יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, מעדיף לקדם את חוקי ההפיכה המשטרית עם כמה שפחות הפגנות ומחאות.

הוא לא מעריץ גדול של מחאות, כפי שאפשר היה להתרשם היטב מהתקרית שבה חטף בכוח מגאפון מידיה של מפגינה ישראלית, בעת ביקורו הממלכתי ברחובות ניו יורק. גם בשבוע החולף, כשבילה בנופש עם משפחתו ברמת הגולן, הוא העדיף שהדבר ייעשה הרחק מעיני המפגינים.

זה לא בדיוק הסתייע בידו. קבוצות הווטסאפ והפייסבוק של המחאה נגד ההפיכה המשטרית הפיצו הודעות בסגנון "מחפשים את רוטמן – משחק דמוקרטי ברמת הגולן", שבהן נאמר בין היתר:

"לא ניתן לרוטמן ליהנות מאף פיסת טבע או אטרקציה ונדאג שלא יהיה לו רגע של מנוחה ונחת. בואו נחרב את החופשה למחרב המדינה".

על מנת להיאבק בהפגנות המשתוללות נגדו, פנה רוטמן בבהילות ביום שלישי שעבר, באמצעות עו"ד חור אוריאל ניזרי, לבית משפט השלום בירושלים. הפנייה הזו נושאת אופי תקדימי: רוטמן ביקש, במעמד צד אחד, צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.

תגובת המחאה לבקשת ח"כ שמחה רוטמן להוציא צו מניעה נגד המפגינים (וידיאו: פרויקט "אנחנו התקווה")

ככל הידוע, מדובר בתקדים מצידו של השמרן המשפטי, מאחר שמדובר בפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בצו הטרדה מאיימת על מנת לחסום פעולות של הפגנות ומחאות. אפשר לומר שרוטמן קרא לבית משפט השלום להפגין אקטיביזם שיפוטי.

ככל הידוע, מדובר בתקדים מצידו של השמרן המשפטי, מאחר שמדובר בפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בצו הטרדה מאיימת על מנת לחסום פעולות של הפגנות ומחאות

ולא זו בלבד, אלא שהבקשה הופנתה כלפי שלוש פעילות מראשי המחאה, בצירוף 430 אנשים שהצטרפו לקבוצת הווטסאפ "מחפשים את רוטמן", שאותה כינה עורך דינו "מטרידים את רוטמן".

"במהלך התקופה האחרונה", קונן רוטמן בבקשתו, "החלו המשיבים לרדוף אחר המבקשים בכל מקום, בין אם בישראל ובין אם בעולם, תוך פגיעה בפרטיותו ותוך רדיפה של ממש, סיכון ביטחונם האישי וקיים חשש ממשי כי המשיבים, הפועלים באופן רדיקלי ביותר או מי מטעמם יפגעו במבקשים". סכנה של ממש.

פעילות המחאה ביקשו, באמצעות עורכי הדין גונן בן-יצחק וגבי לסקי, לסלק על הסף את הבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת, בנימוק שצו הטרדה מאיימת איננו הדרך להתמודד עם מחאה. בסופו של דבר קיים השופט נאיל מהנא מבית משפט השלום בירושלים שני דיונים בבקשתו של רוטמן – האחד במעמד צד אחד, ביום רביעי האחרון; והשני אתמול (ראשון).

עורכי הדין גבי לסקי וגונן בן-יצחק בבית משפט השלום בירושלים, בדיון על בקשתו של ח"כ שמחה רוטמן להוציא צו מניעת הטרדה נגד פעילי מחאה, 27 באוגוסט 2023

בדיון הראשון הביע השופט את דעתו כי "פעילות המשיבים נכנסת לכאורה לגדרה של מחאה פוליטית מותרת, בהתאם לכללי המשחק הדמוקרטי", וכי הדרך הנכונה היא באמצעות הגשת תביעה אזרחית, ככל שרוטמן סבור שיש בידיו עילת תביעה בגין הפרת זכויותיו לפרטיות ולחופש התנועה.

גם הפניית הבקשה כלפי 430 חברי קבוצת ווטסאפ עוררה הסתייגות, ורוטמן ויתר עליה במהלך הדיון והותיר רק את שלוש פעילות המחאה. לפיכך בקשתו למתן צו ארעי, עד לדיון במעמד הצדדים – נדחתה.

גם הפניית הבקשה כלפי 430 חברי קבוצת ווטסאפ עוררה הסתייגות, ורוטמן ויתר עליה במהלך הדיון והותיר רק את שלוש פעילות המחאה. לפיכך בקשתו למתן צו ארעי, עד לדיון במעמד הצדדים – נדחתה

גם בתום הדיון השני, החליט בית המשפט לדחות את בקשתו של רוטמן למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. אך קודם להחלטתו שמע השופט את רוטמן עצמו, שבינתיים כבר סיים את סבב הנופש הנוכחי שלו בצפון.

"זה לא סוד שיש הפגנות רבות נגד פעולותיי הציבוריות, זאת זכות ואף חובה בעיניי להפגין נגד פעילות שאנשים לא מעוניינים בה", הוא אמר, "אין ספק שכל הפגנה גוררת לעתים לצידה גם הפרעה מסוימת לסדר הציבורי ולפרטיות, אך הפגנה היא לא צ'ק פתוח לעבירה. המטרה היא לרדוף ולהציק ולחרב את החופשה ולרדוף אותי וגם את משפחתי, אשתי והילדים שחלקם קטינים".

ח"כ שמחה רוטמן יוצא מדיון על בקשתו לצו מניעת הטרדה נגד פעילי מחאה, בבית משפט השלום בירושלים, 27 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

עו"ד לסקי, בעצמה חברת כנסת לשעבר, מסגרה באופן הולם את השאלה המשפטית:

"האם המטרה של צו הטרדה מאיימת היא לפגוע בחופש הביטוי והמחאה? התשובה היא לא. רוצים באמצעות הצו הזה להכניס רגל לפגיעה בזכות באמצעות כלי שלא נועד לכך".

בית המשפט קיבל את העמדה הזו, ודחה את בקשתו של רוטמן:

"ברור כי ענייננו בהתנגשות בין שתי זכויות, האחת היא הזכות לפרטיות שאינה פוסחת על איש ציבור, אל מול חופש הביטוי שכולל את הזכות להפגין ולמחות בצורה חופשית ודמוקרטית.

"אכן, מחאה ציבורית כוללת לפעמים מעקבים אחר איש ציבור, לרבות שימוש באמצעים דיגיטליים ובמדיה אלקטרונית. מעקבים אלו עלולים להיות בלתי נעימים ואף מפריעים למושא ההתנגדות. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי מתן צו המגביל את המחאה הציבורית באופן גורף, עלול לסכל את המחאה הפוליטית או לשמש כאפקט מצנן המונע מראש את חופש הביטוי ומכך יש להימנע.

"חופש המחאה וחופש ההפגנה הינם חלק בלתי נפרד מחופש הביטוי, גם אם הם כוללים פגיעה כלשהי באיש ציבור באופן שמטריד אותו. זוהי תכליתה של זכות המחאה במשטר דמוקרטי".

שופט בית משפט השלום בירושלים נאיל מהנא (צילום: הרשות השופטת)

בהקשר אחד בלבד, נכון היה בית המשפט ללכת לקראת רוטמן – הוא הורה "להגביל" את המחאה במקומות שבהם יערוך רוטמן את חופשותיו הבאות יחד עם ילדיו הקטינים, ואף זאת לתכלית אחת בלבד, "על מנת למנוע את האפשרות לצלם אותם או לפרסם את תמונותיהם ברבים".

בתגובתו הפומבית להחלטת בית המשפט, רוטמן עוד ניסה לצלם תמונת ניצחון – אך זוהי תמונה כוזבת.

"שמח על כך שבית המשפט מצא לנכון למתוח קו ברור שמבדיל בין חופש המחאה וזכות ההפגנה שחשובות מאוד, לבין הטרדה, הצקה ופגיעה במשפחתו של נבחר ציבור", תיאר חבר הכנסת באופן מעוות את החלטת בית המשפט, "גם אם אני סבור שיש להעביר את הקו במקום אחר, עצם מתיחת הקו חשובה מאוד". רמת אמינות: שמחה רוטמן.

סופו של עניין – לא זו בלבד שבקשתו של יו"ר ועדת החוקה לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת נגד מפגינים נדחתה; אלא שהשורה התחתונה של בית המשפט דווקא מחזקת את זכות ההפגנה והמחאה, וקובעת כי מעמדה עדיף וגובר על זכותו של נבחר ציבור לפרטיות, אפילו בעת שהוא נופש בחופשת הקיץ.

השורה התחתונה של בית המשפט דווקא מחזקת את זכות ההפגנה והמחאה, וקובעת כי מעמדה עדיף וגובר על זכותו של נבחר ציבור לפרטיות, אפילו בעת שהוא בחופש

או במילים אחרות – גם בעת שהוא מצוי בחופשה, נבחר הציבור הוא עדיין נבחר ציבור, וניתן למחות נגדו על מהלכיו.