במרכזה של סדרת מערכונים מוצלחת ב"ארץ נהדרת" מתוארת שגרת יומם של טלקר (אסי כהן), שוטר מנוסה, ואלירן (תמיר בר), שותפו הצעיר, באחת מתחנות המשטרה המקומיות. באחד הקטעים לוקח טלקר את אלירן לצד ומבשר לו בעדינות על השתלשלות האירועים האחרונה.
"אתה יודע, היה עכשיו את הבלגן עם האירוע", אומר טלקר, "אז כבר כמה ימים כל המשטרה על הרגליים – המפכ"ל, מפקד המחוז, הניצבים. מחפשים מי אחראי, מחפשים איזו גולגולת לכרות". "מישהו הולך לחטוף", אומר לו אלירן ומחכך את ידיו בהנאה, אך טלקר מבשר לו שהחליטו ליפול עליו, ש"גלגלו" עליו הכל. "מה אני קשור, לא הייתי באירוע בכלל", עונה לו אלירן. "זה גם חלק מהטענות שלהם כלפיך", משיב לו טלקר. אלירן מנסה להסביר ששהה במרחק קילומטרים רבים ממקום האירוע – הוא וטלקר יחדיו. "אלירן, חמוד, אני מבין מה אתה מנסה לעשות", מסביר לו טלקר המנוסה, וממשיך: "אל תגלגל את זה עלי. אחריות מתגלגלת למטה, לא למעלה. עם כל הרצון הטוב, דברים לא מתגלגלים למעלה. זה פיזיקה".
ד"ר יונתן אילן, מרצה בכיר וחוקר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן. תחומי מחקר עיקריים: התרבות הויזואלית על שלל גווניה (ובמיוחד צילום, טלוויזיה); חדשות וייצורן (ובככל זה ארגוני חדשות בזירה המקומית והבינלאומית); ארגוני מדיה
אדם קם בבוקר יומה הראשון של דיקטטורה. מה השתנה בבוקר הזה משאר הבקרים? כלום ושום דבר. הוא ייקח את ילדיו לבית הספר, שם מנסים כבר שנים וללא הצלחה להבין כיצד ניתן להחזיק כוח אדם רב ואיכותי בעבור שכר זעום. כפועל יוצא, מעט מורים, רבים מהם בינוניים, מוצאים את עצמם בתנאים בלתי אפשריים עם כמות ילדים בכיתה שאיננה מאפשרת אווירת לימודים ראויה.
אדם קם בבוקר יומה הראשון של דיקטטורה. מה השתנה בבוקר הזה משאר הבקרים? כלום ושום דבר. הוא ייקח את ילדיו לביה"ס, שם מנסים שנים ללא הצלחה להבין כיצד להחזיק כוח אדם רב ואיכותי בשכר זעום
ד"ר יונתן אילן, מרצה בכיר וחוקר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן. תחומי מחקר עיקריים: התרבות הויזואלית על שלל גווניה (ובמיוחד צילום, טלוויזיה); חדשות וייצורן (ובככל זה ארגוני חדשות בזירה המקומית והבינלאומית); ארגוני מדיה
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אז לואי חזר. בדמפּ פּם. האם צפיתי במופע החדש שלו? לא, מה פתאום. אסור. כלומר, אני חושב שאסור. לא יודע. אולי אני אצפה. כן. כן, אני חושב שאני אצפה בו. אם כי אני יכול כבר בעיניים עצומות לשים את כל הז'יטונים שלי על הנושאים העיקריים העומדים בליבו של המופע הנוכחי, בעיקר על בסיס כל הדברים הקודמים שעשה סי קיי שאותם לא הרשיתי לעצמי להחמיץ: יש שם הרבה סקס. ויש שם עוד הרבה דברים אחרים שעוברים על כולנו מידי יום, ושללואי יש את היכולת להאיר עליהם את הזרקור ולדבר אותם יותר טוב ויותר בהיר מאיך שאנחנו חושבים אותם. ויש גם סקס כמובן.
אז לואי חזר. בדמפּ פּם. האם צפיתי במופע החדש שלו? לא, מה פתאום. אסור. כלומר, אני חושב שאסור. לא יודע. אולי אני אצפה. כן. כן, אני חושב שאני אצפה בו
ד"ר יונתן אילן, מרצה בכיר וחוקר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן. תחומי מחקר עיקריים: התרבות הויזואלית על שלל גווניה (ובמיוחד צילום, טלוויזיה); חדשות וייצורן (ובככל זה ארגוני חדשות בזירה המקומית והבינלאומית); ארגוני מדיה
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
השנה, לפני כחודש, מלאו עשרים לאסון התאומים – איך שהזמן טס. כמו בכל אירוע בסדר גודל שכזה (הישנם עוד כאלו?) מיד מתעורר איזה צורך בלתי נשלט להרהר במיקומך בזמן ובמרחב על ציר החיים כשזה קרה: איפה היית ומה עשית. רק שבמקרה של אירועי האחד-עשר בספטמבר מיד עולה גם שאלה רלוונטית נוספת – איפה ראית.
כמו בכל אירוע בסדר גודל שכזה מתעורר צורך בלתי נשלט להרהר במיקומך בזמן ובמרחב על ציר החיים כשזה קרה: איפה היית ומה עשית. באירועי ה-11 בספטמבר עולה שאלה רלוונטית נוספת – איפה ראית
ד"ר יונתן אילן, מרצה בכיר וחוקר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן. תחומי מחקר עיקריים: התרבות הויזואלית על שלל גווניה (ובמיוחד צילום, טלוויזיה); חדשות וייצורן (ובככל זה ארגוני חדשות בזירה המקומית והבינלאומית); ארגוני מדיה
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
במסיבת העיתונאים שקיים בצאת שבת, בנימין נתניהו נדרש למדיניות חלוקת הנשקים המופקרת שמוביל השר איתמר בן גביר, על רקע הריגתו של יובל דורון קסטלמן ז"ל בידי חייל צה"ל. "במצב הקיים צריך להמשיך עם המדיניות הזו, אני בהחלט תומך בה. יכול להיות שנשלם על כך מחירים". השיב נתניהו, לפני שפרש ידיו לצדדים והוסיף: "אלה החיים".
נתניהו ידוע בזכות הרבה מתכונותיו. היכולת לאמפתיה אנושית בסיסית איננה אחת מהן. ועדיין, נדמה שגם הוותיקים שבמבקריו הופתעו ממופע כה מעורר קבס של ערלות לב. באגביות של אדם המדלג מעל גופת הומלס ברחוב ומבקש להתעלם מקיומו הלא נוח, נתניהו ביטל בתור גזירת גורל את הריגתו של אזרח, שמותו הוא תוצאה ישירה של מדיניות צמאת דם ומתירת דם שמקדמים שריו ושופריו, מדיניות של "קודם לירות – ורק אחר כך לשאול שאלות".
יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רגע, הוא נהרג מנשק של חיילי צהל, לא מנשק של אזרחים. אם ככה צריך לקחת לחיילי צהל את הנשקים, נכון? אה כבר התחילו לעשות את זה בשנים האחרונות, מפחד מגניבות הנשק.
כן, צריך פשוט לחכות שיבואו ויטבחו בנו, וגם לקחת לכולם את סכיני המטבח, שבטוח לא נוכל להתגונן
תגובות אחרונות
הקונספציה קרסה, כך אנו שומעים פעם אחר פעם מאז השבעה באוקטובר. כמעט אין תחום שבו אין שיקול דעת מוטעה, מחדל, שאננות ולא אחת שיקולים זרים ואטימות.
בתוך כך, כידוע, ישנה גם הקצנה דתית החודרת לשורות הצבא – כפי שמיטיב להסביר פרופ' יגיל לוי בספרו "המפקד האליון". הוא משרטט תהליך בו יותר ויותר חיילים חרד"לים נכנסים לצבא עם אמונתם, שכוללת הרחקת נשים, כשהיחס המבזה הזה מתקבל על ידי הרשויות. אך לצד זאת יש תהליך הפוך ממש באותו צבא – יחידות שבהן בולט רוב נשי. ביניהן התצפיתניות וגדוד השריונאיות, שהכו בתדהמה גם מפקדים בכירים בצבא.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא יקרה במצב הנוכחי. הרבנות היא אלטרנטיבה שילטונית שאיננה מתכוונת לוותר על תאוותה לשררה (הרי תורה הם אינם יודעים בין כך).
כלומר, לא יכולה להיות מדינת ישראל דמוקרטית ויהודית וזאת מפני שיהדות היא דת ודת היא שיטת שילטון היררכית אלטרנטיבית.
"רציתי לקחת את המעילים היפים שלי מאיטליה אבל כולם התמלאו עובש. אמרתי לעצמי, בקרוב תקני מעילים חדשים. הכול בסדר, העיקר שאת חיה"
קיבוץ כיסופים. נשואה, אם לחמישה וסבתא. פונתה למלון באילת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עוד מאמר המעיד על כך כי כותבו אינו מבין נתניהואית. אותה שפה פשוטה, עם אוצר מילים מצומצם להפליא ושפת גוף מוגדרת היטב. מכובדי, מה שקרה ב 7.10 הוא מימוש כל חלומותיו הרטובים של האיש. זה 30 שנה הוא עושה דרכו, בתחכום מפלצתי, אל היעד: הרס מדינת ישראל הסוציאליסטית וכינון ממלכה פשיסטית ימנית, שבראשה תוצב שושלת אחת: משפחת נתניהו בהווה ובעתיד לבוא.
מאז יומו הראשון בפוליטיקה הפך את השמאל לאויב העם, שיסה בו את אחיו לרגשי הנחיתות והנקם על דחייתו של אביו, על המעברות, הדי די טי, הפנקס האדום ושאר מחוללי שנאה פלגמטיים.
משפטו, כמו גם כשלונותיו המהדהדים בכל תחום, אינם אלא פסי הרעדה רדודים בדרך אל השגת המטרה. קץ שלטון האחוסלים, כתב ברוך קימרלינג בשנת 2000 וראה בחזונו חילופי אליטות; אבל אין אליטות חלופיות, מי כמו נתניהו יודע זאת, לאחר שהוציא להורג בשיטתיות כל מקור אפשרי למצויינות שתאיים על ממלכתו. את חזונו של קימרלינג נתניהו מגשים באמצעות השמדת ערך של האליטות הנוכחיות.
אנחנו, הציבור הנורמטיבי, ההגון, מחליפים כעת בשטח את ממשלתו של נתניהו, בעוד הוא ממשיך, נישא על פתקי הצבעה של 30 מנדטים שהם יציקת בטון אלקטוראלית שרוצים להקים כאן מלוכה ולעטוף דגים במגילת העצמאות.
ומילה על האפוזיציה: בזבוז מנדטים משווע, ומחדליהם בכנסת הנוכחית, היעלמותם והיאלמותם, אינם נופלים מאלו של הממשלה. אם ישנו אי שם מנהיג אמיתי, הוא אינו בכנסת הנוכחית.