"War is not about who is right, but who is left"ברטראנד ראסל
האקט הטרוריסטי, לפי הפילוסוף ז'אן בודריאר, אינו ביטוי של התנגשות בין ציוויליזציות שונות אלא קריסה של זו המערבית. הטרוריסט, לשיטתו, מוסווה בחיי היום־יום, טמוע בהם, ונחשף במעשה האלימות הברוטלי, שמוכפל לאין שיעור בזכות התפוצה התקשורתית והמדיה, מה שמזניק אקספוננציאלית את פוטנציאל ההרס העצמי.
לפי ההוגה הצרפתי, האקט הטרוריסטי מפתה את המערב לעודפות פעולה הרסנית, שסופה בקריסה (כלכלית, פוליטית, תרבותית ועוד). לכן, כל פעולה קיצונית תיענה בפעולה קיצונית נגדית, מה שיוביל לגל חדש של טרור והרס.
שפע אפשרויות הפעולה האלימות שישראל שוקלת לממש הוא כמעט אין־סופי, מה שעשוי לסכן את בני הערובה והחטופים הישראלים בעזה ואף משקף מצפן מוסרי לקוי.
שפע אפשרויות הפעולה האלימות שישראל שוקלת לממש הוא כמעט אין־סופי, מה שעשוי לסכן את בני הערובה והחטופים הישראלים בעזה ואף משקף מצפן מוסרי לקוי
כל מתן היתר לפעולה אלימה בלתי מוגבלת תשפיע על הצד "המערבי" – ישראל במקרה הזה – הרבה יותר מאשר הפעולה האלימה המקורית. המיליארדים המושקעים על ידי ישראל וסוכנויות המערב לטובת המלחמה – כמו גם גלי ההדף המיידיים כדוגמת צניחת הבורסה, ואי־יציבות אזרחית באופן כללי – מבטאים את ניצחון פעולת הטרור ואת צביעות המערב בעת קריסתו.
השכפול הסימבולי של פעולת הטרור ותוצאותיה חושף את עקב אכילס של המערב, המגייס את כל כלי הלחימה שלו לחיסול דבר מה שנוצר בשל שכפול מהיר של הדימוי "המקורי" – הבא לידי ביטוי בכל תחום במערב.
אסור לבהמיות האינטלקטואלית, התועלתנית לכאורה, לשמש מצפן לפעולות הנחוצות לשחרור האזרחים החטופים. כל פעולה שמרחיקה את השבתם היא פעולה תומכת טרור בעקיפין.
אסור לבהמיות האינטלקטואלית, התועלתנית לכאורה, לשמש מצפן לפעולות הנחוצות לשחרור האזרחים החטופים. כל פעולה שמרחיקה את השבתם היא פעולה תומכת טרור בעקיפין
איש האבסורד אלבר קאמי ענה לאחד הסטודנטים האלג'ירים שלו, שהאשים אותו על שאינו עושה מספיק עבור אלג'יר בזמן מלחמת העצמאות שלה: "ברגע זה מטמינים פצצות תחת החשמליות של אלג'יר, אימי יכולה להיות באחד הקרונות. אם זהו צדק, אני מעדיף את אימא שלי".
האזרחים חייבים להעדיף את אימא שלהם על פני כל פעולה אלימה. בני הערובה חייבים להיות העיקר, גם במחיר הפגיעה בצדק. כל פעולה הרסנית אחרת ממילא לא תוכל לשקם את האמון האזרחי בהנהגה ובצבא. למעשה, כל פעולה אחרת תנציח את רוח הטרור ותבטא את ההצלחה של פעולת האלימות ואדוותיה.
אין זה המקום לדון בשיקום היחסים העדינים בין האוכלוסיות ובהשלכות ההרסניות על החברה ההומוגנית כפי שהיא משתקפת בתזת כור ההיתוך הישראלית – או בהפרת החוזה בין המדינה לאזרח. באלה יש לדון בנפרד ולעומק. שום שיקום חברתי לא יהיה אמיתי בלי הפקת לקחים היסטורית.
אך עתה יש להזכיר את החובה המוסרית היחידה הקיימת לכל מדינה הראויה לקיום – המשפחה חשובה מהצדק.
אם החובה הזאת תתמוסס תחת עננת האינטרסים הפוליטיים הרעילה או בגלל כל שיקול אחר המציב משהו מעל בני הערובה, ולו הדבר היקר ביותר לכאורה – הטרור ניצח, מדיניות הטרור ניצחה ומדינת ישראל לא תוכל להשקיט את מצפונה.
אם החובה הזאת תתמוסס תחת עננת האינטרסים הפוליטיים הרעילה או בגלל כל שיקול אחר המציב משהו מעל בני הערובה – הטרור ניצח, מדיניות הטרור ניצחה ומדינת ישראל לא תוכל להשקיט את מצפונה
במצב עניינים זה, לא משנה כמה בכירים ישלמו מס שפתיים של לקיחת אחריות וספיגת מכה פוליטית, או כמה טרוריסטים יחוסלו במאבק הממושך. אזרחי המדינה ידעו שהמיליארדים שהושקעו בשמם להשמדה האבסורדית של רוח הטרור, עשויים היו להציל את יקיריהם. ומכאן כבר לא תהיה יותר תקומה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם