נטלי ממן התבקשה להתפנות מדירתה השכורה בצפת בסוף אוגוסט משום שבעלת הבית רוצה להיכנס לגור בו. היא נכה בשיעור של 100% עם מום מולד ברגליים, וגם שני ילדיה נכים בדרגה הגבוהה ביותר, בן ובת שש ושבע בהתאמה.
גובה שכר הדירה הנוכחי שהיא משלמת הוא 3,200 וכדי לעבור לדירה בחוזה שכירות חדש היא תצטרך לשלם מעל 4,000 שקלים. היא מקבלת סיוע בשכר דירה בסך 1,200 שקלים ועובדת כמלווה בהסעות בבוקר ובצוהריים. אולם, היא לא תצליח לשכור דירה בכוחות עצמה משום שהמשכורת וקצבת הנכות שלה לא התעדכנו, בטח לא בשיעור השווה לזינוק במחירי השכירות בחודשים האחרונים.
היא זכאית לדיור ציבורי ונמצאת בראש התור, אך ב"עמידר" טוענים כי אין דירות פנויות. "אני גיליתי שלוש דירות של עמידר. שתיים מהן קרקע וכביכול מיועדות לנכים רתוקים לכיסא גלגלים המגיעים מחוץ לעיר. אבל יש עוד אחת בקומה שלישית עם מעלית, אני אוכל להיכנס אליה, למה לא נותנים לי אותה?" תהתה בשיחת טלפון שקיימנו איתה השבוע.
נטלי אף ניסתה לפלוש לאותה דירה, אחרי שראתה שהיא עומדת ריקה במשך חודשים, אך בעמידר דאגו להרחיק אותה משם. "שמתי חלק מהדברים שלי. הגעתי למוחרת בבוקר והם ריתכו את הדלת כדי שאני לא אוכל להיכנס אליה יותר.
"הדירה מגיעה לי כחוק כי אני הראשונה בתור. היא מתאימה לצרכים שלי וזה שהיא עדיין עומדת ריקה זה רק מראה כמה שהם מעדיפים שאני אגיע לרחוב ולא לתת לי אותה"
"הדירה הזאת מגיעה לי כחוק כי אני הראשונה בתור. היא מתאימה לצרכים שלי וזה שהיא עדיין עומדת ריקה זה רק מראה כמה שהם מעדיפים שאני אגיע לרחוב ולא לתת לי אותה".
לנטלי דווקא הוצעו דירות של דיור ציבורי, אך בגלל הרקע האישי שלה – שאותו גיבתה במסמכים המעידים עליו – היא לא מרגישה בטוחה מספיק כדי להיכנס לדיור שהוצע לה.
"הציעו לי רק דירות באזור של פשיעה ומצוקה. הם מנסים לסווג אותי כסרבנית בכוונה. אני מאובחנת נפשית, איך אגדל שם שני ילדים?" היא תוהה. נטלי כבר ארזה את חפצי הדירה השכורה ובחודש הבא היא צפויה להיזרק מהבית, ללא פתרון חלופי.
"הדירה הבאה שתתפנה תוצע לה"
בתשובה לשאלות על פתרון לנטלי, מעמידר נמסר כי לדיירת "הוצעו חמש דירות שונות המתאימות לזכאותה ולכולן היא סירבה. הדיירת בחרה לפלוש בניגוד לחוק לדירה אחרת שהיא אינה זכאית לה ולגרום נזק לדלת הדירה ואף השחיתה את המנעולים.
"הדירה שאליה היא פלשה מיועדת לזכאית שעברה תאונת דרכים קשה ורתוקה לכיסא גלגלים, שהמתינה לדירה זו זמן רב והיא צפויה לעבור אליה כבר בימים הקרובים. לצערנו, כלל מאמצינו לסייע לגברת נטלי ממן, כולל פעולות רבות שנעשו לפנים משורת הדין, נדחו על ידה".
לנטלי כן הוצעו דירות עמידר, אך בגלל מצבה היא לא מרגישה בטוחה להיכנס אליהן. "הציעו דירות רק באזור של פשיעה ומצוקה. אני מאובחנת נפשית, איך אגדל שם שני ילדים?"
במקביל, ממשרד השיכון נמסר כי משרד הבינוי והשיכון "מכיר ומלווה את גברת ממן הזכאית לדיור ציבורי. נדגיש כי בשלוש שנים האחרונות מממשת הפונה סיוע בשכר דירה עד שתתפנה דירה המתאימה לזכאותה. נציין כי לפי רישומים המופיעים במשרדנו, הדירה הבאה שתתפנה, שמתאימה לזכאותה, תוצע לה".
הסיפור של נטלי משקף את המצב העגום של הדיור הציבורי ושוק הדיור בכלל בישראל, כולל בפריפריה. כפי שמתחוור מתגובת עמידר, בהיעדר דירות נאותות, זכאית אחת נשארת בחוץ לטובת זכאית אחרת, שאיכשהו עונה לקריטריונים.
בינתיים, ביקום מקביל, שר השיכון יצחק גולדקנופף, המומחה לפיצול דירות, רואה שיפור ניכר ובשורות חיוביות בתחום הדיור הציבורי. הדברים שיובאו כאן נסמכים על הודעה שהוציא משרד יחסי הציבור של עמידר, שאגב מועסק על ידה במקביל כדובר החברה.
בסיכום סיור שערך גולדקנופף בשבוע שעבר באתרי דיור ציבורי של עמידר ומשרד השיכון בקרית גת ובאשדוד, הוא אמר כך:
"לאחר מאמצים אדירים הבאנו תקציבים משמעותיים לטובת דיירי הדיור הציבורי, מתוך רצון אמיתי לספק לכמה שיותר זכאים קורת גג איכותית וכדי לחולל מהפך בתחזוקת הדירות הקיימות. קורת גג ראויה היא מפתח ליציאה מעוני וזו המשימה שלנו.
"אין טוב ממראה עיניים. נוכחתי לראות את השינוי המבורך בחברת עמידר. יש בה הנהלה חדשה, מקצועית וערכית ועובדים מסורים, שעושים עבודת קודש בשיתוף פעולה הדוק עם הדרג המקצועי במשרד מתוך מחויבות אמיתית לדיירי הדיור הציבורי ולרווחתם".
באופן מעשי, גולדקנופף הכריז על מה שהוגדר בהודעה שיצאה מלשכתו כ"מספר בשורות לדיור הציבורי", כך שבעקבות סיכום עם משרד האוצר יוקצו 280 מיליון שקל לשיפוצים ולחיזוק דירות הדיור הציבורי בשנה הנוכחית וכן בשנה הבאה. כמו כן, הוא הבטיח תקציב לרכש של מאות דירות נוספות למלאי.
בעמידר מעריכים את הסכום המינימלי הדרוש לשיפוצים בכ־400 מיליון שקל בשנה. אלא שלפי מבקר המדינה בכל השנים האחרונות התקציב בפועל היה נמוך במאות אחוזים
פינויים והזנחה
נשמע טוב, אבל למעשה הממשלה ממשיכה לייבש את הדיור הציבורי, כמו קודמותיה. הסכום שהוקצב לשיפוץ מהווה חלק קטן מדי ממה שצריך כדי להביא את הדירות למצב ראוי.
בעמידר מעריכים את הסכום המינימלי הדרוש לשיפוצים בכ־400 מיליון שקל בשנה. אלא שלפי מבקר המדינה בכל השנים האחרונות התקציב שקיבלו בפועל היה נמוך במאות אחוזים. כפי הנראה, בשנתיים הקרובות המצב של תחזוקת חסר בדירות לא עומד להשתנות.
גם הפינויים מדיור ציבורי נמשכים כסדרם ויש מעל אלף אנשים המאוימים באובדן קורת גג. במקרים רבים, הם כלל לא מודעים לכך שנתבעו לפינוי ומטבע הדברים לא הגישו כתב הגנה. ועדה שמונתה על־ידי שר השיכון הקודם זאב אלקין הייתה אמורה לבדוק מחדש את הקריטריונים אך עוד לא הגישה את מסקנותיה.
הצווים נשלחים באמצעות עורכי דין פרטיים המייצגים את החברות המשכנות, אך הם פועלים ללא ייפוי כוח ובהיעדר סמכות. לפי פרסום ב"הארץ", עמידר לבדה מחזיקה כ־25 עורכי דין כאלה ומרביתם פועלים מבלי שקיבלו ייפוי כוח בתוקף, למרות שבייעוץ המשפטי של משרד השיכון עצמו מתריעים מפני הבעייתיות של ההליכים.
בעמידר מוכרים את המלאי הקיים
בניגוד למשאבים הרבים המושקעים בחקיקת המהפכה המשפטית, חוק הדיור הציבורי שיזם הח"כ לשעבר רן כהן ממרצ פג תוקף וכרגע תקוע בוועדת הפנים. החוק אפשר לדיירים לרכוש את הדירות ובכך היווה כלי חשוב לצמצום פערים כלכליים בחברה. אנשי "קהלת" תקפו את חברת הכנסת קטי שטרית מהליכוד שדווקא תומכת בו.
יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר הבטיח למנף את הדיון בחוק כדי "להביא את הדירות למצב נורמלי". כאמור, זה לא הכיוון שמוביל שר השיכון הנוכחי, שמשרדו לא הגיש דוח על מצב הדיור הציבורי, בניגוד לחוק. השבוע היה אמור להתקיים דיון נוסף על החוק בוועדה, אך בגלל הבהילות של חקיקת ביטול עילת הסבירות, דווקא החוק החברתי החשוב הזה נדחה למועד לא ידוע, אולי לאחר הפגרה.
השבוע היה אמור להתקיים דיון נוסף על החוק, אך בגלל הבהילות של ביטול עילת הסבירות, דווקא החוק החברתי החשוב הזה נדחה למועד לא ידוע, אולי לאחר הפגרה
לפי הערכות, יש פחות מ־50 אלף דירות בדיור ציבורי ו־30 אלף משפחות זכאיות הממתינות להיכנס אליהן. המלאי הזה ממשיך להצטמק. בעמידר מעדיפים לממש זכויות בפרויקטים שבהם הם מחזיקים – ולגרוע עוד יחידות מהדיור הציבורי. החברה דיווחה לאחרונה על שלושה מתחמים כאלה – ברמת אביב, בחדרה ובגילה – שבהם יתבצעו פינוי בינוי והתחדשות עירונית.
חוק הדיור הציבורי יחכה
בפרויקט בגילה יחודשו 179 דירות קיימות המיועדות לדיור ציבורי. אלא שבשני הפרויקטים האחרים יש רק הבטחה של עמידר שחלק מהתמורה תשמש לרכישת דירות לדיור ציבורי וברור שבמצב השוק הנוכחי התמורה לא תספיק למלא את מה שנמכר.
בסופו של דבר, חוץ מפורום קהלת, כל השחקנים מבינים שדיור ציבורי איתן הוא חלק מהתשתית שאמורה לפתור את משבר הדיור. משרדי השיכון והאוצר מציעים מכרזי דיור בפריפריה אך אין להם ביקוש מצד יזמים והתחלות הבנייה בשפל.
מחירי הדירות אומנם נבלמו, אבל מספר העסקאות בירידה. מנגד, מחירי השכירות מזנקים והפגיעה היא קודם כל בשכבות המוחלשות ובזכאי הדיור הציבורי, שרובם מקבלים סיוע לשכר דירה במקום דירות. במצב השוק הנוכחי ובהיעדר ביטחונות או הוכחת כושר השתכרות מצד הזכאים, הסיוע הזה לא שווה דבר.
כאמור, הדיון בחוק הדיור הציבורי שתוכנן ליום שני ניגף בפני הדבר החשוב באמת שהקואליציה התגייסה אליו – ביטול עילת הסבירות. עניין של סדרי עדיפויות.
הדיון בחוק הדיור הציבורי שתוכנן ליום שני ניגף בפני הדבר החשוב באמת שהקואליציה התגייסה אליו – ביטול עילת הסבירות. עניין של סדרי עדיפויות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם