נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ובנו האנטר ביידן, 13 באוגוסט 2022 (צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta)
AP Photo/Manuel Balce Ceneta

המרוץ של ביידן לא יהיה קל, אבל ספק אם הצרות של בנו האנטר ישפיעו על סיכויו

טראמפ ותומכיו מיהרו ליצור סימטריה בין התיק הפלילי של האנטר ביידן לזה של טראמפ, אבל במצב הנוכחי לא רק שההשוואה מופרכת - היא פשוט לא תופסת בקרב רוב הציבור האמריקאי ● להיט קאנטרי שכובש את מחנה הימין ברשת חושף מה באמת מטריד את הטראמפיסטים ● וסעיף בתיקון ה-14 עשוי למנוע מטראמפ לרוץ לבית הלבן ● אור רפל-קרויזר עם שלוש הערות על ארצות הברית

1

גלי ההדף מכתב האישום הרביעי והחמור ביותר שהוגש נגד נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ במדינת ג'ורג'יה הסיטו את תשומת הלב מכמה סיפורים ראויים, המשלימים במעט את התמונה על המתרחש בארצות הברית בימים אלה.

הסיפור המשפטי שעמד בראש החדשות עד לפני שבוע היה כזה המסבך דווקא את הצד הדמוקרטי, והוא קריסתה של עסקת הטיעון של האנטר ביידן.

בנו השני של הנשיא גדל כל חייו בצל הטראומה של תאונת הדרכים שהרגה את אימו ואחותו. התאונה התרחשה מייד לאחר שביידן האב הושבע לסנאט – וכשהחל בכהונתו, לא שכר דירה בוושינגטון אלא נסע בכל יום הלוך-חזור ברכת בין עיר הבירה לביתו בדלאוור – שעה וחצי לכל כיוון – כדי לגדל את בניו. זהו מנהג שהמשיך בו כל חייו והפך למזוהה עמו.

בו ביידן, הבן הבכור, הפך להיות  התובע הכללי של מדינת דלאוור ושופט צבאי בעיראק, ואף סומן כמועמד המוביל לתפקיד מושל מדינת דלאוור, כאשר נפטר ב-2015 מסרטן המוח בגיל 46 בלבד. האנטר ביידן, לעומתו, היה תמיד הכבשה השחורה של המשפחה, והתדרדר לא פעם לסמים ולאלכוהול.

העובדה שכאדם לא מוכשר במיוחד הצליח האנטר ביידן בכל זאת להתברג לעמדות בכירות למדי – למשל, כחבר הדירקטריון של חברת הרכבות "אמטראק" – היא ללא ספק עדות לשיטת המעמדות הקשיחה בחברה האמריקאית ולפריווילגיות הבלתי נתפסות שהאליטה האמריקאית נהנית מהן.

האנטר ביידן עם אביו ג'ו ביידן כשהיה סנאטור מטעם דלאוור ב-1988 (צילום: AP Photo/Adele Starr)
האנטר ביידן עם אביו ג'ו ביידן כשהיה סנאטור מטעם דלאוור ב-1988 (צילום: AP Photo/Adele Starr)

לאחר מותו של אחיו הבכור, ביידן הצעיר התמכר שוב לסמים ונקלע לחובות כבדים. בשנים אלה גם הסתבך במספר פרשות פליליות. נקשר בו גם המקרה התמוה של מציאת המחשב האישי שלו בחנות מחשבים נידחת בוושינגטון כשבועיים לפני בחירות 2020, מציאה שדווחה לציבור על ידי רודי ג'וליאני ועוררה חשד כי מדובר במבצע התערבות של המודיעין הרוסי.

החקירות נגד ביידן הבן החלו בשנת 2018, ובאפריל 2023 הבשילו להאשמות בשלוש עבירות: שתי עבירות מס, על כך שהגיש באיחור את דוחות המס שלו; ותצהיר שקרי על אי-שימוש בסמים כדי לרכוש כלי נשק. לא ברור אם אלה העבירות היחידות – התובעים סרבו להתחייב שהחקירה הסתיימה – אבל ברור שלרבות מהקונספירציות לגביו אשר הופרחו בעיתונות הימנית, לא נמצאו עדויות.

ישנה גם אירוניה רבה בכך שהעבירה החמורה ביותר בה ביידן הבן מואשם עד כה – הנסיון לקנות נשק בעודו משתמש בסמים – היא עבירה שהמפלגה הרפובליקאית נאבקת שנים לבטל, במסגרת ניסיונה לבטל כל הגבלה על רכישת נשק.

ישנה גם אירוניה רבה בכך שהעבירה החמורה ביותר בה ביידן הבן מואשם עד כה – הנסיון לקנות נשק בעודו משתמש בסמים – היא עבירה שהרפובליקאים נאבקים שנים לבטל

עם התגבשות האישומים, התביעה וביידן הבן הגיעו להסכמה על הסדר טיעון. הפרטים של העסקה כנראה לא הובנו באופן דומה על ידי הצדדים. בפרט, ביידן הבן חשב שכרוכה בה התחייבות מצד התביעה לסיים את חקירותיו באישומים אלה, ואילו התביעה סרבה להתחייבות כזו. בשל כך, ובשל ספקנות שהטיל השופט, העסקה קרסה לפני כשבועיים.

בעקבות זאת, ומכיוון שממשל ביידן פועל לפי נורמות של כפיפות לחוק ועצמאות התביעה הכללית, משרד המשפטים מינה תובע מיוחד לפרשה. מינוי זה, עם זאת, לא מעיד על כך שהחקירה רק מסתעפת, שכן חקירה מסועפת כבר מתנהלת על ידי חוקרים פדרלים מזה כמעט חמש שנים.

התובע הכללי מריק גארלנד מכריז על מינוי תובע מיוחד בחקירתו של האנטר ביידן, 11 באוגוסט 2023 (צילום: AP Photo/Stephanie Scarbrough)
התובע הכללי מריק גארלנד מכריז על מינוי תובע מיוחד בחקירתו של האנטר ביידן, 11 באוגוסט 2023 (צילום: AP Photo/Stephanie Scarbrough)

הסיבה העיקרית למינוי היא ככל הנראה כדי שהתובע יוכל להגיש את התביעה בוושינגטון הבירה או בקליפורניה, שם התבצעו חלק מהעבירות, בעוד שהפרקליט הפדרלי האחראי בדלאוור, שניהל את החקירה עד כה, היה כבול להגשתה בדלאוור. ואכן, השופט בדלאוור ביטל בסוף השבוע את שני אישומי המס כדי שהתובעים יוכלו להגישה בתחום שיפוט אחר.

טראמפ ותומכיו מיהרו ליצור סימטריה בין חקירה זו לחקירת טראמפ, בבחינת "כולם מושחתים", וייתכן אף שסימטריה כזו הייתה מצליחה לתפוס אחיזה אילו עמד מול טראמפ רק כתב האישום הראשון שהוגש בניו יורק, על עבירות מס.

טראמפ ותומכיו מיהרו ליצור סימטריה בין חקירה זו לחקירת טראמפ, בבחינת "כולם מושחתים", וייתכן שסימטריה כזו הייתה מצליחה לתפוס אחיזה אילו עמד מול טראמפ רק כתב האישום הראשון

אבל במצב הנוכחי, ההשוואה מופרכת על פניה – הן מכיוון שבמשך כל חמש שנות החקירה לא נמצא בדל עדות לכך שג'ו ביידן עצמו מעורב בצורה כלשהי בהסתבכויות הפליליות של בנו, והן מכיוון העבירות שטראמפ מואשם בהן חמורות בסדרי גודל מאלה של ביידן הבן.

טראמפ מואשם בפעילות מאפיונרית שיטתית, במתקפה על הדמוקרטיה האמריקאית (בכתבי האישום בג'ורג'יה וזה הפדרלי בדבר הניסיון להטיית הבחירות) ובפגיעה בביטחון המדינה (בפרשת המסמכים).

ביידן הבן מואשם, עד כה, בעבירות מס ברמת עוון, הרמה הנמוכה של העבירות. אמנם החקירה טרם הסתיימה וייתכן שביידן הבן יואשם בעבירות חמורות יותר, אך לאור המידע עד כה קשה להאמין שאלו תהיינה האשמות חמורות באופן דרמטי.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על מרפסת הבית הלבן עם בנו האנטר ונכדו בו ביידן, בנו של האנטר הקרוי על שמו של האח הבכור. 4 ביולי 2022 (צילום: Nicholas Kamm / AFP)
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על מרפסת הבית הלבן עם בנו האנטר ונכדו בו ביידן, בנו של האנטר הקרוי על שמו של האח הבכור. 4 ביולי 2022 (צילום: Nicholas Kamm / AFP)

העיתונות – הימנית בוודאי, אבל גם המיינסטרים חובבת הסנסציות – כבר הכתירה את הפרשה כמשקולת רצינית על מסע הבחירות של ביידן לקראת 2024. אלא שטיעון הסימטריה בין ביידן לטראמפ לא ממש תופס בקרב רוב הציבור האמריקאי, בודאי לא במעמד הבינוני הלבן בפרברים לו זקוקים הרפובליקאים כדי לשוב לשלטון.

גם הדמוקרטים והעיתונות למודי נסיון מההייפ הלא סביר שנבנה סביב פרשת האימיילים של הילרי קלינטון, ולכן נראה שלפחות חלקם לא יחזרו על הטעות הזו.

מעבר לכך, על אף שביידן הבן הוא לא טיפוס מעורר אמפתיה, ברור כי הנסיבות בהן ביצע את העבירות היו של התדרדרות אישית קשה ולא של תאוות בצע וכוח – ומשמעותי מכך, בכל הסיטואציות בהן ביידן האב התייחס בציבור לפרשה הוא עורר אמפתיה רבה כאב המנסה לעזור לבנו שנקלע למצוקה.

על אף שביידן הבן הוא לא טיפוס מעורר אמפתיה, ברור כי הנסיבות בהן ביצע את העבירות היו של התדרדרות אישית קשה ולא של תאוות בצע וכוח

מסע הבחירות של ביידן ב-2024 לא יהיה קל – הבסיס הטרמפיסטי של 30%-40% ילך עם טראמפ גם אם זה יירה באנשים בשדרה החמישית, כדבריו, והכלכלה עדיין לא במצב מזהיר – אבל ניתן להעריך בזהירות שהאנטר ביידן לא תהיה הבעיה שלו.

2

ואם בטראמפיסטים עסקינן, בשלושת השבועות האחרונים כבש את חלקה הימני של הרשת להיט הקאנטרי "The Rich Men North of Richmond" של אוליבר אנתוני, שזכה כבר ל-26 מליון צפיות ביוטיוב ועוד אינספור האזנות בספוטיפיי, והוא מייצג באופן מזוקק את התפיסה הימנית-פופוליסטית מעידן רייגן ועד ימינו.

לשיר יש איכות כובשת של מחאה אותנטית. אנתוני חי חיים לא קלים ואותם מתאר בשירו – עבודה קשה במשך שעות ארוכות בשכר לא מספק. הוא מפנה את מחאתו לגברים העשירים של צפון ריצ'מונד – הכוונה לפוליטיקאים הפדרליים הגרים בוושינגטון הבירה, המצויה כ-160 קילומטר מצפון לריצ'מונד בירת וירג'יניה בה חי אנתוני – ומאשים אותם ברצון לשליטה כוללת:

 Lord knows they all just wanna have total control
Wanna know what you think, wanna know what you do.

זו תביעה מעט מעומעמת, אבל על פניו המחאה בשלב זה  פחות נגד צעדים כלכליים כאלה או אחרים ויותר נגד השליטה התרבותית, תרבות ה-PC וה-Woke שממשטרות כביכול את הביטוי והמחשבות של האמריקאי הפשוט כמו אנתוני.

בבית השני מחאתו של אנתוני מתקדת במטרות ברורות והן מפתיעות למדי:

I wish politicians would look out for miners
And not just minors on an island somewhere
Lord, we got folks in the street, ain't got nothin' to eat
And the obese milkin' welfare.

Well, God, if you're 5-foot-3 and you're 300 pounds
Taxes ought not to pay for your bags of fudge rounds.

ההאשמה הראשונה – על כך שפוליטיקאים צריכים לדאוג לכורים במקום ל"קטינות באיזה אי" – פורשה כמתייחסת לפרשת הפדופיל ג'פרי אפשטיין.

ג'פרי אפשטיין, במרכז, בבית המשפט בווסט פאלם ביץ', פלורידה, ב-30 ביולי 2008 (צילום: Uma Sanghvi/Palm Beach Post via AP)
ג'פרי אפשטיין, במרכז, בבית המשפט בווסט פאלם ביץ', פלורידה, ב-30 ביולי 2008 (צילום: Uma Sanghvi/Palm Beach Post via AP)

במציאות, על כל הפיקנטיות שבה, השפעתה של פרשה זו על המצב החברתי-כלכלי בארה"ב בסך הכל שולית, אבל החשיבות שאנתוני מייחס לה כנראה מרמזת על עולם הקונספירציות של QAnon, שחלק מרכזי ממנו מוקדש לקונספירציה לפיה רוב מכריע של הפוליטיקאים האמריקאים כרוך בפרשת הברחת קטינות ענקית.

ההאשמה השנייה היא המקובלת והמסורתית יותר בקרב הימין האמריקאי והיא נגד מקבלי קצבאות רווחה. הדימוי של אנתוני – אנשים במשקל-יתר ש"חולבים" את מערכת הרווחה – לא מתיר מקום לספק שמדובר בשחורים.

ההאשמה השנייה היא המקובלת והמסורתית יותר בקרב הימין האמריקאי והיא נגד מקבלי קצבאות רווחה. הדימוי של אנתוני – אנשים במשקל-יתר ש"חולבים" את מערכת הרווחה – לא מתיר מקום לספק שמדובר בשחורים

בכך אנתוני ממשיך מסורת מפוארת עוד מימי רייגן, שבקמפיין שלו לנשיאות ב-1976 הביא לראשונה לפופולריזציה של הבטוי welfare queen כביטוי לעגני לנשים שחורות שמנצלות כביכול את מערכת הרווחה שלא בצדק.

הדמוי הזה גם שופך אור על החלק הראשון, שפחות זכה לתושמת לב, בהאשמה הראשונה – הדרישה שפוליטיקאים ידאגו לכורים.

כורים – אוכלוסייה לבנה ענייה בהרי האפלאצ'ים – הם האמריקאים האמיתיים, שראויים לתשומת לב של הממשל, ולא שחורים ושחורות, "מלכות רווחה", גם אם מבחינה אובייקטיבית השחורים עניים הרבה יותר.

משפחה הסובלת מעוני וחיה על קבצת רווחה זעומה בווסט ורג'יניה. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Scott Applewhite)
משפחה הסובלת מעוני וחיה על קבצת רווחה זעומה בווסט ורג'יניה. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Scott Applewhite)

כאן מזדקק הטיעון של הימין האמריקאי הלבן, שבא לשיאו בדונלד טראמפ אבל ראשיתו עוד ברונלד רייגן: הוא נטוע במחאה עמוקה ואותנטית על תנאי החיים הקשים של העניים הלבנים – אכן אזור האפלצ'ים הוא משכנה של האוכלוסייה הלבנה הענייה ביותר ביחס לשאר הלבנים. אבל שאיפתו איננה לשוויון או לצדק; שאיפתו היא להשבת ההיררכיה שבה לבנים הם האמריקאים האמיתיים.

כאן מזדקק הטיעון של הימין הלבן, שבא לשיאו בדונלד טראמפ אבל ראשיתו עוד ברונלד רייגן: הוא נטוע במחאה עמוקה ואותנטית על התנאים הקשים של העניים הלבנים

שאיפה זו גם מאירה את המחאה התרבותית שבפזמון שירו של אנתוני, נגד הפוליטיקאים שרוצים "לשלוט במה שאתה חושב". בסוף, ההתרעמות היא נגד הניסיון להטיל דופי בתפיסה ההירככית כד להשליט נורמות של שוויון.

3

בשבוע שעבר, בעקבות הגשת כתב האישום נגדו בג'ורג'יה, דונלד טראמפ קבע מסיבת עיתונאים ליום שני זה (היום בערב), בה תכנן לפרוס שוב את הקונספירציות על כך שבעצם ניצח בבחירות 2020. לאחר אזהרות השופטים והתייעצויות עם עורכי דינו, טראמפ ביטל את האירוע.

בהכירנו את טראמפ – עם אהבתו לאור הזרקורים וחוסר המוכנות שלו להקשיב ליועציו – נראה כי ביטול מסיבת העיתונאים הערב הגיע רק אחרי ששוכנע כי האירוע עלול לעלות לו במאסר, לאחר שהוזהר להמנע משיבוש המשפט. זהו עוד סימן לכך שהכללים משתנים, ונכונותה של מערכת החוק להתעמת עם טראמפ מתעצמת.

בהקשר זה כדאי לציין את המאמר שפרסמו מייקל לוטיג ולוטרנס טרייב, משפטנים משני הקצוות של הקשת הפוליטית, במגזין "אטלנטיק" בשבוע שעבר, ובו הם טוענים כי טראמפ מנוע מלרוץ לנשיאות בשל התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית.

 דונלד טראמפ מחלק כובעים בטורניר גולף בניו ג'רזי, 13 באוגוסט 2023 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)
דונלד טראמפ מחלק כובעים בטורניר גולף בניו ג'רזי, 13 באוגוסט 2023 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

התיקון ה-14 היה המרכזי מבין התיקונים שנוספו לחוקה אחרי מלחמת האזרחים, והסעיף המוכר ביותר בו הוא זה המעניק אזרחות ושוויון בפני החוק לכל אזרח ארה"ב – הסעיף לפיו רבות מזכויות האזרח מגונות על ידי בית המשפט העליון.

אבל לעניינו של טראמפ, רלוונטי הסעיף השלישי:

"אף אדם לא יהיה סנאטור או נציג בקונגרס, או אלקטור של נשיא וסגן נשיא, או יכהן בתפקיד כלשהו, אזרחי או צבאי, תחת ארצות הברית, או תחת כל מדינה, אם, לאחר שנשבע בעבר…לתמוך בחוקת ארצות הברית, היה מעורב בהתקוממות או במרד נגדה או סייע לאויביה. אבל הקונגרס רשאי, בהצבעה של שני שלישים מכל בית, להסיר מגבלה זו".

בנסיבותיו ההיסטוריות של התיקון, הוא בא למנוע מראשי הממשל של הקונפדרציה לחזור לתפקידים בממשל הפדרלי (אם כי לאחר כישלון הרקונסטרוקציה, לא מעט מהם – למעט ראשי הקונפדרציה הבולטים ביותר – זכו לרהביליטציה). אבל התיקון נוסח באופן כללי ותקף עד היום.

בנסיבותיו ההיסטוריות של התיקון, הוא בא למנוע מראשי הממשל של הקונפדרציה לחזור לתפקידים בממשל הפדרלי. אבל התיקון נוסח באופן כללי ותקף עד היום

לא יכול להיות ספק, טוענים לוטיג וטרייב, שניסיונות הפיכת תוצאות בחירות 2020 – ששיאם בהתקוממות על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר 2021 – היו בגדר התקוממות נגד החוקה, ואין ספק שטראמפ היה מעורב בהם, גם אם לא יורשע במשפט הפלילי המתנהל נגדו. לכן, טוענים הכותבים, טראמפ בבירור עומד ישירות במרכז ההגדרה של הסעיף.

נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ בבית המשפט במנהטן, 4 באפריל 2023 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)
נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ בבית המשפט במנהטן, 4 באפריל 2023 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

זה רק מאמר ב"אטלנטיק", בודאי לא פסיקה סופית, אבל המאמר הזה, שהוא חלק מגל של עיסוק ציבורי בנושא, מעלה משמעותית את הסכוי שאם טראמפ ינצח בפריימריז של המפלגה הרפובליקאית, יוגשו מייד תביעות לפסול אותו – ויש סיכוי לא קטן שהן תתבררנה בבית המשפט.

המאמר הזה, שהוא חלק מגל של עיסוק ציבורי בנושא, מעלה משמעותית את הסכוי שאם טראמפ ינצח בפריימריז של המפלגה הרפובליקאית, יוגשו מייד תביעות לפסילתו

זו התפתחות שהייתה נראית דמיונית בעבר. אבל אנחנו חיים בזמנים בהם מתרחשים מאורעות חסרי תקדים.

עוד 1,780 מילים ו-1 תגובות
סגירה