גם התקשורת אשמה בהזנחת הפשיעה בחברה הערבית

האלימות בחברה הערבית עלתה מדרגה אמש, כשמתנקש נכנס לבית פרטי בכפר כנא וריסס את הנוכחים ● שישה בני המשפחה נפצעו קשה באירוע ● אבל שלושת ערוצי הטלוויזיה המרכזיים המשיכו בשידורי התוכניות הפוליטיות ללא כל שינוי ● אם היה מדובר בבית יהודי, האולפנים היו עוברים לגל שידורים מיוחד ● ככה זה כשהחברה הערבית סובלת מתת-סיקור חריף גם בימי שגרה ● פרשנות

זירת אירוע הירי בכפר כנא שבו נפצעו קשה שישה בני משפחה, 26 באוגוסט 2023 (צילום: פלאש90)
פלאש90
זירת אירוע הירי בכפר כנא שבו נפצעו קשה שישה בני משפחה, 26 באוגוסט 2023

אתמול בשעות אחר הצהריים הגיע המבזק היומי: חמישה פצועים קשה בירי בתוך בית פרטי בכפר כנא.

המידע על רצח בני החברה הערבית מתפרסם כל כמה שעות והמספרים מזנקים. וכבר לא מדובר רצח לאור יום של אדם בודד – ארגוני הפשע עברו לרצח של קבוצות. 4-5 איש בכל פעם. ואתמול עליית מדרגה: המתנקש נכנס למתחם של בית פרטי וריסס את הנוכחים.

אירועי הטבח הקבוצתיים הללו קרו גם ביוני, עם חמישה נרצחים ביפיע במתקן לשטיפת מכוניות. באירוע נרצחו שני בני משפחת מרג'יה – אחד מהם בן 15 בלבד – וכן רצח של איבראהים שחאדה, לואי רג'ב ומוחמד כנאנה. ורק לפני כמה ימים, התרחש רצח קבוצתי נוסף, באבו סנאן. גאזי סאב, שמתמודד לראשות המועצה המקומית, נרצח ביריות ועמו עוד שלושה, חלקם בני משפחה: זהר סעב, אמיר סעב וחלבי סלמאן.

מרבית הנרצחים מתחילת השנה – מעל ל-90% – הם גברים. שיעור עצום של הקורבנות, לפי המידע שמפרסם ארגון "יוזמות אברהם", הם מתחת לגיל 30. מקרי הרצח מבוצעים, כמעט תמיד, בירי חי.

מרבית הנרצחים מתחילת השנה – מעל ל-90% – הם גברים. שיעור עצום של הקורבנות, לפי ארגון "יוזמות אברהם", הם מתחת לגיל 30. מקרי הרצח מבוצעים, כמעט תמיד, בירי חי

מפגינים נושאים ארונות קבורה במיצג מחאה בתל אביב נגד אוזלת היד של הרשויות בטיפולן באלימות בחברה הערבית, 6 באוגוסט 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
מפגינים נושאים ארונות קבורה במיצג מחאה בתל אביב נגד אוזלת היד של הרשויות בטיפולן באלימות בחברה הערבית, 6 באוגוסט 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

אבל בשעה שיצאו המבזקים אתמול, על אירוע חמור מהחמורים, ערוצי הטלוויזיה המשיכו בשלהם. בדקתי במשך השעה הראשונה שאחרי המבזק, בדיוק בעת תוכניות המלל של שבת אחר הצהריים:

  • בכאן 11, בתוכנית "הכול פוליטי", שודר ריאיון עם ח"כ בעז ביסמוט ואז דיון אולפן באמירותיו הגזעניות של השר איתמר בן גביר. בהמשך שודר ראיון (מתוכנן מראש) עם ח"כ מנסור עבאס.
  • בערוץ 12, בתכנית "פגוש את העיתונות", התראיין ח"כ עבאס – ולאחר מכן התנהל דיון אולפן בפרשת תאונת הדרכים הקטלנית של רפאל אדנה ז"ל, משם עברו לדבר על הנשיא לשעבר דונלד טראמפ וראיון עם שר החינוך יואב קיש.
  • בערוץ 13, בתוכנית "המטה", שודר ראיון ממושך ודיוני אולפן עם יו"ר ארגון המורים רן ארז.

כעת, בתרגיל מחשבתי, נסו לדמיין שאדם פורץ לשטחו של בית פרטי בכפר תבור, יקנעם או נהריה ומרסס לכל עבר. נסו לדמיין, שמחבל חודר להתנחלות ביו"ש ומרסס לכל עבר. האם אולפני השידור היו נותרים על אותו הפורמט שתוכנן מראש? שהרי גם כאשר יש קורבן רצח אחד כתוצאה מטרור, האולפנים עוברים לשידורים חיים ממקום הרצח.

נסו לדמיין שאדם פורץ לשטחו של בית פרטי בכפר תבור, יקנעם או נהריה ומרסס לכל עבר. נסו לדמיין, שמחבל חודר להתנחלות ביו"ש ומרסס לכל עבר. האם אולפני השידור היו נותרים על אותו הפורמט שתוכנן מראש?

זירת הרצח באבו סנאן שבה נורו למוות ארבעה בני אדם, 22 באוגוסט 2023 (צילום: שיר טורם/פלאש 90)
זירת הרצח באבו סנאן שבה נורו למוות ארבעה בני אדם, 22 באוגוסט 2023 (צילום: שיר טורם/פלאש 90)

יאמרו מנגד – לא דין טרור כדין עבריינות רוצחים המגיעים על רקע של סכסוך כספי. כמובן שמדובר בפשיעה נבדלת ויחד עם זאת, המנהיגים הפוליטיים וגם משטרת ישראל טוענים מזה זמן שסכסוכי העבריינים בחברה הערבית משולים לטרור, מכיוון שהם מטילים אימה על ציבור חף מפשע וכי אותם הפשעים יזלגו לחברה הכללית ברחבי ישראל.

מהיכן משיגים העבריינים הרוצחים את כלי הנשק שלהם? מהברחות מיו"ש וירדן. תנועת כלי הנשק במרחב הישראלי ובגבולות המדינה היא סכנה לאומית, לא פחות. בכל מקרה רצח בחברה הערבית, כל המדינה צריכה לעמוד על הרגליים. ואף על פי כן, ערוצי השידור ישנים על האף.

תנועת כלי הנשק במרחב הישראלי ובגבולות המדינה היא סכנה לאומית, לא פחות. בכל מקרה רצח בחברה הערבית, כל המדינה צריכה לעמוד על הרגליים. ואף על פי כן, ערוצי השידור ישנים על האף

בשנה האחרונה עלה באופן משמעותי הסיקור של החברה הערבית ושל הפשיעה בה. ובכל זאת, זה לא מספיק. התקשורת הייתה מסקרת אירועי ירי קטלניים באופן שונה אם היה מדובר ביהודים.

ההנחה היא שאחת הסיבות לסיקור החסר היא המחשבה של כתבים, עורכים, פרשנים ומנהלים – שהקורבנות בעצמם מעורבים בפשיעה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר זאת בצורה מפורשת בראיון בערוץ 12 אצל יונית לוי ביום רביעי שעבר. יש להניח שהמשטרה אף מתדרכת כך את הכתבים. ואם הקורבנות היו מעורבים בפשע, אז למה לזכות אותם בזמן אוויר?

סולימאן מסוודה משדר בכאן 11 (צילום: צילום מסך)
סולימאן מסוודה משדר בכאן 11 (צילום: צילום מסך)

אבל, וזו נקודה משמעותית: כלי התקשורת לא עורכים (ברוב המקרים) בדיקה עצמאית לגבי נכונות הטענה. כמעט בכל אירוע של רצח המוני או רצח של אדם אחד ישנם קורבנות לא קשורים. מתי בפעם האחרונה קראתם או צפיתם בתחקיר המפרט את זהות הקורבנות, הבודק מי נרצח, מדוע נרצח, והאם זה נכון בכלל שהוא היה מעורב?

נקודה משמעותית שנייה: הציבור הישראלי כמעט שלא נחשף לשמות הקורבנות. כלי התקשורת אונליין ("ויינט", "וואלה", "הארץ" ועוד) מפרטים מי נרצח. אך בערוצי הטלוויזיה, נדיר לשמוע את שמות הקורבנות. גופות נטולות זהות.

הציבור הישראלי כמעט שלא נחשף לשמות הקורבנות. כלי התקשורת אונליין מפרטים מי נרצח. אך בערוצי הטלוויזיה, נדיר לשמוע את שמות הקורבנות. גופות נטולות זהות

התקשורת הישראלית חייבת לשפר את הסיקור של התחום הזה. לתת זהות לקורבנות. כן, גם כאשר הקורבן היה חשוד בדבר מה. האם הקורבן היה חשוד בפלילים, במובן של מדינה שיש בה שלטון חוק? או שפשוט מישהו סימן אותו כמעורב בסכסוך עבריינים, בלי שהמשטרה יודעת את הפרטים? הסיפור של תיוג הסיקור כעבריינים-נגד-עבריינים, מתיר את דמם של אזרחים רבים ומאפשר לתקשורת לדלג מעל לאירועים.

בנוסף לכל זה, בערוצי הטלוויזיה אין מספיק כתבים ופרשנים ערבים. אכן, בערוץ 12 צירפו לכתב האחד שלהם, פוראת נסאר, גם פרשן מרשים ביותר, מוחמד מג'אדלה. ב-13 זוכים לשמוע את עלי מוגרבי, ומפעם לפעם משלבים בפרשנות באולפן את פרידה ג'אבר, מבעלי אתר "פאנט", אך היא אינה קבועה בשידורים ולבטח לא זוכה לנוכחות יומיומית רצופה. בערוץ 11 מתבלט סולימאן מסוודה.

פרשן חדשות 12 מוחמד מג'אדלה (צילום: Zaher333/Wikipedia)
פרשן חדשות 12 מוחמד מג'אדלה (צילום: Zaher333/Wikipedia)

אבל זה לא מספיק. זה על קצה המזלג. האוכלוסייה הערבית מהווה 21% מאזרחי ישראל. הפשיעה בחברה הערבית מטלטלת את הערבים, את היהודים, את תושבי הערים המעורבות, את הדרום ואת הצפון.

תת הייצוג של ערבים בתקשורת בכלל, ובערוצי הטלוויזיה בפרט, הוא בכייה לדורות. אם כלי התקשורת לא מוצאים פרשנים וכתבים ראויים שיתכבדו ויפעלו להכשרת מועמדים. התפיסה של מילוי השורה באמצעות אדם אחד או שניים (גם הוא או היא לא זמינים 24/7  וצריכים מפעם לפעם לצאת לחופשה) לא יכולה לעבוד יותר.

תת הייצוג של ערבים בתקשורת בכלל, ובערוצי הטלוויזיה בפרט, הוא בכייה לדורות. אם כלי התקשורת לא מוצאים פרשנים וכתבים ראויים שיתכבדו ויפעלו להכשרת מועמדים

מדובר בנראות קבועה של פניהם ומבטאם של בני החברה הערבית בשידור, כמו גם הבאה לידי הציבור של תוכן מתוך החברה הערבית – וזאת כמובן לא רק לצרכי סיקור האלימות אלא לסיקור כל הנושאים הקשורים למיעוט עצום בישראל.

בעשור האחרון התקשורת הישראלית ידעה לשנות את פניה בכל הקשור לסיקור וייצוג של הציונות הדתית. הדרישה של אורי אורבך ז"ל, "הטובים לתקשורת" – כשם מאמרו מ-1998 שבו קרא לבוגרי הציונות הדתית להתגייס לגלי צה"ל ולהשתלב בתקשורת הישראלית – תפסה מהר ובאופן נרחב ועשתה מהפכה של ממש בעיתונות.

לפי הערכות, הציונות הדתית מהווה כ-10% מכלל החברה בישראל – כיום יש למגזר הזה במידה רבה ייצוג יתר באולפנים. הגיע הזמן לתקן את המעוות גם בכל הנוגע לחברה הערבית.

עוד 1,015 מילים
סגירה