השם סאלח אל-עארורי מוזכר לאחרונה הרבה מאוד – לא רק במסדרונות מערכת הביטחון אלא גם בתקשורת העולמית, ובמיוחד בתקשורת הערבית.
עארורי, בן 57 יליד אזור רמאללה, ישב במצטבר 17 שנים בכלא הישראלי. הוא בוגר לימודי הלכה אסלאמית באוניברסיטת חברון, ומכאן הדרך לחברות בחמאס הייתה המשך טבעי. הוא נכלא באשמת חברות בארגון טרור על חלקו בארגון תאים חמושים של חמאס ביהודה ושומרון, מה שלימים יהפוך לזרוע הצבאית של הארגון, גדודי עז א-דין אל-קסאם.
בכלא הישראלי צבר עארורי כוח רב לצד יחיא סנוואר. האחרון היה דמות דומיננטית בקרב אסירי הרצועה, עארורי בקרב אסירי הגדה, אבל תמיד בצילו של סנוואר.
אחרי שחרורו, ירדן סירבה לקבל אותו, כחלק ממסקנות ניסיון החיסול הכושל של חאלד משעל ב-1997, וכך עארורי מצא עצמו נודד תחילה לסוריה ואחר כך לטורקיה. שם הוא מצא כתף חמה אצל תנועת האחים המוסלמים, ארגון הגג שאליו משתייכים חמאס ומפלגת הצדק והפיתוח הטורקית של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן.
אחרי שחרורו, ירדן סירבה לקבל אותו, כחלק ממסקנות ניסיון החיסול הכושל של חאלד משעל ב-1997, וכך עארורי מצא עצמו נודד תחילה לסוריה ואחר כך לטורקיה.
עארורי נחשב לדמות מרכזית בחמאס לא מעט בזכות הכריזמה והתחכום שלו. גורמי מודיעין ישראלים לא מזלזלים בו כלל ועיקר, בשונה מהרבה דמויות אחרות בטרור הפלסטיני.
הוא, אגב, מבוקש גם על ידי ארצות הברית, עם פרס של 5 מיליון דולר על ראשו, בשל חלקו בתכנון חטיפת שלושת הנערים ביולי 2014. אחד הנערים שנרצח באירוע, נפתלי פרנקל ז"ל, החזיק באזרחות כפולה – ישראלית ואמריקאית – ומכאן דרכו של עארורי לרשימה השחורה של ארצות הברית.
לאחרונה עולה שמו של עארורי לא אחת כיעד לחיסול של ישראל, במטרה לגבות מחיר מחמאס בשל גל הטרור שמעורר הארגון בשטחים.
עארורי מוגדר במערכת כ"אלוף פיקוד מרכז" של חמאס, והוא עומד למעשה מאחורי האופרציה הצבאית, הלוגיסטית והכלכלית של גדודי עז א-דין אל-קסאם ביהודה ושומרון. במסגרת הפעילות הזו הוא עומד בקשר שוטף עם חזבאללה וגורמים במשמרות המהפכה של איראן.
שיתוף הפעולה הזה בא לידי ביטוי במימון מאסיבי שמוזרם לשטחים בדרכים שונות: מטבעות קריפטו, חלפני כספים והברחות פיזיות, ובהברחות הרבות של אמצעי הלחימה לשטחים כמו זו של חבר הפרלמנט הירדני שכללה את שני המרכיבים.
אגב, ההברחה האחרונה מירדן, שנחשפה לפני ארבעה שבועות, מהווה עליית מדרגה: ההברחה בוצעה על ידי תשתית של ערבים ישראלים וכללה מספר מטענים תקניים מתקדמים מתוצרת איראנית.
ההברחה האחרונה מירדן, שנחשפה לפני ארבעה שבועות, מהווה עליית מדרגה: ההברחה בוצעה על ידי תשתית של ערבים ישראלים וכללה מספר מטענים תקניים מתקדמים מתוצרת איראנית
בסוף השבוע האחרון עארורי העניק ריאיון ארוך לערוץ הטלוויזיה "אל-מיאדין" המקורב לחזבאללה ובו שיגר – לצד ניתוח מעניין מאוד של הפוליטיקה הישראלית ("רבין ושרון נכשלו היסטורית בהפעלת כוח בגדה וזה דינה של ממשלת נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר") – מספר איומים מפורשים לדרג המדיני בירושלים. החמור בהם מבחינת ישראל הוא איזכור מפורש של התלכדות הזירות.
עארורי אמנם לא ציין במפורש את התרחיש המדויק שבו זה יקרה, אבל הסתפק באמירה הכללית שחמאס לא ישב בחיבוק ידיים. ואכן, האמירה הזו כבר קיבלה אישוש בשטח מספר פעמים.
התזכורת האחרונה הייתה במהלך חג פסח האחרון, עם מטח של עשרות רקטות שירה חמאס מדרום לבנון לעבר ישראל באישור בקריצה של חזבאללה. התגובה הישראלית (הרשמית) הרפה לירי הזה, שכללה תקיפה של מספר מטרות סמוך לאזורי השיגור ליד צור, חיזקה אצל עארורי את הרגשת הביטחון שהוא חש תחת המטרייה של חזבאללה.
הנוכחות של חמאס בלבנון, כולל של כוח צבאי שהולך וגדל לאחרונה, משרתת היטב את האג'נדה של חזבאללה. הארגון השיעי שהיה במשך שנים לפרוקסי של איראן, גידל לעצמו ארגון שליח משלו. הפרוקסי גידל פרוקסי. כך יכול חסן נאסראללה להפעיל את חמאס או כל ארגון קיקיוני/פלסטיני אחר לעבר ישראל ולא לשלם מחיר.
הנוכחות של חמאס בלבנון משרתת היטב את האג'נדה של חזבאללה. הארגון השיעי שהיה במשך שנים לפרוקסי של איראן, גידל לעצמו ארגון שליח משלו. הפרוקסי גידל פרוקסי
בהיבט הזה הכדור נמצא בצד הישראלי כבר כמה חודשים, ובינתיים אין ממש מענה. מה שמסביר גם את התעוזה ההולכת וגוברת של חזבאללה לאורך הגבול – תעוזה שבינתיים הדביקה את חמאס לבנון רק במישור הרטורי ולא המעשי. דגש על בינתיים.
זו הסיבה שרבים רואים בחיסולו של עארורי תשובה הולמת. הוא רמז על כך בריאיון שלשום, כשאמר כי הוא יודע שאנשיו על הכוונת והם מוכנים למות מות קדושים. הוא לא הזכיר את עצמו במפורש, אבל רוח הדברים הייתה ברורה.
עארורי הגיע ללבנון לפני קצת יותר משנה ומאז נמנע מלצאת ממנה. הוא נאלץ לעזוב את קו אנקרה-איסטנבול-טהרן אחרי שקיבל רמזים ברורים משירותי הביטחון הטורקיים כי הוא כבר פרסונה נון גראטה.
עארורי הגיע ללבנון לפני קצת יותר משנה ומאז נמנע מלצאת ממנה. הוא נאלץ לעזוב את קו אנקרה-איסטנבול-טהרן אחרי שקיבל רמזים ברורים משירותי הביטחון הטורקיים כי הוא כבר פרסונה נון גראטה
המסר הזה הוא תולדה של דרישה ישראלית שהועברה בחדרי חדרים לטורקים – תחילה על ידי המוסד ואחר כך על ידי הנשיא יצחק הרצוג. כשארדואן אותת שהוא רוצה לחמם את היחסים עם ישראל, הרמז שהועבר היה חד משמעי: "טפל קודם במפקדת חמאס אצלך".
ככל הידוע, מאז "גורש" מטורקיה, עארורי לא חזר אליה. יותר מכך, הוא נמנע גם מלעזוב את לבנון לסוריה. הוא מעריך, וכנראה במידה רבה של צדק, שהמגבלות שישראל גוזרת על עצמה בלבנון לא יתקיימו בסוריה.
עובדתית, מאז אירוע תקיפת הרחפנים בביירות באוגוסט 2019, ישראל לא פועלת על אדמת לבנון, מחשש לתגובת חזבאללה. ירושלים מעולם לא לקחה אחריות על אירוע התקיפה, וחזבאללה לא הגיב לו אז.
![פוסטר של מבוקשים על ידי שלטונות ארה"ב: פרס של 5 מיליון דולר למי שיביא למעצרו של סאלח אל-עארורי (במרכז)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/08/LebanesePoster8_5x11ENG_508-1.jpg "פוסטר של מבוקשים על ידי שלטונות ארה"ב: פרס של 5 מיליון דולר למי שיביא למעצרו של סאלח אל-עארורי (במרכז)")
על פי פרסומים זרים, ישראל חיסלה בינואר 2015 את ג'יהאד מורנייה, בנו של עימאד מורנייה, בשעה שסייר לאורך הגבול הישראלי בצד הסורי. חזבאללה אמנם הגיב אז בהר דב – וכתוצאה מירי הטילים לעבר כוח צה"ל בהר דב נהרגו שני חיילים – אבל כאן נסגרה התקרית. חיסול בן חסות של חזבאללה על אדמת לבנון, זה כבר סיפור אחר.
מעניין שבמהלך הריאיון שלו עארורי לא הזכיר את מטריית ההגנה של נסראללה עליו ועל אנשיו. ההקשר היחיד של תגובה צבאית מצד חזבאללה הייתה בעניין הר הבית. "כל פעולה ישראלית בהקשר של אל אקצא תגרור מלחמה אזורית, כך הגדיר המזכ"ל נסראללה", אמר עארורי למראיין.
צבי בראל, הפרשן לענייני ערבים של עיתון "הארץ", כתב בסוף השבוע האחרון כי חזבאללה שומר על מרחק ביטחון מהעניין הפלסטיני, כדי לשמר לעצמו מרחב פעולה בתוך לבנון. "חזבאללה מרחיק עצמו ממעורבות צבאית ישירה נגד ישראל עבור העניין הפלסטיני כדי לשמור על מעמדו כמגן לבנון וכמי שפועל רק מתוך אינטרסים לבנוניים", כתב.
"חזבאללה מרחיק עצמו ממעורבות צבאית ישירה נגד ישראל עבור העניין הפלסטיני כדי לשמור על מעמדו כמגן לבנון וכמי שפועל רק מתוך אינטרסים לבנוניים"
כדי לחזק את הטיעון הזה, הזכיר בראל את תחילת קידוחי הגז בצד הלבנוני כגורם מרסן. אגב, את המהלך הזה שאיפשר את שרטוט הגבול הימי בהתאם לדרישה הלבנונית, חזבאללה זוקף לעצמו כהישג לאומי (ולדעת רבים בישראל, בצדק).
מכאן נשאלת השאלה העקרונית, האם קיימת בכלל התחייבות של נסראללה לשלומו של עארורי? השאלה הזו עולה בדיונים רבים במערכת הביטחון. תשובה ברורה היא המפתח למהלך ישראלי מרתיע.
מה שבטוח, אם תתקבל החלטה לחסל את עארורי – היא תתקבל בפורום מצומצם מאוד. ובוודאי שלא בקבינט המדיני-ביטחוני.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מוראל הצבא והעם
×+×+×+×+×+×+×+×
מאת ד"ר אברהם בן-עזרא
הנושא מעביר אותי לראשית שנות השישים של המאה העשרים.
הייתי בתפקיד של מש"ק ביטחון שדה בשרות סדיר בצה"ל והייתה לי סמכות לא רק להתריע ולדווח אלא גם לעצור על כל עבירה בביטחון שדה.
בכלל זאת, נכללה גם כעבירה – הורדת מוראל הצבא.
הקריטריונים שהיו טובים למדינה בגיל של בר-מצוה, טובים גם כיום למעצמה אזורית במזרח התיכון – מדינת ישראל, במיוחד בעת מלחמה.
לקראת המלחמה ובמהלכה, נעשו ונעשות עבירות ביטחון שדה על ידי עיתונאים, אנשי אקדמיה, אנשי צבא בדימוס, פוליטיקאים, מובילי דעת קהל, מפגינים ומנהיגי המחאה ועוד.
הפעולות הפוגעות במוראל הצבא והעם הן:
הוצאת דיבה בקרב מנהיגים זרים על ישראל, עידוד סירוב גיוס לצהל, הטפה להגירה שלילית, שידול מנהיגים זרים שלא להיפגש עם ראש הממשלה, ניסיונות פגיעה בדרוג של מדינת ישראל בדירוגים כלכליים, עידוד ביטול השקעות בישראל, ועוד.
מה שהיה נכון אז נכון היום.
במיוחד ולא רק בעת מלחמה, יש להימנע מפעילות נגד מדינת ישראל במתכוון או שללא כוונת פגיעה.