ממשלת ישראל רוצה את האדמה, לא את הפלסטינים
ההחלטה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למנוע תקציבים ממכינות אקדמיות המיועדות לסטודנטים פלסטינים במזרח ירושלים, לא אמורה להפתיע את מי שעקב במשך השנים האחרונות אחרי השר ומכיר את תורתו הגזענית.
מה שרבים לא מבינים זה שסמוטריץ' פשוט שם על השולחן את כל הקלפים שהיו שם גם קודם: ממשלת ישראל מעוניינת באדמה – לא בפלסטינים. רק לפני כמה שנים ממשלה אחרת בראשות בנימין נתניהו דנה באפשרות ליצור ישות חדשה במזרח ירושלים כדי לנתק את כפר עקב, מחנה הפליטים שועפאט וכפרים נוספים מעבר לגדר ההפרדה, בשביל להקטין את כמות הפלסטינים המתגוררים בעיר.
ב־1967 ישראל סיפחה את כל הכפרים לעיל ויצרה את ירושלים הגדולה, ועתה, כשמספר הפלסטינים עולה על 38% – היא מחליטה שהיא לא זקוקה לכל כך הרבה ערבים בתוך "ירושלים מאוחדת". אז, תושבי הכפרים – שהפכו פתאום לתושבי ירושלים – נותקו מהמרחב הטבעי שלהם – מרמאללה ועד בית לחם.
התוכנית של זאב אלקין הייתה אמורה לנתק את השכונות והכפרים הנמצאים מעבר לגדר ההפרדה, בתקווה שהתושבים שכבר עכשיו מתקשים לחצות את הגדר בכל פעם שהם צריכים להגיע לרחוב צלאח א־דין או למרכז העיר – יעזבו.
התוכנית של אלקין הייתה אמורה לנתק את השכונות והכפרים הנמצאים מעבר לגדר ההפרדה, בתקווה שהתושבים שכבר עתה מתקשים לחצות את הגדר – יעזבו
ההחלטה של סמוטריץ', בעצם, מונעת מאותו הרעיון – הוא ורבים אחרים כמותו בממשלה הנוכחית ובממשלות הקודמות מעוניינים ב"איחוד" של האדמות בלבד. בתושבים הפלסטיניים הם רואים מטרד זמני. צריך ,לטענתם, רק ללחוץ יותר חזק והם כבר יתייאשו ויעזבו.
לכהניסטים כבר יש תוכניות מפורטות למקרה שזה לא יקרה. עכשיו, כשלכולם ברור שבר הסלטים פתוח ואפשר להשאיר את הפוליטיקלי קורקט מאחור, המדיניות משקפת באופן מדויק את הלך הרוח בשכבות פוליטיות רחבות מאוד: אין שום צורך לשלב את הסטודנטים הפלסטינים, כי זה מנוגד למטרת העל – להיפטר מהם ולנכס את האדמות שלהם.
סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג עסוק בזה כבר זמן רב. פעם זה היה נראה קיצוני. ממשלת איתמר בן גביר–סמוטריץ' הפכה את הקיצוניות למיינסטרים.
ערב הסעודית נחושה להפוך למעצמת על
פסגת ג'דה, שהתקיימה לפני כשבוע לחופי הים האדום בערב הסעודית, לא השיגה תוצאות ממשיות – רוסיה ממשיכה לטבוח באוקראינים ולחבל באספקת התבואה למדינות העולם. יחד עם זאת, השליט הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן, יכול לרשום לעצמו הישג משמעותי – הוא הצליח להביא לשולחן הדיונים גם את ארה"ב וגם את סין, ומספר משמעותי של משתתפות מקרב "הדרום הגלובלי".
בן סלמאן רוצה לשחק במגרש של הגדולים והוא יורה לכל הכיוונים – בונה ערים עתידניות, מארח פסגות בינלאומיות, מנסה לתווך בין רוסיה לאוקראינה – ובעיקר, יודע להתמקח מול המעצמות הגדולות
בן סלמאן רוצה לשחק במגרש של הגדולים והוא יורה לכל הכיוונים – בונה ערים עתידניות במדבר, מארח פסגות בינלאומיות, מנסה לתווך בין רוסיה לאוקראינה, קונה שחקני־על יקרים ונבחרות שלמות – ובעיקר יודע להתמקח מול המעצמות הגדולות בשביל להשיג את העסקה הטובה ביותר.
הכותרת של הוול סטריט ג'ורנל, לפיה ערב הסעודית, ישראל וארה"ב הגיעו להסכם מסגרת, טובה מאוד לסעודים. היא הופכת את כל משאלות ליבם – מערבויות ביטחוניות ועד כור גרעיני אזרחי – למציאות. לא עוד דרישות מופרכות שאיש לא יכול להעלות על הדעת, אלא תנאים ריאליים מאוד, שנלקחים בחשבון על־ידי המעצמה הגדולה בעולם, ארה"ב.
בוושינגטון יודעים שייתכן שעם הזמן המחיר הסעודי יעלה. כל עוד בן סלמאן נהנה מכוח בלתי מוגבל בכל מה שקשור לשווקי האנרגיה, היציבות באזור המפרץ וההשפעה על שחקניות ערביות אחרות – הוא ימשיך להתמקח ואף לעלות את מחיר העסקה.
נכון שגם לו יש מה להרוויח ממנה, אך הוא כנראה מבין שארה"ב וישראל רוצות אותה הרבה יותר ממנו. אין כאן פן אידאולוגי – בן סלמאן אימץ את הרעיון של נורמליזציה עם ישראל כי שחקן בינלאומי משמעותי לא יכול להמשיך לנצח במשחק שכלליו נקבעו על־ידי קבוצה של מנהיגים ערביים אי־שם בשנות ה־50 ו־60 של המאה ה־20.
כרגע בן סלמאן הוא החתן הכי מבוקש בשכונה, והוא עומד למקסם את ההצעה כדי למצב את ערב הסעודית כמעצמה אזורית בעלת השפעה גלובאלית משמעותית
כרגע הוא החתן הכי מבוקש בשכונה, והוא עומד למקסם את ההצעה כדי למצב את ערב הסעודית כמעצמה אזורית בעלת השפעה גלובאלית משמעותית.
לבנון עומדת על קצה התהום
איחוד האמירויות, בחריין, קטאר ועומאן שוב הזהירו השבוע את אזרחיהם מפני נסיעות ללבנון בגין המצב הביטחוני ההולך ומתדרדר. אזהרת המסע פורסמה בעקבות הלחימה העזה שפרצה במחנה הפליטים עין אל־חילווה בין נאמני פת"ח לאנשי התנועות האסלאמיות הפועלות במחנה.
במהלך הקרבות נהרגו 13 בני אדם, עשרות רבות נפצעו. המצב הנפיץ במחנה הפליטים הפלסטיני הוא לא הסיבה היחידה לחשש מפני התדרדרות המצב בלבנון.
כששר הביטחון הישראלי מבקר בגזרת הר דוב ובאופן מפורש מזהיר את ההנהגה של ארגון הטרור חזבאללה מפני חימום הגזרה ומבטיח "להחזיר את לבנון לתקופת האבן", ברור לכל כי כל טעות קטנה או פרובוקציה עלולות להביא למלחמה קשה ומדממת.
לבנון היא דוגמה מצוינת למדינה שהיה לה הכול – ושאיבדה את הכול. מדינה שאיבדה את היכולת לקבל החלטות לגבי גורלה והפכה לבובה בידי הגורמים הקיצוניים ביותר. לשכנה מדרום מוטב להתבונן ולהפיק לקחים
פעם לבנון הייתה מקום בילוי מועדף לתיירים עשירים ברחבי העולם הערבי. מלחמת האזרחית, שנמשכה 15 שנים, פגעה קשה בתדמיתה של ארץ הארזים, אך היא הצליחה להשתקם ותחת הנהגת ראש הממשלה רפיק אל־חרירי הנמרץ שוב הפכה ליעד תיירותי מבוקש ומרכז מסחרי ובנקאי מוצלח.
מי שרצח את חרירי בפברואר 2005 באמצעות מטען קטלני שפגע בשיירה שלו במרכז ביירות, רצה לפגוע גם בהצלחה המסחרית המסחררת הזאת. איראן, סוריה וחזבאללה אינן זקוקות ללבנון משגשגת. אם הם לא ישלטו בה – הן מוכנות להחריב אותה.
לבנון היא דוגמה מצוינת למדינה שהיה לה הכול – ושאיבדה את הכול. מדינה שאיבדה את היכולת לקבל החלטות לגבי גורלה והפכה לבובה בידי הגורמים הקיצוניים ביותר. לשכנה מדרום מוטב להתבונן ולהפיק לקחים, כל עוד זה אפשרי.
חושך מצרים: ארץ הנילוס משתוקקת לחשמל ולגז
כל מי שביקר לאחרונה במצרים חווה ניתוקי חשמל מעיקים הפוגעים במשקי הבית, בפעילות של חברות ומפעלים – ומשאירים מיליונים רבים בחושך ובחום בלתי נסבל. מדובר בהפסקות חשמל יזומות מצד הממשלה המצרית, שמנסה להתמודד עם משבר האנרגיה במדינה.
בסוף יולי יועצו של הנשיא המצרי טען שהשנה ארץ הנילוס חווה מחסור בחשמל בגלל המעבר המיותר לשעון הקיץ, בעוד שראש הממשלה האשים את משבר האקלים ואת העלייה בטמפרטורות בצריכת יתר של חשמל
ראש הממשלה מוסטפא מדבולי אישר לעובדי המדינה לעבוד פעם בשבוע מהבית, וחברת החשמל ייעצה לאזרחי מצרים לא להשתמש במעלית בשעה עגולה, כיוון שהסבירות לניתוקים יזומים הולכת וגדלה.
כיצד קרה שהמדינה שעשתה פריצת דרך משמעותית בשנות ה־60, כשבנתה בסיוע סובייטי את סכר אסואן ובמשך עשרות שנים נהנתה מחשמל זול ובשפע – פתאום נותרה ללא חשמל?
בסוף יולי יועצו של הנשיא המצרי האני אל־נוקראשי טען שהשנה ארץ הנילוס חווה מחסור בחשמל בגלל המעבר המיותר לשעון הקיץ, בעוד שראש הממשלה האשים את משבר האקלים ואת העלייה בטמפרטורות בצריכת יתר של חשמל.
הסיבה, ככל הנראה, טמונה בכך שהפקת הגז הטבעי במצרים ירדה השנה בכמעט 9% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה, וב־12% ביחס לשנת 2021. בעוד שהאוכלוסייה המצרית גדלה, מצרים זקוקה ליותר ויותר גז לצרכים הפנימיים. במקביל, קהיר מנסה למצב את עצמה בתור אב אנרגטי אזורי חשוב – ומוכרת גז במכירים גבוהים לאירופה.
בעוד שהאוכלוסייה המצרית גדלה, מצרים זקוקה ליותר ויותר גז לצרכים הפנימיים. במקביל, קהיר מנסה למצב את עצמה בתור אב אנרגטי אזורי חשוב – ומוכרת גז במכירים גבוהים לאירופה
בשביל להתיישר ולחזור ולהוביל בשווקי הגז וגם לשפר את המצב בבית, מצרים זקוקה להזרמה מסיבית יותר של הגז הישראלי, שגם מיועד לשוק האירופי; להקים תשתיות חדשות; ובעיקר השקעות גדולות מחו"ל. היום, כשהפיחות במטבע המצרי נמשך והמשקיעים הזרים חוששים להשקיע בכלכלה הלא שקופה, הסבירות לכך איננה גבוהה.
מה שאומר שהמצרים המיואשים לעת עתה ימשיכו להתמודד גם עם הניתוקים היזומים וגם עם העלייה במחירי החשמל, שצפויה להגיע בספטמבר.
השבוע בתולדות מזה"ת: הפיגוע במסעדת סבארו
ב־9 באוגוסט 2001, מוחמד אל־מסרי – מחבל מתאבד בן 22 מכפר עקבה שבאזור ג'נין – נכנס לפיצריית סבארו בפינת הרחובות יפו וקינג ג'ורג' בלב ירושלים. הוא הפעיל את המטען שלו ופיצוץ אדיר החריב את המקום. 16 ישראלים, בהם שומנה ילדים, נרצחו, כ־140 נפצעו.
שני ארגוני טרור פלסטיניים נטלו אחריות על הפיגוע – חמאס והג'יהאד האסלאמי. יאסר ערפאת גינה את הפיגוע הקשה, אך ברחובות עזה וג'נין חגגו וחילקו סוכריות. בתגובה לפיגוע ישראל סגרה את אוריינט האוס – המעון הבלתי רשמי של אש"ף והממשלה הפלסטינית בירושלים.
יאסר ערפאת גינה את הפיגוע הקשה, אך ברחובות עזה וג'נין חגגו וחילקו סוכריות. בתגובה לפיגוע ישראל סגרה את אוריינט האוס – המעון הבלתי רשמי של אש"ף והממשלה הפלסטינית בירושלים
צה"ל גם השתלט על מפקדות פוליטיות וצבאיות באבו־דיס שבמזרח ירושלים. פעילי חמאס שנטלו חלק בתכנון הפיגוע נעצרו ונשפטו לעשרות מאסרי עולם. חלקם, כולל אחלאם תמימי – סטודנטית שאספה מודיעין על המקום והשתתפה באופן ישיר בהכנת הפיגוע – שוחררו במסגרת עסקת שליט.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו