התקופה הארוכה (כמעט 19 שנה במצטבר) בה כיהן נתניהו כראש ממשלת ישראל הייתה רצופה כשלים ניהוליים, שחזרו על עצמם לאורך השנים, ללא עקומת למידה נראית לעין.

הדפוס שאפשר את הטבח ב-7 באוקטובר חזר על עצמו שוב ושוב גם בתחומים אזרחיים: ניהול כושל וחוסר פיקוח על ביצוע החלטות שהתקבלו, התרעה מוקדמת ומתועדת, ואחריה החלטה – או הימנעות מהחלטה – שמנעה תיקון בזמן והוליכה לתקלות קשות ואסונות. 

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

ההגדרה המקובלת של מעמד הביניים היא משק בית שהכנסתו נעה בין 75% ל-200% מן ההכנסה החציונית למשק בית. הבעיה איננה ההגדרה, אלא שהיא מתרוקנת מתוכן. משפחה שנכנסת לתחום ההכנסה הזה חיה כיום בתחושת מחסור שפעם אפיינה את המעמד הנמוך.

מדוע שתי משכורות בפריפריה כבר לא מספיקות?

רוב תושבי צפון ודרום הארץ, כהכללה גסה, משתכרים פחות מתושבי המרכז. רובם גם משלמים פחות על דיור – שכר דירה, או משכנתא – כיוון שהדירות להשכרה ולמכירה בפריפריה זולות יותר. אבל העובדה הזאת אינה אומרת שהם יכולים להסתדר עם השכר הנמוך.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

יומיים לפני שהכנסת יצאה לפגרת בחירות בשבוע שעבר, הוריד יו"ר הקואליציה אופיר כץ מסדר יומה של המליאה את הצעת חוק הרשויות המטרופוליניות.

החוק מסדיר רפורמה שאמורה הייתה להעביר סמכויות בתחום התחבורה הציבורית ממשרד התחבורה לרשויות מקומיות, והמתין לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית, אחרי שוועדת הכלכלה כבר אישרה אותו פה אחד.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

רפורמת "צדק תחבורתי" הוצגה בידי שרת התחבורה מירי רגב כהישג שיוזיל את הנסיעה בתחבורה ציבורית לכ-2.8 מיליון ישראלים. אבל הנתונים מראים אחרת: לפי משרד התחבורה עצמו, רק כ-400 אלף איש – כ-14% מהזכאים – מימשו את ההטבות שמעניקה הרפורמה בפועל. ובינתיים, בתקופת כהונתה של רגב מחירי השימוש בתחב"צ לרוב האוכלוסייה עלו בכ-45%. 

למה תחבורה ציבורית?

תחבורה ציבורית זמינה ונגישה היא אחד הכלים המרכזיים לצמצום פערים חברתיים-כלכליים. מי שאינו יכול להשתמש ברכב פרטי – ובהם בעלי הכנסה נמוכה, קשישים, בני נוער, חיילים, סטודנטים ואנשים עם מוגבלויות – תלוי לחלוטין באוטובוסים וברכבות כדי להגיע לעבודה, ללימודים ולשירותים בסיסיים.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

לפי דוח מבקר המדינה, משרד התחבורה מוציא כ-20 מיליארד שקל בשנה בלי בדיקות כדאיות סדורות. עוד קובע דוח המבקר כי את פרויקט המטרו ניהלו חמישה עובדים בלבד. בנוסף, עולה מהדוח השרה מירי רגב שהתה עשרות ימים בחו"ל בנסיעות שעלותן לא פורסמה בזמן אמת.

מדוע הוגדר פרויקט המטרו "תמרור אזהרה"?

הפרויקט התחבורתי הגדול בתולדות ישראל עומד במרכז ביקורת חריפה של מבקר המדינה. בדצמבר 2025 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד שכינה את מצב הפרויקט תמרור אזהרה.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לאחרונה פה אחד לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות.

זאת אחרי שנה בה הצעת החוק נתקעה במאבקי כוח, ואחרי שמשרד התחבורה, בראשות השרה מירי רגב, התנגד בעבר לחוק וחסם אותו. רגב מציגה את קידום החוק כהישג, אך התמונה מורכבת: הנוסח שאושר הוא חלקי; לפי פרסומים, מקורב של רגב מיועד לתפקיד הבכיר ברשויות החדשות שהחוק מחייב להקים.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

מירי רגב נכשלה בניהול מערך התחבורה הציבורית בישראל. תחת משמרתה, מחירי הנסיעה זינקו במצטבר בכ-60%, פרויקטים לאומיים, כמו חשמול מסילות הרכבות, נדחו בשבע שנים מהיעד המקורי, ורק 14% מהזכאים להנחות במסגרת רפורמת "צדק תחבורתי" נהנים ממנה בפועל. השרה בחרה להשקיע מיליונים בקמפיינים של יחסי ציבור ובנסיעות לחו"ל, בזמן שהשירות לנוסע הגיע לשפל.

"צדק תחבורתי": כיצד התייקרה הנסיעה מ-5.5 ל-9 שקלים?

שרת התחבורה מירי רגב משווקת את רפורמת "צדק תחבורתי" כבשורה חברתית חסרת תקדים, אך הנתונים היבשים מראים מציאות הפוכה. עבור רוב הציבור הישראלי. מדובר במבצע שיווקי יקר הממומן, למעשה, דרך העלאת מחירים גורפת, הפוגעת קשות במעמד הביניים העובד.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

מאז 2009 כיהן בנימין נתניהו כראש ממשלה כמעט ברצף (למעט שנה וחצי, בהן כיהנו בתפקיד נפתלי בנט ואחריו יאיר לפיד).

במהלך תקופה זו הפך מצב התחבורה בישראל לקטסטרופה. כמות כלי הרכב גדלה בשיעור חד בהרבה מאשר היקף הכבישים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.