ישות החמאס בעזה פתחה במלחמה כנגד ישראל. את המלחמה היא פתחה בחדירה לתוך שטח ישראל, השתלטות על יישובים וריכוז של אלפי חוגגים במסיבת טבע ורציחות של אזרחים, שרבים ביניהם ילדים, נשים וקשישים. על זה נאמר "אין מחילה" לישות ולעושי דברה. פשוט רוצחים.
החדירה, הרציחות והחטיפה של האזרחים מבתיהם ומהמסיבה, וגם כאן יש ילדים, נשים וקשישים, היא מושא לגאווה אצלם – אצל הישות הממסדית החמאסית, וגם כנראה אצל תומכיה הרבים ברצועת עזה, וכנראה גם בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון.
החדירה, הרציחות וחטיפות האזרחים מבתיהם ומהמסיבה היא מושא לגאווה אצל הישות הממסדית החמאסית, וגם כנראה אצל תומכיה הרבים ברצועת, וכנראה גם בשטחי הרשות הפלסטינית ביו"ש
על מה שקרה וקורה כאן מסתכלים אנשי האופל של החזבאללה ואנשי הדת ומשמרות המהפכה באיראן, וגם אחרים בסביבתנו.
תרחיש ותמונת הסיום של המלחמה עכשיו נגד עזה יקרינו ויהיו לקח לכל מי ששוקל מלחמה נפשעת כנגד ישראל. אם בסיום המלחמה חמאס ימשיך להיות הארגון השליט בעזה, והמכה שהוא יוכה לא תהיה משמעותית חזקה מאלו שחווה בסיבובי מלחמה (מבצעים) קודמים, הפיתוי שלו בעתיד ושל חזבאללה ואחרים, אפילו בעתיד הקרוב, יהיה גדול להכות אותנו שוב.
על כן, לדעתי, שתי מטרות ראוי להציב למלחמה הצבאית בחמאס בעזה:
- מיטוט השלטון של החמאס = סילוקו מהשלטון, כולל הריגה או מאסר של אנשיו שבשלטון.
- הריסת המסגרות הצבאיות וכוחו הצבאי של החמאס וארגונים הדומים לו, כמו הג'יהאד הפלסטיני.
מטרות צבאיות אלו צריך לבצע בנחישות, בכוח ובהתמדה.
אם בסיום המלחמה חמאס ימשיך להיות הארגון השליט בעזה, והמכה שיוכה לא תהיה חזקה משמעותית מאלו שחווה בסבבים קודמים, הפיתוי שלו ושל חזבאללה ואחרים להכות אותנו, אפילו בעתיד הקרוב, יהיה גדול
כידוע מטרת המלחמה צריכה לשרת מטרה מדינית.
המטרה המדינית היא תהליך שלום עם הרשות הפלסטינית. וזו הצעתי:
- צה"ל ימסור לרשות הפלסטינית את השליטה ברצועת עזה, כך שהיא תשלוט גם בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה.
- במסגרת הסכמה יוחל בניסוח הסכם שלום בין המדינה הפלסטינית שתקום (בגדה המערבית וברצועת עזה) וישראל.
- ארץ ישראל תחולק בין מדינת ישראל (מדינת העם היהודי) למדינת פלסטין (מדינת העם הפלסטיני) על פי הקו הירוק, הגבול ב-4 ביוני 1967. אם יוסכם על שינויים בקו הגבול (גושים, שכונות בירושלים וכו') ימסרו למדינה הפלסטינית שטחים משטח ישראל בתוך הקו הירוק.
- ישראל תפנה לתוך שטחה את התושבים היהודים מיישובים שיהיו מחוץ לשטחה על פי ההסכם.
- שתי המדינות יקיימו משטר דמוקרטי-ליברלי. זה יהיה חלק מההסכם, וחוקיהן והתנהלותן של שתי המדינות יהיו נתונים לבקרה ולבחינה תקופתית (אחת לשנה או אחת לחמש שנים או לבקשת המדינה השכנה) לוועדה שתמונה על ידי האו"ם ומדינות המערב. תוכנו של סעיף זה צריך להיבחן.
- בכל אחת משתי המדינות יהיה איסור בחוק:
– לקיומם של גופים ומפלגות פוליטיים הקוראים להשתלטות על שטחים של המדינה השנייה.
– לקיומן של מפלגות הקוראות לשלטון דתי על המדינה. תהיה הפרדה בין הממשל לבין הדתות של תושבי המדינה.
זו הצעתי: צה"ל ימסור לרשות הפלסטינית את השליטה ברצועת עזה, כך שהיא תשלוט גם בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. במסגרת הסכמה יוחל בניסוח הסכם שלום בין המדינה הפלסטינית וישראל
את התהליך המדיני ליישום השלום צריך לבצע בנחישות, בכוח ובהתמדה.
אם תרצו אין זו אגדה.
יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספר נוסף שלו "אכזבה וגאווה - מלחמת יום הכיפורים" יצא לאור ב-2023 בהוצאת "טפר - הוצאה לאור".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אתם תמיד מפספסים וקובעים מטרות לא ישימות.
הלוואי שנחסל את חמאס, הארגון, והלוואי שנחסל את חמאס הרעיון – אבל חמאס מזמן לא רק בעזה.
לפני שמגיעים למטרה הקשה הזאת צריך לעשות משהו שיהפוך את הכללים ואת הקלפים –
להכריז שמעתה מפנים את העזתים מהגבול הקיים, נכנסים וכובשים את השטח, והשטח לא יוחזר להם.
על האויב להבין שלא רק שישראל תנצח צבאית כל לחימה, ותמיד בצד האויב, ולא רק שהוא ישלם מחיר דמים גבוה, כי הוא לא מעריך חיי אדם מספיק, הוא ישלם את המחיר הכי כואב עבורו – אדמה
על הממשלה להכריז שהאמצעים להשגת מטרות המלחמה הם כאלה שמשנים את קו הגבול לתוך עומק הרצועה.
ידע העולם כבר עתה, שכל מקום שפונה ויפונה מתושבים בהוראת צה"ל יכול להיות שיכבש ויהפוך להיות חלק ממדינת ישראל – וזאת המשוואה החדשה
אחרי ששטח הרצועה יצומצם בשליש לטובת חיסול איום המנהרות, חיפוש נעדרים, מיטוט עזה תחתית ומבצרי החמאס כולל טילים, אז נמשיך לטפל בחמאס מתוך הגבול החדש, עד שירים את ידיו.
לרצועת עזה לא יוחזרו שטחים עד ללחימה הבאה שהם מתכננים ועד שהעולם לא יטפל בבעיית הפליטים – שהיא לא שלנו. אין מה לתת חשמל או מים לאויב או לעם שחלקו אויב. שיתר העולם ידאג לכך!
או אנחנו או הם
יאיר, הרעיון שלך נכון – הפיתרון הסביר היחיד הוא העברת השליטה בעזה לרשות הפלשתינאית.
הבעיות: על מנת להעביר את השליטה בעזה לרשות הפלשתינאית יידרש מאמץ גדול לחיזוקה, אימונה ומתן האמצעים הנדרשים.
וזה יהיה צעד ראשון בהחזרת מודל שתי המדינות
ומי יסכים לזה? ממשלת ימין על מלא? ממשלה בראשותו של גנץ? לפיד? מפלגת העבודה שנעלמת מול עינינו? הרי די ברור שבתום המבצע\מלחמה של כיבוש עזה החברה הישראלית תהפוך עוד לימנית יותר מכפי שהיא כיום – מדינת כל מתנחליה
באהבה, אלי גל