חודש בדיוק למבצע "בית וגן" של צה"ל במחנה הפליטים ג'נין ועדיין מוקדם להעריך את ההשפעה שלו על השטח. עובדתית, מאז המבצע חזר צה"ל לפעול בג'נין רק פעם אחת – לפני שבוע, במעצר פעילי חמאס בעיר עצמה ולא במחנה הפליטים שלה.

מי שכן פעל שם בשלושת השבועות האחרונים היו כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, שאמנם נמנעו ככל הניתן מחיכוך גדול, אבל התחככו בפעילות עם גבולות מחנה הפליטים, ולו רק כדי לשדר מי כאן הבוס.

גלי ההדף של הפעילות הזו הגיעו שלושה שבועות אחר כך לפגישה של ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) ומנהיג חמאס אסמעיל הנייה באנקרה, תחת חסותו של הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן.

למרות החיוכים מול המצלמות, בחדרי חדרים האיבה בין השניים לא ממש שכחה. אבו מאזן מודע היטב לתוכנית הגדולה שחמאס מעולם לא נטש, להשתלט על הרשות הפלסטינית ולדחוק את פת"ח מההנהגה.

למרות החיוכים מול המצלמות, בחדרי חדרים האיבה בין השניים לא ממש שכחה. אבו מאזן מודע היטב לתוכנית הגדולה שחמאס מעולם לא נטש, להשתלט על הרשות הפלסטינית ולדחוק את פת"ח מההנהגה

זיכרון הירי של פעילי חמאס בברכי הבכירים של הרשות ברצועה והשלכתם מבניינים רבי קומות ב-2007, עדיין מהדהד בדור הזה של פת"ח. אבו מאזן לא שכח, ולכן ספק אם לעולם יסלח.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מארח בארמונו באנקרה את יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) ואת ראש הזרוע המדינית של חמאס אסמעיל הנייה, 26 ביולי 2023 (צילום: Mustafa KAMACI / Turkish Presidency Press Office)

בישראל לא הופתעו כאשר גם המפגש שהתנהל יומיים אחר כך באל-עלמיין במצרים, לא ממש הניב פיוס בין הצדדים. הרשות מבינה שבדיוק כמו שג'נין הייתה מבחן לכושר ההרתעה הישראלי, היא מבחן גם לה – למשילות שלה ולכוחות הביטחון שלה.

מאז המבצע הישראלי הסגירו עצמם מספר מבוקשים חמושים מהאזור לידי הרשות הפלסטינית, בדומה להסדר שעשו בעבר מנגנוני הביטחון הפלסטיניים עם גורמי "גוב האריות" בשכם. מבחינת ישראל, המסר הזה חשוב – שכן הוא מחזיר במשהו את ההרתעה הישראלית שנשחקה מאוד בשנה האחרונה.

גם אם לא יאמרו זאת במערכת הביטחון במוצהר, אחת המטרות העיקריות של המבצע במחנה הפליטים הייתה הרתעה, ומסר שישראל לא תאפשר שטחים אקס-טריטוריאליים לגורמי טרור מקומיים. מה שהיה בג'נין אמור להקרין לשכם, לקבטייה, בורקין, מחנה הפליטים עקבאת ג'אבר ביריחו ולגדה בכלל.

מעבר לכך, אומר גורם ישראלי, רואים ניצנים ראשונים של יוזמה בקרב מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. זה עדיין לא ברמה מספקת מבחינת ישראל, כזו שתייתר את הפעילות של צה"ל בערים הפלסטיניות, אבל עדיין עם מוטיבציה גדולה יותר מבעבר.

מעבר לכך, אומר גורם ישראלי, רואים ניצנים ראשונים של יוזמה בקרב מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. זה עדיין לא ברמה מספקת מבחינת ישראל, אבל עדיין עם מוטיבציה גדולה יותר מבעבר

האם זו תחילתה של מגמה? בישראל מתקשים לענות על כך. הרבה מאוד פעמים ראו את התהליך הזה מתחיל ונגדע באחת, בשל החלטה של אבו מאזן או הקרנה של אירוע ביטחוני ו/או התפרצות בהר הבית.

חיילי צה"ל בפעילות בגדה למעצר מבוקשים, 2 באוגוסט 2023 (צילום: דובר צה"ל)

הפיגוע שלשום (שלישי) במעלה אדומים הוכיח שוב עד כמה המצב יכול להיות שברירי. אחד התהליכים שמנסים בישראל ליישם, במקביל ללחץ הצבאי בגדה, הוא שיפור משמעותי במצב הכלכלי.

גורם ביטחוני הגדיר את זה אתמול בצורה ציורית: "אנחנו מנסים לשבור את מודל החיקוי של הצעירים הללו. ללא אופק מדיני ותחת עול כלכלי, הם נמצאים בטיק טוק. שם הם רואים את גיבורי מחנה הפליטים בג'נין או גוב האריות בשכם, וזה הופך להיות החלום, להיות שאהיד".

"אנחנו מנסים לשבור את מודל החיקוי של הצעירים הללו. ללא אופק מדיני ותחת עול כלכלי, הם נמצאים בטיק טוק. שם הם רואים את גיבורי ג'נין או גוב האריות בשכם, וזה הופך להיות החלום, להיות שאהיד"

הביטוי הישיר והמיידי של המאמץ הישראלי להתמודד עם הדור הצעיר, הוא דרך מתן אישורי עבודה בישראל וביהודה ושומרון. המחבל שפעל במעלה אדומים שייך לקבוצה השנייה. הוא מגיע מהעיירה עזרייה הסמוכה למעלה אדומים, אביו עובד במתנ"ס המקומי כבר 25 שנה ולמשפחה הגרעינית אין קשר ישיר לפעילות טרור. כל המאפיינים הללו אפשרו לו אישור עבודה כמעט מיידי.

עכשיו נשאלת השאלה מה היה הזרז לפיגוע. בדרך כלל בנסיבות כאלה, מדובר במשבר אישי או משפחתי שמתורגם לרצון להיות שאהיד ולהיזכר כגיבור ולא ככישלון.

אלא שעניין אחר אמור להטריד את גורמי הביטחון הישראליים: הקלות שבה ניתן להשיג כיום נשק ביהודה ושומרון. הזמינות הזו היא המשך ישיר לכמות אמצעי הלחימה שנמצאים בשטח, וכאן זה בהחלט אתגר מודיעיני וביטחוני שהולך ומתגבר.

כלי נשק שנתפסו במהלך סיכול הברחת אמל"ח דרך הגבול עם ירדן, אפריל 2023 (צילום: דובר צה"ל)

זה נראה כאילו בשנים האחרונות היו מי שזיהו את נקודת התורפה הישראלית לאורך הגבול עם ירדן, שהפך לרוחש פעילות הברחה של אמצעי לחימה. לאחרונה הפעילות הזו התגברה מאוד.

המשמעות של התופעה הזו היא מעורבות גוברת של גורמי טרור אזוריים שיש ברשותם אמצעים כאלה בזמינות גבוהה ובכמות גדולה, שזיהו כנראה את הפירצה הזו כבר לפני כמה שנים, ובעזרת רשתות הברחה שהתבססו על גורמים פליליים החלו להציף את השטח בנשק.

בהקשר הזה, בל נשכח את הנוכחות של בכיר חמאס סאלח אל-עארורי בלבנון. ערורי, שמוגדר "אלוף פיקוד הגדה" בחמאס, מכיר היטב את השטח ומקושר בכל האזור. לא מן הנמנע שיש לו חלק גדול בפעילות הזו.

גם הירדנים לא אוהבים את מה שקורה מתחת לאפם ולכן בעניין הזה יש זהות אינטרסים ביטחוניים בין שתי המדינות, שמתורגמת לפעילות בשטח. בישראל הגבירו לאחרונה את הפעילות המודיעינית יחד עם תיגבור כוחות לאורך הגבול.

גם הירדנים לא אוהבים את מה שקורה ולכן בעניין זה יש זהות אינטרסים בין שתי המדינות, שמתורגמת לפעילות בשטח. בישראל הגבירו את הפעילות המודיעינית יחד עם תיגבור כוחות לאורך הגבול

בנוסף, מדברים לאחרונה יותר ויותר על התנעת תוכנית בניית קיר בטון לאורך הגבול עם ירדן, בדומה לזה שנבנה בימים אלה בגבול עם לבנון. זה אמור לבלום משמעותית את ניסיונות הברחות הנשק שעד כה לא ברור עד הסוף מה גודלן ותדירותן לאורך השנים האחרונות.