ואולי, לא היו הדברים מעולם?
תפסו 37 עוברי אורח שעברו ברחוב,
שאלו אותם אם הם יודעים לקרוא ולכתוב,
ביקשו כמה דקות פנויות, קצת רצון טוב,
דופק סביר,
תעודת זהות,
אמרו להם שהם צריכים לחתום על "מגילת עצמאות".
"זו ערבות למשכנתה"? שאל פלוני,
"זה מניין לתפילה"? תהה אלמוני,
"לא לדאוג", הרגיע איש גוץ עם שיער מוזר וקול צווחני.
"זה צעטאלע קטן למהלך עצמוני".
זה קרה אי שם, מאי 48' במוזיאון תל אביב הישן,
בעיר של פריווילגים עם המון הזדמנויות לנדל"ן.
אז מה זה שייך להיום אם בכלל?
אז מה אם הצבי ישראל על במותיך חלל?
מה שהיה היה, לא מביטים לאחור.
איך אמר קהלת?
"אין חדש תחת השמש והים איננו מלא".
אותו קהלת היום היה נחרד ומתפלא,
על השימוש הנלוז בכאביו של העם
להפוך את הסיפור המופלא ללא נחשב – ללהד"ם.
"ראה, הנה מוטלות גופותינו" אמרו בחורי הישיבות
"במקווה, בנחלים בהפרדה, בהילולה באומן בהשתטחות על קברי אבות.
באנו לנוח לאחר שנהרגנו באוהלה של תורה
ישתבח שמו שלח לנו השגחה: את חיילי צה"ל לשמירה".
"את השואה פיצחנו" אמרה שרת התרבות והספורט
"זה לא ביג דיל: כמה אשכנזים, מזוודות וצפצוף רכבות.
כשנסיים עם הסיפור הזה נגיע לקטע של הקמת המדינה
אז המצלמה תראה את ראש הממשלה והגברת הראשונה".
מול הרכב שופטי בג"ץ עומדים מובילי ההפיכה המשטרית,
מבטלים במחי יד את העבר והופכים אותו לסוג של תקרית.
"מי אלו מאחורי המזימה"? "זה נגד רצון העם"!
"כמה אופורטוניסטים החליטו שהם מחליטים עבור כולם"?
"מי בחר בהם? מי נתן להם לשלוט במצב?
למה אנו צריכים להתחשב בכל זה בימינו? עכשיו?
מה שווה מגילת העצמאות אם בה אנו לא שולטים?
ככה עובדת דמוקרטיה חביבי, אנחנו הרוב ואתם מעטים".
"את רצון הרוב אנחנו נכפה על כולם
הרי לא היו דברים מעולם.
זה היה סוג של פרטאץ', מהלך חפוז
"זה לא כמו מחכים למשיח" אמרו בבוז.
"מה שהיה היה, בואו נשכח ונתעלם מהתקלה
נתייחס לכך כאל מכה קלה
בכנף השכינה".
ואז תשאל האומה שטופת דמע ובכי תמרורים
ואמרה: "מי אתם? שונאי ישראל מוזרים"
והם יענו לה:
"תשכחי את מדינת ישראל!
אנו החמגשית החד פעמית,
עליה מוגשת המדינה היהודית".
כך יאמרו ופנו לדרכם – למצודה.
והשאר יסופר בתולדות מדינת יהודה.
גילה לבני זמיר היא חיפאית, יועצת תקשורת ופובליציסטית, מנכלי"ת המרכז הישראלי - דרוזי, מייסדת ושותפה בתכנית "האקווריום-הכשרה פוליטית דמוקרטית". הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים. בוגרת התכנית למנהיגות חברתית במרכז מנדל צפון. בעלת BA בתקשורת, רוח וחברה ועיצוב תקשורת חזותית. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-4.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סתם מעניין אותי, כאחד שנחשף לתכנים מכל המגזרים, הדעות והרעיונות:
– האם אין שום בדל של צדק במה שהימנים אומרים? האם בית המשפט, על כל עוולותיו, על כל טיוחיו ועל כל מחדליו, לא ראוי שיבדקו אותו? שיבקרו אותו? הרי גם שמאלנים ומרכזיים כמו רבין ויאיר לפיד (ואביו), אמרו שצריך, אז איך הכל הפך ל"שחור לבן"?
– האם באמת הרעיון שמילואימניקים יחליטו האם להגיע/להתנדב למילואים על סמך מי שנמצא בשלטון, אכן הגיוני וראוי להערכה? מה יקרה כשמילואימניקים ימניים יסרבו לשרת כשיהיה שלטון אחר? ומעניין שהם מקבלים "רוח גבית" מאלופים ובמטכ"לים לשעבר שיודעים שזה אסון למדינה, ולמרות זאת הם מעודדים זאת.
– האם זה שהדירו חרדים מתקנים וכספים בזמן שלא היו בשלטון – זה כן היה בסדר, וכשהם עושים את זה – זו בושה?
– האם באמת ייפסקו ההפגנות אם יגיעו להסכמות רחבות, או שימצאו סיבה אחרת, כשהסיבה האמתית היא הפלת הממשלה ולא הגעה להסכמות, כלומר, הכנעת הצד הימני של המפה, כדי שצד מרכז (אין באמת שמאל – יש, לצערי, רק צד פרוגרסיבי שמה שחשוב לו זה הגדרת מגדרים, המילה "שלום" נמחקה מהלקסיקון, חמלה סוציאליסטית הס מלהזכיר), ייקח בכח את השלטון?
הרהורים של אדם שנחשף לכל הצדדים, ושכמו שהוא כותב כאן לגבי המסרים שהעלית – כותב גם בפוסטים וקבוצות ווטסאפ כשעולים מסרים הפוכים.
עצוב שיש במה רק לשיח רדוד של "שחור/לבן", "צודק ומטעה".