ואולי, לא היו הדברים מעולם?
תפסו 37 עוברי אורח שעברו ברחוב,
שאלו אותם אם הם יודעים לקרוא ולכתוב,
ביקשו כמה דקות פנויות, קצת רצון טוב,
דופק סביר,
תעודת זהות,
אמרו להם שהם צריכים לחתום על "מגילת עצמאות".
"זו ערבות למשכנתה"? שאל פלוני,
"זה מניין לתפילה"? תהה אלמוני,
"לא לדאוג", הרגיע איש גוץ עם שיער מוזר וקול צווחני.
"זה צעטאלע קטן למהלך עצמוני".
גילה לבני זמיר היא חיפאית, יועצת תקשורת ופובליציסטית, מנכלי"ת המרכז הישראלי - דרוזי, מייסדת ושותפה בתכנית "האקווריום-הכשרה פוליטית דמוקרטית". הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים. בוגרת התכנית למנהיגות חברתית במרכז מנדל צפון. בעלת BA בתקשורת, רוח וחברה ועיצוב תקשורת חזותית. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-4.
אני קצת מקנאה באנשים שנולדו בתאריך מיוחד, וכולם זוכרים ומציינים. למשל חברה הגיחה לאוויר העולם באחד בינואר, והרי סיבה למסיבה. או קרוב שהחל את חייו ביום כיפור ולא חוגג בו ביום, אך זוכה לשפע התייחסויות, כי אי אפשר לשכוח.
לכשעצמי, יום הולדתי חסר ייחוד, אם כי יש לו חשיבות משפחתית – באותו תאריך ב-1948 עלתה ארצה אמי, שורדת אושוויץ. היא יצאה מהונגריה בקבוצה האחרונה של "עליית הנוער", ממש לפני ירידת מסך הברזל. נישואין ולידה ראשונה במדינה יהודית עצמאית היו ביטוי עוצמתי לשיקום אישי ולתקומה לאומית.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת תודעה. מכהנת כאן ממשלה לגיטימית שכשלה כמעט בכל אחת מהחלטותיה בכלל ובכל הנוגע לשבעה באוקטובר בפרט. ממשלה שהבטיחה ביטחון למדינה ולאזרחיה, אך נתפסה לא מוכנה למתקפת חמאס. מתקפה שהתנהלה באין מפריע מול חסרי ישע וקומץ אנשי ביטחון אשר שילמו בחייהם בניסיון לעצור פלישה רצחנית. מתקפה שהייתה נמנעת אילו העיניים והשכל היו פתוחים לרווחה.
כמובן שלא ניתן לדבר על היעדר הביטחון ללא הפניית מבט אל מה שקרה לצבא, שהיה מקור גאווה לכולנו. המלחמה הזאת החלה ממכה שקשה לקלוט, בגלל המחיר הכבד מנשוא בנרצחים ובגלל העובדה שחמאס חטף לעזה מספר בלתי נתפש של אזרחים וחיילים, נשים וגברים, ילדים וילדות ואפילו תינוקות. אך ככל שחולף הזמן נראה שהאסון הולך ונשכח, והמסר העולה ממנו עבר טרנספורמציות. היום רבים חושבים שה-7.10.23 זו תקלה חמורה וכי הממשלה והעומד בראשה הצליחו להפוך את המשוואה וישראל כעת במצב טוב הרבה יותר מזה שהיה לפני כן.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
לאחרונה משה בוגי יעלון, שר ביטחון לשעבר, העז לומר שישראל מבצעת טיהור אתני בעזה. בתגובה הוא ספג תגובות קשות. היו שרצו לשלוח אותו לכלא או לבית חולים פסיכיאטרי עם אבחנה של שגעון. היו מי שאמרו שבזקנתו הוא מבייש את נעוריו. אולי דווקא ההפך הוא הנכון.
לפי המתרחש בפוליטיקה של ימינו ברור כי לו יעלון היה אזרח פשוט, הוא היה כבר מקבל הזמנה לחקירה. העם מזועזע מהדברים ולא מבין איך אפשר לומר דברים כאלה על הצבא המוסרי שלו.
אנה גלמן היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית לאקאנינית. היא מדריכה ומנחה סמינרים ומרצה על פסיכואנליזה ועל פוליטיקה של הפסיכואנליזה בזמננו.
הסתבכנו עם הקשיש הזה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
במלחמה בעקבות שואת ה-7 באוקטובר נוסדה "ברית דמים" חדשה בין ארגוני המחבלים המרכיבים את קואליצית הזדון וההפקרה של הדיקטטור ביבים שקרניהו. תשכחו מ"ברית דמים" עם אחינו הדרוזים. קבלו את "ברית דמים" בין הטפילים החרדים לבין הזיונות הדתית בראשותו של בצל (אין) אל סמרטוט רצפה. זו ברית של דם וכסף. כלומר סמרטוט הרצפה משלם פעמיים אחת, בחיי חיילים בני מגזרו ושתיים, תשלום לחרדים בכסף ותמיכה נלהבת באי גיוסם כדי שיחזיקו את קואליצית השואה. הוא עושה זאת בתמיכה חסרת פשרות של הבאבא בובות שלו. אלו רבני הזיונות הדתית שמוכנים לספסר בדם בניהם וחסידיהם, שאכן נופלים במאותיהם, כדי להגשים את חזון הדיקטטורה המשותף להם ולבאבא בובות החרדים. ועל הכל מנצח הדיקטטור הגדול, השטן ביבים שקרניהו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סתם מעניין אותי, כאחד שנחשף לתכנים מכל המגזרים, הדעות והרעיונות:
– האם אין שום בדל של צדק במה שהימנים אומרים? האם בית המשפט, על כל עוולותיו, על כל טיוחיו ועל כל מחדליו, לא ראוי שיבדקו אותו? שיבקרו אותו? הרי גם שמאלנים ומרכזיים כמו רבין ויאיר לפיד (ואביו), אמרו שצריך, אז איך הכל הפך ל"שחור לבן"?
– האם באמת הרעיון שמילואימניקים יחליטו האם להגיע/להתנדב למילואים על סמך מי שנמצא בשלטון, אכן הגיוני וראוי להערכה? מה יקרה כשמילואימניקים ימניים יסרבו לשרת כשיהיה שלטון אחר? ומעניין שהם מקבלים "רוח גבית" מאלופים ובמטכ"לים לשעבר שיודעים שזה אסון למדינה, ולמרות זאת הם מעודדים זאת.
– האם זה שהדירו חרדים מתקנים וכספים בזמן שלא היו בשלטון – זה כן היה בסדר, וכשהם עושים את זה – זו בושה?
– האם באמת ייפסקו ההפגנות אם יגיעו להסכמות רחבות, או שימצאו סיבה אחרת, כשהסיבה האמתית היא הפלת הממשלה ולא הגעה להסכמות, כלומר, הכנעת הצד הימני של המפה, כדי שצד מרכז (אין באמת שמאל – יש, לצערי, רק צד פרוגרסיבי שמה שחשוב לו זה הגדרת מגדרים, המילה "שלום" נמחקה מהלקסיקון, חמלה סוציאליסטית הס מלהזכיר), ייקח בכח את השלטון?
הרהורים של אדם שנחשף לכל הצדדים, ושכמו שהוא כותב כאן לגבי המסרים שהעלית – כותב גם בפוסטים וקבוצות ווטסאפ כשעולים מסרים הפוכים.
עצוב שיש במה רק לשיח רדוד של "שחור/לבן", "צודק ומטעה".