במרכזה של סדרת מערכונים מוצלחת ב"ארץ נהדרת" מתוארת שגרת יומם של טלקר (אסי כהן), שוטר מנוסה, ואלירן (תמיר בר), שותפו הצעיר, באחת מתחנות המשטרה המקומיות. באחד הקטעים לוקח טלקר את אלירן לצד ומבשר לו בעדינות על השתלשלות האירועים האחרונה.
"אתה יודע, היה עכשיו את הבלגן עם האירוע", אומר טלקר, "אז כבר כמה ימים כל המשטרה על הרגליים – המפכ"ל, מפקד המחוז, הניצבים. מחפשים מי אחראי, מחפשים איזו גולגולת לכרות". "מישהו הולך לחטוף", אומר לו אלירן ומחכך את ידיו בהנאה, אך טלקר מבשר לו שהחליטו ליפול עליו, ש"גלגלו" עליו הכל. "מה אני קשור, לא הייתי באירוע בכלל", עונה לו אלירן. "זה גם חלק מהטענות שלהם כלפיך", משיב לו טלקר. אלירן מנסה להסביר ששהה במרחק קילומטרים רבים ממקום האירוע – הוא וטלקר יחדיו. "אלירן, חמוד, אני מבין מה אתה מנסה לעשות", מסביר לו טלקר המנוסה, וממשיך: "אל תגלגל את זה עלי. אחריות מתגלגלת למטה, לא למעלה. עם כל הרצון הטוב, דברים לא מתגלגלים למעלה. זה פיזיקה".
"אתה יודע, היה עכשיו את הבלגן עם האירוע", אומר טלקר, "אז כבר כמה ימים כל המשטרה על הרגליים – המפכ"ל, מפקד המחוז, הניצבים. מחפשים מי אחראי, מחפשים איזו גולגולת לכרות"
יותר משבוע עבר מאז פרצו מאות מחבלי חמאס את גדר הגבול, השתלטו על בסיסי צה"ל הסמוכים ופלשו ליישובי העוטף, שם טבחו בתושבים ללא רחם וביצעו פשעים נוראיים שהנפש אינה יכולה להכיל. ימים ספורים לאחר האירוע הופיע כבר הרמטכ"ל, הרצי הלוי, מול המצלמות והודה קבל עם ועדה וחפוי ראש: "אנחנו אחראים לביטחון המדינה" הכריז, "ובשבת בבוקר לא עמדנו בזה".
בהמשך עלה לשידור גם רונן בר, ראש השב"כ, והתוודה: "לצערי, בשבת לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת שתאפשר לסכל את המתקפה. כמי שעומד בראש הארגון – האחריות על כך היא עליי".
אמש התנצל גם ראש אמ"ן, אהרון חליוה, באיגרת שהפיץ: "אני נושא באחריות המלאה לכישלון…אמ"ן תחת פיקודי כשל במתן התרעה. לא עמדנו במשימה החשובה ביותר".
ואולם, בניגוד לרמטכ"ל ולראש השב"כ, נראה כי עד לרגע זה בוחר ראש הממשלה, בנימין נתניהו שלא לקחת כל אחריות על רצף האירועים. עזבו אחריות, הבנאדם אפילו לא התנצל. לא סליחה, לא טעינו – כלום.
מידי פעם עושה נתניהו טובה ומשחרר איזה נאום נרפה לתקשורת אותו הוא קורא בשבלוניות מהטלפרומפטר. לבוש בחליפה שחורה (אני מדמיין כיצד ישנן חליפות כהות בארון הבגדים שלו ומעליהן הכתובית "לאירועי אבל לאומי"), נראה נתניהו אחוז אימה, כשכל הווייתו משדרת חוסר רצון משווע למלא את תפקידו בשעה קשה זו.
אחוז אימה, כמו שחקן שקפא מאחורי הקלעים בדיוק ברגע שבו עליו לעלות לבמה, ומישהו פשוט נתן לו בעיטה בישבן ודחף אותו לשם כשהוא ממלמל לעצמו "אבל למה דווקא אני?".
נתניהו נראה אחוז אימה, כמו שחקן שקפא מאחורי הקלעים בדיוק ברגע שבו עליו לעלות לבמה, ומישהו פשוט נתן לו בעיטה בישבן ודחף אותו לשם כשהוא ממלמל לעצמו "אבל למה דווקא אני?"
בתוך כך, נאומו הנפלא של הנשיא ג'ו ביידן – לא רק שנתן תקווה לצופיו הישראליים, אלא הבהיר גם כי בניגוד לביידן, אשר מפאת גילו דובר כבר רבות על יכולתו לתפקד, נתניהו של היום הוא אישיות כבויה, נטולת כל כריזמה וחסרת כל קמצוץ של מנהיגות.
איזו אירוניה מרה: זה שלא החמיץ הזדמנות לשסע ולפלג את החברה ואת הצבא האמון על ביטחונה, ולו רק כדי להרוויח עוד זמן על כיסא המפקד, נדרש כעת להביא לאחדות וללכידות, להרמת המורל הלאומי, לנסיכת תקווה בציבור הרחב. פלגן בלתי נלאה, תוך שהוא נעזר ברוח גבית בדמותן של תיאוריות כאלו ואחרות.
יואילו נא האינטלקטואלים ויסורו בבקשה למרכז בשורה, שם טרם סיימו לערום את הגופות, וינסו לנחש מי מהן מישראל הראשונה ומי מישראל השנייה, מי נייד ומי נייח. ואחרי זה יסורו לגבול הדרום, שם ישירו מבטם אל עשרות אלפי הלוחמים שנערכים כעת למתקפה הקרקעית בעזה שבה ילחמו אלו לצד אלו – שמאלנים וימנים, חילונים ודתיים, מזרחים ואשכנזים, תומכי הרפורמה ומתנגדי ההפיכה, בידיעה שחלקם לא ישובו מהקרב.
אלו שסייעו במלאכתו, נציגי הממשלה הרופסת הזו שהרכיב נתניהו ביודעין בכדי לשמר את כסאו ולהימלט מהדין, משאירים אותו עכשיו לבד במערכה. כל האמסלמים, והגוטליבים, והגולנים והגמליאלים – חבורה של חדלי אישים שממלאים פיהם מים בשעתה הקשה של האומה, אולי הקשה ביותר שידעה מאז תקומתה. עכברים שברחו חזרה למחילותיהם עת הבינו כי נגמרה החגיגה וצריך עכשיו להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד.
איזו אירוניה מרה: זה שלא החמיץ הזדמנות לשסע ולפלג את החברה ואת הצבא האמון על ביטחונה, ולו רק כדי להרוויח עוד זמן על כיסא המפקד, נדרש כעת להביא לאחדות וללכידות
חלקם, כמו שלמה קרעי, החליטו כבר כדרך אגב לבדל את עצמם מה"מדינה". אחרים החליטו לעשות זאת באופן רשמי. כך למשל שרת ההסברה לשעבר, גלית דיסטל-אטבריאן, שבמעט מהיושרה שעוד נותרה בה החליטה להתפטר בתואנה כי אין בה צורך. נו, אם שרת ההסברה בוחרת לתלות את נעליה דווקא בשעה שההסברה הישראלית מעולם לא הייתה נחוצה יותר, נותר רק לנסות ולדמיין איזה צורך היה לנו בה בימים של שגרה.
אבל זה כמובן לא מספיק, אפילו לא קרוב. היה כאן מחדל עצום ומישהו צריך לספק תשובות ולענות לשאלות. יש כאן רבים מידי שעולמם חרב עליהם: יש חטופים וביניהם אזרחים קשישים, נשים וטף; יש משפחות שלמות שנכחדו; ויש וקהילות שנגדעו באבחה אחת.
איפה אתה, אדוני ראש הממשלה? מדוע לקח לך כל כך הרבה זמן לדבר עם הניצולים? ומה עם משפחות החטופים – מי יעזור להם עכשיו להרים חייהם מעפר וייתן מזור לכאבם בשעה שאתה עסוק בפוליטיקה קטנה?
ומה עם זוגתך, אדוני ראש הממשלה? איפה היא עכשיו? מדוע אין היא מתרוצצת בין מפוני העוטף ומציעה נחמה, איזו כתף להישען עליה או אוזן קשבת? מה למען השם היא עושה עכשיו שיותר חשוב מכל זה – ישנה צהרים?
פעמיים הופקרו התושבים של הדרום: פעם אחת על ידי הצבא. ופעם נוספת, לאחר האירוע, על ידי הממשלה, שקברניטיה, בהנהגתו של ראש הממשלה, עושים מאמצים כבירים על מנת שהמחדל הגדול ותוצאותיו ההרסניות לא ידבקו בהם. עם כוח רב באה אחריות גדולה – את זה גם הבן הצעיר שלי בן ה-8 יודע כבר לדקלם. רק שבממשלה הזו חטפו את הכוח והתנערו מהאחריות.
נו, אם שרת ההסברה בוחרת לתלות את נעליה דווקא בשעה שההסברה הישראלית מעולם לא הייתה נחוצה יותר, נותר רק לנסות ולדמיין איזה צורך היה לנו בה בימים של שגרה
"אפס מנהיגות", תיאר בחדשות 12 ביום השישי למלחמה האלוף במילואים, נועם תיבון, שחילץ את בנו ומשפחתו תחת אש בשבת, את התנהלותו של נתניהו מאז המתקפה הנוראה, תוך שהוא קורא לו ולממשלתו לקחת אחריות מלאה. אפס במנהיגות. אפס.
רצה הגורל, ואותו נתניהו, שדאג לשמר את המצב הקיים בכל מאודו רק כדי להירשם מעל דפי ההיסטוריה בתור זה שישב על הכיסא יותר מכל מנהיג אחר, נאלץ כעת להתמודד בסוף כהונתו עם אירוע שיצבע את כל שנותיו בצבע הדם. קח אחריות, נתניהו, ושים את הפוליטיקה בצד. קח אחריות. רק כך תוכל האומה הזו להתחיל בתהליך השיקום הארוך שעוד נכון לה.
ד"ר יונתן אילן, מרצה בכיר וחוקר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן. תחומי מחקר עיקריים: התרבות הויזואלית על שלל גווניה (ובמיוחד צילום, טלוויזיה); חדשות וייצורן (ובככל זה ארגוני חדשות בזירה המקומית והבינלאומית); ארגוני מדיה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עוד מאמר המעיד על כך כי כותבו אינו מבין נתניהואית. אותה שפה פשוטה, עם אוצר מילים מצומצם להפליא ושפת גוף מוגדרת היטב. מכובדי, מה שקרה ב 7.10 הוא מימוש כל חלומותיו הרטובים של האיש. זה 30 שנה הוא עושה דרכו, בתחכום מפלצתי, אל היעד: הרס מדינת ישראל הסוציאליסטית וכינון ממלכה פשיסטית ימנית, שבראשה תוצב שושלת אחת: משפחת נתניהו בהווה ובעתיד לבוא.
מאז יומו הראשון בפוליטיקה הפך את השמאל לאויב העם, שיסה בו את אחיו לרגשי הנחיתות והנקם על דחייתו של אביו, על המעברות, הדי די טי, הפנקס האדום ושאר מחוללי שנאה פלגמטיים.
משפטו, כמו גם כשלונותיו המהדהדים בכל תחום, אינם אלא פסי הרעדה רדודים בדרך אל השגת המטרה. קץ שלטון האחוסלים, כתב ברוך קימרלינג בשנת 2000 וראה בחזונו חילופי אליטות; אבל אין אליטות חלופיות, מי כמו נתניהו יודע זאת, לאחר שהוציא להורג בשיטתיות כל מקור אפשרי למצויינות שתאיים על ממלכתו. את חזונו של קימרלינג נתניהו מגשים באמצעות השמדת ערך של האליטות הנוכחיות.
אנחנו, הציבור הנורמטיבי, ההגון, מחליפים כעת בשטח את ממשלתו של נתניהו, בעוד הוא ממשיך, נישא על פתקי הצבעה של 30 מנדטים שהם יציקת בטון אלקטוראלית שרוצים להקים כאן מלוכה ולעטוף דגים במגילת העצמאות.
ומילה על האפוזיציה: בזבוז מנדטים משווע, ומחדליהם בכנסת הנוכחית, היעלמותם והיאלמותם, אינם נופלים מאלו של הממשלה. אם ישנו אי שם מנהיג אמיתי, הוא אינו בכנסת הנוכחית.