות היהודיות]'. הראשונה שהקמתי היא חוות תרנגולים קטנה מאוד. תרנגולים צעירים שמקבלים אותם כשהם בני יום ומגדלים אותם עד שאפשר למכור אותם לצורך מאכל, זה לוקח רק 36 ימים. אמרתי, 'אה, זה כמו אלקטרוניקה. זה מהיר'.
"תתחיל עם האוכל. תדאג שאף אחד לא יהיה רעב. תתחיל שם. ואחר כך, בסדר, נתקין מזוזה בחווה. נצמח משם".
"כשאתה יכול לעזור לקהילה שלמה, זה באמת משהו – ולא רק לקהילה היהודית. הם חיים עם השכנים שלהם – מוסלמים, נוצרים או משהו אחר, משהו אפריקאי. פעמים רבות היהודים קצת סובלים מסוג של דיכוי"
הפרויקטים האלה הובילו לדו־קיום עם השכנים הנוצרים והמוסלמים.
"כשאתה יכול לעזור לקהילה שלמה, זה באמת משהו – ולא רק לקהילה היהודית. הם חיים עם השכנים שלהם – מוסלמים, נוצרים או משהו אחר, משהו אפריקאי. פעמים רבות היהודים קצת סובלים מסוג של דיכוי.
"כל מה שאני רואה בכל פרויקט הוא חיוכים ושמחה והנאה, אז אני לא יכול להפסיק לעשות את זה. זה באמת כיף וזה באמת משפיע על הרבה אנשים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו