אנחת רווחה גדולה נשמעה השבוע באוניברסיטת בר אילן. היא הדהדה במיוחד בחלל התת־קרקעי שבו ממוקמות המעבדות השונות, בהן מתבצעים מחקרים בשפיץ של המדע העולמי.
זה קרה כשהות"ל – הוועדה לתשתיות לאומיות – פרסמה את החלטתה לגבי תוואי קו M2 של המטרו. החלופה שנבחרה לא תעבור מתחת למעבדות הרגישות – ולא תאיים על המשך פעילותן. "ניצלנו מקטסטרופה", מסכם גורם באוניברסיטה שלוש שנים של מאבק.
בשלהי 2020 קיבלו באוניברסיטת בר אילן החלטה שאוניברסיטאות לא מקבלות כל יום – לצאת למאבק פומבי, ציבורי, כנגד מה שנתפס בעיני קברניטי המוסד האקדמי כאיום קיומי.
התכנון של קו M2 של המטרו – שאורכו 26 קילומטר ועתיד לעבור בחולון, תל אביב, גבעתיים, רמת גן, בני ברק, גבעת שמואל ופתח תקווה – נתקל במחסום שנראה בלתי עביר: עיריית בני ברק הודיעה שבשטחה לא יבוצעו עבודות בשבת.
העבודה בסופי השבוע הכרחית לא רק בגלל הצורך לקצר את לוחות הזמנים, אלא גם משום שמכונת ה־TBM, שחופרת את המנהרה, צריכה לעבוד בלי הפסקה בחפירה ודיפון – אחרת עלולה להיווצר סכנת התמוטטות.
בנת"ע, שמובילה את הפרוייקט, החליטו שהם לא יכולים להיות בני ערובה של עיריית בני ברק והניחו על השולחן תוואי חלופי. בעוד שהתוואי המקורי של הקו עבר בבני ברק ומשם המשיך לדופן של אוניברסיטת בר אילן, התוואי החדש עקף את בני ברק, עצר ברמת גן – והגיע לבר אילן כשהוא עובר מתחת לבנייני האוניברסיטה.
בבר אילן טענו שהשבתת המעבדות תגרום לעזיבת חוקרים מחו"ל; להקפאת תקציבי עתק מקרנות מחקר; ולכך שמאות חוקרים ישראלים יישארו בלי עבודה
זו הייתה תחילתה של מחלוקת סוערת. בכירי בר אילן, בראשם המנכ"ל זהר ינון ופרופסור דרור פיקסלר, ראש המכון לננוטכנולוגיה וחומרים רגישים, טענו שהמנהרה שאמורה לעבור מתחת לקמפוס צמודה למקבץ בניינים המאכלס כ־120 מעבדות מחקר ומאיץ חלקיקים המשמש את התעשיות הביטחוניות ותעשיית החלל.
במעבדות ובמאיץ משתמשים בציוד בדרגת הרגישות הגבוהה בעולם, שלא יכול לסבול זעזועים ורעידות, כמו גם השפעות של השראה אלקטרומגנטית. הם טענו שאין שום דרך שמכשירים המכוילים למדוד את הוויברציות העדינות ביותר ביקום לא יושפעו מהזעזועים שירעידו את האזור במהלך קדיחת המנהרה וגם בשנים שלאחר מכן, כשהרכבת תעבור מדי כמה דקות בסמוך ליסודות הבניינים.
"לא מדובר על 10 שנים קשות", אמר אז המנכ"ל ינון, "אלא ביכולת של האוניברסיטה להמשיך להתקיים". בבר אילן טענו שהשבתת המעבדות תגרום לעזיבת חוקרים מחו"ל המגיעים לישראל במיוחד; להקפאת תקציבי עתק מקרנות מחקר; ולכך שמאות חוקרים ישראלים יישארו בלי עבודה. גם אם רק חלק מהתרחיש הזה יתממש, ברור שמדובר בנזק אדיר לאקדמיה הישראלית.
לטענת אנשי האוניברסיטה, בנת"ע הסתפקו במדידת רעידות כפי שעושים בבתי מגורים רגילים באזורים הסמוכים למסילה – אבל זה כלל לא רלוונטי לציוד מדעי בדרגת רגישות כה גבוהה. בנת"ע, לעומת זאת, האשימו את אנשי האוניברסיטה ב"נמב"י" – רוצים את המטרו, אבל לא רוצים את הרעש והאבק של החפירות ועבודות התשתית ממש בתוך הקמפוס.
אחרי ההתנגשות החזיתית, בבר אילן הזמינו חברה גרמנית המתמחה בתחום, וזו הגישה דוח, לפיו המעבדות לא יוכלו להמשיך לפעול אם הרכבת תעבור בקרבה כה גדולה אליהן
אחרי ההתנגשות החזיתית, ההמשך עבר להתנהל מאחורי הקלעים. בבר אילן הזמינו חברה גרמנית המתמחה בתחום, וזו הגישה דוח, לפיו המעבדות לא יוכלו להמשיך לפעול אם הרכבת תעבור בקרבה כה גדולה אליהן.
המסמכים הוצגו לחוקרת מטעם הות"ל שמונתה לבחון את ההתנגדויות לתוואי הקו. במקביל, התנהל משא ומתן ממושך בין נת"ע לעיריית בני ברק בנוגע למעבר של קו המטרו בשטח העיר. בדיעבד, אי אפשר לפסול את העובדה שהתוואי שעובר מתחת לבר אילן הונח על השולחן כאמצעי לחץ על עיריית בני ברק וכדי להבהיר לה שאפשר להסתדר גם בלי הסכמתה.
בנת"ע, כמובן, לא מאשרים את זה, ורק אומרים השבוע ש"מרגע שהקו נשאר בבני ברק השאלה התייתרה. מעבדות הננו ניצלו". השבוע, עם פרסום החלטת הות"ל, נחשפה גם העובדה שהמשא והמתן בין נת"ע לעיריית בני ברק הסתיים בהסכם חתום, לפיו העבודות יוכלו להתבצע בשבת במקרים של פיקוח נפש.
בנת"ע ובמנהל התכנון מפרשים את זה כאור ירוק: הרי הקו האדום של הרכבת הקלה – זה שכבר התחיל לנסוע ויש לו תחנות בתוך בני ברק – נחפר על־ידי אותה מכונה, וגם אז היא עבדה בשבתות. רק שכמקובל לאחרונה, ברגע שההסכם פורסם, עיריית בני ברק מיהרה להסתייג ולהבהיר שלא אור ירוק לעבודות בשבת ולא נעליים.
רק שכמקובל לאחרונה, ברגע שההסכם פורסם, עיריית בני ברק מיהרה להסתייג ולהבהיר שלא אור ירוק לעבודות בשבת ולא נעליים. המחלוקת הבאה, כך מסתמן, תהיה על השאלה מי קובע מתי מדובר בפיקוח נפש
המחלוקת הבאה, כך מסתמן, תהיה על השאלה מי קובע מתי מדובר בפיקוח נפש. ואולי לא באמת תהיה מחלוקת, כי מה שמנהיגי הציבור החרדי רוצים זה לא באמת למנוע את העבודות בשבת – אלא לוודא שאיש לא ידבר על זה ולא יפריע להם להעמיד פנים שזה לא קורה.
בדיוק כשם שהפוליטיקאים החרדים בזירה הארצית מעלימים עין מהעבודות שמבצעת רכבת ישראל בשבת, ובדיוק כפי שהח"כים והשרים של יהדות התורה וש"ס שמרו על שתיקה בסוגיית המטרו בבני ברק והשאירו לעירייה להסתבך לבד בפרשייה הזו.
ובכל זאת, מכיוון שהמימוש של התוואי המאושר תלוי בגחמות של פוליטיקאים ובדיאלוג השברירי בין חרדים לחילוניים בישראל, בבר אילן לא ממהרים לפתוח שמפניות. "זה לא נגמר עד שזה נגמר", אמר השבוע אחד מאנשי האוניברסיטה, "בישראל של היום האינטרסים של האקדמיה באים הרבה אחרי מה שחשוב לאיזה ראש עיר או עסקן חרדי".
האירוניה היא, שבסופו של דבר גם בבני ברק וגם בבר אילן זקוקים למטרו כמו אוויר לנשימה, שהרי העיר והאוניברסיטה ממוקמות משני צדיו של אחד הכבישים הפקוקים והמייאשים בישראל (כביש גהה).
האירוניה היא, שבסופו של דבר גם בבני ברק וגם בבר אילן זקוקים למטרו כמו אוויר לנשימה, שהרי העיר והאוניברסיטה ממוקמות משני צדיו של אחד הכבישים הפקוקים והמייאשים בישראל
בבני ברק כבר התחילו להשתמש בשירותי הקו האדום של הרכבת הקלה, בבר אילן מוקמות בימים אלה שתי תחנות של הקו הסגול של הרכבת הקלה (זה שבקצהו השני חוצה את רחוב אלנבי בתל אביב). בשילוב עם המטרו, לעיר הצפופה ולאוניברסיטה – שמדי יום מגיעים אליה כ־25 אלף סטודנטים ומרצים – תהיה סוף סוף נגישות למערכות הסעת המונים המתאימות למאה ה־21.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חוצפנים החרדים הללו. מכפיפים את כל היולם לשגיונות שלהם. לפני זמן קצר פנו חרדי ברוקלין לראש העיר וביקשו לסגור לתנועה כביש שעובר בקירבת שכונתם. תשובת ראש העיר היתה כי הם יכולים להעביר את מקום מגוריהם. צא ולמד. מתי גם אצלינו יפרידו את הדת היהודית מהמדינה היהודית?
חוצפנים החרדים הללו. מכפיפים את כל היולם לשגיונות שלהם. לפני זמן קצר פנו חרדי ברוקלין לראש העיר וביקשו לסגור לתנועה כביש שעובר בקירבת שכונתם. תשובת רטש העיר היתה כי הם יכולים להעביר את מקום מגוריהם. צא ולמד. מתי גם אצלינו יפרידו את הדת היהודית מהמדינה היהודית?