בתקופה האחרונה, כשהנוצרים המאמינים נכנסים להתפלל במנזר סטלה מאריס, מאגפות אותם שתי קבוצות קטנות אך נחושות של גברים צעירים, העומדים משני צדי הכניסה הראשית.
הגברים האלה לא נמצאים שם כדי לספק תמיכה מוסרית. מדובר בכוח ביטחון מאולתר, המורכב ממתנדבים העומדים על המשמר בזמני התפילות בשבועות האחרונים, בגלל סכסוך עם חרדים שהחלו לבוא ולהתפלל מחוץ לכנסייה האייקונית של חיפה.
אותם חרדים – שנתפסים על־ידי המקומיים כפרובוקטורים המבקשים לאיים על הערבים – טוענים כי הם רק רוצים להתפלל מחוץ למקום שבו, על פי אמונתם, קבור הנביא אלישע – דמות מקראית מהמאה השמינית לפני הספירה ותלמידו ויורשו של אליהו.
אחד הצעירים הנוצרים, שעובד בדוכן הפלאפל המפורסם של אביו בחיפה, אמר לזמן ישראל כי יחידת האבטחה שהוצבה בכניסה נמצאת שם "למען הבטיחות שלנו". הוא ביקש להישאר בעילום שם, כי לדבריו, "אם העניינים יסלימו, אני לא רוצה שיהיה עליי תיעוד כלשהו".
באי הכנסייה טוענים כי הסיבה לעלייה לרגל היהודית למקום היא תירוץ קלוש להטלת אימה על המאמינים הנוצרים, לכאורה בתמיכה שבשתיקה מצד ממשלת הימין של נתניהו
והעניינים אכן הסלימו. כמה ימים לאחר מכן, ביום ראשון שעבר, מאמינים נוצרים הבריחו מהמתחם כמה עשרות חסידי ברסלב. מדובר בניסיון נוסף מתוך שורה של ניסיונות תפילה מכוונת מצד הברסלבים מחוץ לכנסייה, שנוספה לאחרונה לרשימת היעדים של כמה ארגונים המעודדים עלייה לקברי חכמים יהודים.
ההתפתחויות באזור סטלה מאריס מדגישות את הטינה ההיסטורית בעיר, שידעה קרבות קשים שהובילו למנוסה המונית של התושבים הערבים ב־1948. אולם, חיפה הפכה מאז לדוגמה נדירה של דו־קיום הרמוני בין בני שלוש הדתות המונותיאיסטיות העיקריות.
באי הכנסייה טוענים כי הסיבה לעלייה לרגל היהודית למקום היא תירוץ קלוש להטלת אימה על המאמינים הנוצרים, לכאורה בתמיכה שבשתיקה מצד ממשלת הימין של בנימין נתניהו. עולי הרגל היהודים, מצדם, מתארים את העוינות כלפיהם כחוסר סובלנות וחוליגניות, וטוענים כי הם זוכים לגיבוי מצד ראש העירייה עינת קליש רותם והתקשורת.
לשכתה של קליש רותם לא השיבה לבקשת תגובה לטענות הללו עד למועד פרסום הכתבה. העלייה לכנסייה הובילה לפחות בשני מקרים להתנגשויות אלימות, שהסתיימו בפציעות קלות בלבד. בעימותים של יום ראשון, גברים מתוך ומסביב לכנסיית הדפו כשישים גברים חרדים שהתפללו בחוץ.
בכנסית מנזר סטלה מאריס אירעה תגרה בין חסידי ברסלב ששוב התעקשו להתפלל בפתח הכנסיה, לבין עשרות ערבים נוצרים ובכלל מרחבי העיר שחשו להגן עליה וגירשו אותם מהמקום. אמבולנסים וניידות משטרה של תחנת חיפה הוזעקו. pic.twitter.com/HcXuwvOysM
— יואב איתיאל מדווח כי (@yoavetiel) July 23, 2023
"היהודים שבאים לכאן לא עסוקים ביהדות או בדת בכלל", אומר האב ויליאם אבו שקארה, מנהל לשכת הבישוף היווני־קתולי של חיפה. "אף פעם לא התקיים כאן פולחן יהודי; הוא מומצא כדי להשיג דריסת רגל במקום הזה"
המשטרה הפרידה בין החרדים לנוצרים ועיכבה לזמן קצר כמה מהמתפללים היהודים. בעקבות התנגשות קודמת שאירעה החודש, המשטרה עצרה אדם נוצרי בעקבות תקיפת חרדי ליד הכנסייה, וניידות סיור הוצבו באזור במהלך השבוע.
ביום שני, כמה מאות נוצרים קיימו עצרת מחוץ לכנסייה. העצרת הפכה להפגנה נגד העולים לקבר, שבמהלכה נחסם עורק תנועה ראשי באופן לא מורשה. "היהודים שבאים לכאן לא עסוקים ביהדות או בדת בכלל", אומר האב ויליאם אבו שקארה, מנהל לשכת הבישוף היווני־קתולי של חיפה.
"בגלל מה שקורה עם הממשלה, הם יוצאים מכל מקום. אף פעם לא התקיים כאן פולחן יהודי; הוא מומצא כדי להשיג דריסת רגל במקום הזה, שהוא קדוש לנוצרים כבר מאות שנים", אומר אבו שקארה בן ה־66 לזמן ישראל.
אבו שקארה הוא לא היחיד המזהה מגמה של הטרדות ומעשי עוינות כלפי נוצרים. כמה מנהיגים ומאמינים נוצרים טוענים כי מאז עליית הממשלה החדשה לשלטון בסוף השנה שעברה, הם רואים עלייה בגילויי העוינות, הכוללים יריקות על הקרקע מצד יהודים קנאים בעיר העתיקה של ירושלים.
מוכר הפלאפל הצעיר מסטלה מאריס איים בפעולת נקמה, אם עולי הרגל היהודים ימשיכו להגיע לכנסייה. "אם זה יימשך, גם אנחנו נצטרך לפעול נגד [אתרי] דת, כדי לשמור על ביטחוננו"
מוכר הפלאפל הצעיר מסטלה מאריס איים בפעולת נקמה, אם עולי הרגל היהודים ימשיכו להגיע לכנסייה. "אם זה יימשך, גם אנחנו נצטרך לפעול נגד [אתרי] דת, כדי לשמור על הביטחון שלנו. אנחנו רוצים להגן על עצמנו, על האדמה שלנו ועל הכנסייה שלנו", הוא אומר.
לדבריו, עולי הרגל היהודים "ערערו את תחושת הביטחון והבטיחות של הנוצרים בחיפה, והגבירו את תחושת האפליה". כשנשאל אם הוא כועס, מוכר הפלאפל השיב: "בטח שאני כועס. אני כועס על הרבה דברים. אבל אף פעם לא רצינו להתערב.
"חיפה אף פעם לא הייתה כזאת. היא עדיין לא – יהודים וערבים חיים כאן בשלום אחד ליד השני. בפעם הבאה שהם יבואו, נצלה חזיר על הגריל ונכריח אותם לאכול. לחלופין, אתה חושב שאני לא יכול לאמן חזיר לחרבן בתוך בתי כנסת?"
אולם, מאמינים אחרים ממעיטים בחשיבות העניין. "מה, המתפללים היהודים בחוץ? כמה שיותר, יותר טוב", אמר אחד מבאי הכנסייה שהגיע בשבוע שעבר לסטלה מאריס עם אשתו ובנו כדי להדליק נרות במערת הכנסייה. "לא מפריע לי שהם מתפללים בחוץ – אהלן וסהלן". גם הוא ביקש להישאר בעילום שם.
"מה, המתפללים היהודים בחוץ? כמה שיותר, יותר טוב", אמר אחד מבאי הכנסייה שהגיע בשבוע שעבר לסטלה מאריס עם אשתו ובנו כדי להדליק נרות במערת הכנסייה. "לא מפריע לי שהם מתפללים בחוץ"
מערת הכנסייה היא אחד משני אתרים בחיפה הידועים כמערת אליהו, והיא מקושרת לנביא על־פי ספר מלכים. נוצרים רבים מאמינים כי אליהו התפלל במערה שבתוך כנסיית סטלה מאריס, מבנה מהמאה ה־19 שחזיתו הלבנה רבת הרושם ומגדל הפעמון הבולט שלו ניצבים ככתר על ראש מדרון תלול של רכס הר הכרמל המשקיף על הים התיכון.
בפנים, קפלה מרשימה מעוטרת בציורי פרסקו – המתארים סצנות מהברית החדשה, המתמקדות במריה הבתולה – מעוררת התפעלות אצל המבקרים, שאולי לא ציפו לפאר כזה כשנכנסו לראשונה אל החלל החשוך והקטן יחסית.
לסטלה מאריס יש חשיבות סמלית בשל יופייה וגילה, אבל גם בשל הקשר שלה לאזור: היא ביתו של מסדר קתולי עתיק הידוע בשם הכרמליתים, על שם הר הכרמל. בכל שנה אלפי נוצרים עולים לסטלה מאריס בתהלוכה טקסית. מאות תיירים זרים מבקרים בכנסייה מדי חודש.
חבר הכנסת מחיפה איימן עודה, שעומד בראש רשימת חד"ש־תע"ל, השמיע ביום ראשון איומים מרומזים לאלימות במהלך נאום בכנסת. "אני רוצה להגיד לכולם, שבחיפה אין לכם מקום. בחיפה, בעיר שלנו, אין לכם מקום", אמר עודה.
הברסלבים שביקרו בכנסייה אומרים כי החוליגנים הם למעשה הנוצרים שמונעים מהיהודים להתפלל מחוץ לכנסייה. "יש הרבה מקורות שמעידים שהכנסייה היא מקום קבורתו של הנביא אלישע"
הוא לא הסביר בדיוק למי אין שם מקום, אבל איים: "או שתטפלו בחוליגנים, או שאנחנו נטפל בהם", הזהיר עודה, שהוא בן למשפחה מוסלמית אבל למד בנעוריו בבית ספר נוצרי. הברסלבים שביקרו בכנסייה אומרים כי החוליגנים הם למעשה הנוצרים שמונעים מהיהודים להתפלל מחוץ לכנסייה.
"יש הרבה מקורות שמעידים שהכנסייה היא מקום קבורתו של הנביא אלישע", אומר בנימין ישראל, ירושלמי בן 48. ישראל ביקר בסטלה מאריס עם כמה עשרות חסידי ברסלב נוספים ביום ראשון, וסיפר כי המקומיים תקפו את עולי הרגל היהודים.
"אנחנו עמדנו במרחק מהכניסה, התפללנו בשקט. פתאום עשרות ערבים תקפו, דחפו אותנו, ופצעו שני אנשים", הוא אומר. הנוצרים בסטלה מאריס אומרים כי הם מאמינים שהמתפללים היהודים רצו להיכנס לכנסייה למרות האיסור ההלכתי על כניסה לבתי עבודה זרה.
כמה מהמרואיינים ציינו כי הם חושדים שעליית היהודים לכנסייה נועדה להפגנת עליונות ולא לפולחן. זאת בעקבות מעשיהם של שני עולי רגל שצולמו מוקדם יותר החודש דופקים על דלתות הכנסייה, ככל הנראה בניסיון להיכנס פנימה.
כמה מהמרואיינים ציינו כי הם חושדים שעליית היהודים לכנסייה נועדה להפגנת עליונות ולא לפולחן. זאת בעקבות מעשיהם של שני עולי רגל שצולמו מוקדם יותר החודש דופקים על דלתות הכנסייה
כמה ברסלבים אמרו כי אותם עולי רגל אכן הפרו את ההלכה. "הרשויות הרבניות של דורנו דיברו נגד כניסה לבתי עבודה זרה, ולכן אנו מתנגדים לכך", אומר מנחם מלכה, חסיד ברסלב. בנימין ישראל, שהגיע לכנסייה, אומר כי הברסלבים אינם מחפשים "שום שינוי בסטטוס קוו" בסטלה מאריס.
"אנחנו לא רוצים להיכנס, אנחנו לא רוצים אזור ישיבה, אנחנו לא צריכים מים וכיבוד, רק תנו לנו לעמוד ולהתפלל לפעמים מחוץ לכנסייה בשטח ציבורי. זה יותר מדי לבקש?" לדבריו, העובדה שהמשטרה אינה מאפשרת תפילות של יהודים מחוץ לכנסייה היא "אפליה נגד חרדים והפרה של חופש פולחן בסיסי".
כשנשאל מדוע הברסלבים החלו לפקוד את האתר רק בחודשים האחרונים, השיב: "מכיוון שאי־אפשר לראות את מקום הקבר עצמו, זאת בחירה פחות מובנת מאליה לעומת אתרי קבורה אחרים. אבל הוא מופיע בספרות, ואנחנו מגיעים אליו עכשיו. אנחנו לא הולכים מכאן".
חנא סוהילה, בת 82, מבקרת קבועה בסטלה מאריס, רואה את המחלוקת כחלק מהניסיון היהודי לנשל את הערבים מחיפה, כפי שהיה ב־1948. כיום העיר, שיש בה רוב יהודי, מונה כ־285 אלף תושבים בסך הכול, מתוכם כ־25 אלף ערבים, הנחלקים פחות או יותר שווה בשווה לנוצרים ומוסלמים.
חנא סוהילה בת ה־82, מבקרת קבועה בסטלה מאריס, רואה את המחלוקת כחלק מהניסיון היהודי לנשל את הערבים מחיפה, כפי שהיה גם ב־1948
"הם לוקחים הכול – הם חופרים מתחת למסגד אל־אקצא בירושלים כדי לחפש קברים יהודיים, אבל הם לא מצאו כלום", אומרת סוהילה, שמשקפת תפיסה שנויה במחלוקת אבל רווחת בקרב הערבים לגבי החפירות הארכיאולוגיות ועבודות השיקום המתבצעות בעיר העתיקה של ירושלים.
"אנחנו אוהבים את היהודים, הם בני דודים שלנו", אומרת סוהילה, שהייתה בת שבע כשעשרות אלפי ערבים, רובם מוסלמים, עזבו את חיפה כשהיהודים המקומיים תפסו אותה מידי רשויות המנדט הבריטי בשלב הראשון של מלחמת העצמאות של ישראל. "אבל למה היהודים לוקחים את הכנסיות?" היא שואלת. "למה אנחנו לא יכולים לקבל את המקום האחד הזה לעצמנו?"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם