1

אין הרבה מקומות ועסקים בישראל שיודעים לשלב בין תפיסת עולם חברתית וסביבתית בצורה כה מעוררת השראה כפי שזה נעשה ברשת "אברהם הוסטל". לא פלא שתיירים צעירים רבים מעדיפים את המבנה המעט מוזר בתל אביב, שהיה במשך שנים בניין תפעולי של בזק, על פני מלונות תעשייתיים של מותגי יוקרה. הם מתקבלים שם בחמימות ובאווירה שאין לה מתחרים.

על חזית הבניין מתנוססת כרזת ענק מתחלפת עם מסר חברתי או סביבתי (בשנה האחרונה בעיקר של התנגדות למהפכה המשפטית), ובחודשים האחרונים נוסף הגג הירוק הנהדר.

כל היזמות והעשייה הייחודית הזו היא בצלמו ובדמותו של אחד המייסדים, מעוז ינון, שלצד היותו שותף ברשת ההוסטלים הוא פעיל חברתי במשרה מלאה; הקים את דף הפייסבוק "בארכבת", שחותר לשיפור השירות ברכבת בפרט ובתחבורה הציבורית בכלל; ומעורב ביוזמות חברתיות וסביבתיות נוספות.

בשבת ה-7 באוקטובר הוריו של מעוז, בלהה ויעקובי ינון, תושבי נתיב העשרה, נרצחו בידי מחבלי חמאס. באופן כמעט בלתי נתפס, בעודו שקוע באבל כבד, הפך מעוז כתובת לתושבי העוטף ולרבים אחרים שזקוקים לסיוע.

שערי "אברהם הוסטל" – באילת, ירושלים ותל אביב – נפתחו מייד לרווחה למפוני העוטף, שמחליפים כעת את האווירה הבינלאומית של התיירים ונושמים קצת אוויר על הגג הירוק. מי היה מאמין שהפרויקט האורבני-סביבתי הניסיוני יהפוך למחנה פליטים מאולתר.

"ירדנו מהרכב עם שתי מזוודות, דובי גדול, קורנפלקס לילדים ושני לפטופים", כתבה בפוסט בפייסבוק ליאת ממנוב נוריאל שהתפנתה משדה ניצן שבמועצה האזורית אשכול, "בעודי נגררת עם המזוודות צד את עיני השלט 'כאן נופשים בני אדם'.

"אז נכון שהמילה נופש נראתה לי קצת מוזרה, אך משהו במשפט הזה חיבק אותי כל כך שפשוט נשמתי נשימה עמוקה ונכנסתי פנימה, ל'אברהם הוסטל', אל תוך חיבוק אינסופי".

בעלי הרשת לא המתינו לאישור או להסכם עם המדינה בטרם קלטו את המפונים, ולכן הם לא מקבלים שקל מהקופה הציבורית. האירוח כולו על חשבונם, ומי יודע כמה זמן זה יימשך.

בעלי הרשת לא המתינו לאישור או להסכם עם המדינה בטרם קלטו את המפונים, ולכן הם לא מקבלים שקל מהקופה הציבורית. האירוח כולו על חשבונם, ומי יודע כמה זמן זה יימשך

"בגלל שאנחנו רואים שהמצב ילך ויימשך, אנחנו מתחילים בקמפיין לגיוס תרומות עבור אירוח וטיפול משפחות המפונים באברהם", הם הודיעו השבוע בפנייה ישירה לציבור, "נודה על תרומה של זמן, ציוד, מזון וגם תרומה כספית".

"בגלל שאנחנו רואים שהמצב ילך ויימשך, אנחנו מתחילים בקמפיין לגיוס תרומות עבור אירוח וטיפול משפחות המפונים באברהם", הם הודיעו השבוע בפנייה ישירה לציבור, "נודה על תרומה של ציוד, מזון וגם תרומה כספית"

2

באחת התמונות עוצרות הנשימה של המלחמה הזו לא מופיעים בני אדם והיא לא צולמה על ידי צלם מקצועי, אחד מאלה שרגילים להתרוצץ ללא מורא באזורי קרבות ולתעד את הזוועה.

שאול בז, פעם קיבוצניק ורפתן והיום ירושלמי שעוסק בציור ופיסול, שמע שהרפתות בעוטף במצוקה קשה ושהפרות לא נחלבו כמה ימים. בלי היסוס הוא הגיע לאחד הקיבוצים והתחיל להתנדב במשמרות חליבה.

מיד כשהגיע, הבחין בבעלי החיים הרבים שמסתובבים בשטח. "יש כאן הרבה חתולים", הוא אומר, "המחבלים ירו בכלבים אבל לא בחתולים. ויש פה המון תרנגולי הודו. פתחו את הלולים לאלפי הודים כדי שיוכלו לצאת ולנסות להשיג מזון ומים.

תרנגולי הודו על רכב שרוף בקיבוץ בעוטף עזה אחרי מתקפת חמאס, אוקטובר 2023 (צילום: שאול בז)

"הם מנסים להגיע למרכז המזון של הרפת ואוכלים צמחים מהגינות. בלילה הם מחפשים מקום גבוה לישון ביחד, בלהקה, ומכיוון שכל מגרש החנייה מלא במכוניות שרופות הם מתמקמים עליהן".

"הם מנסים להגיע למרכז המזון של הרפת ואוכלים צמחים מהגינות. בלילה הם מחפשים מקום גבוה לישון ביחד, בלהקה, ומכיוון שכל מגרש החנייה מלא במכוניות שרופות הם מתמקמים עליהן"

במקביל למתנדבים כמו בז, מסתובבים בשטח פעילים למען בעלי חיים שמנסים להציל כמה שיותר חיות. שלשום (חמישי) הצליחו פעילי עמותת "אנימלס" לחלץ 51 תרנגולי הודו ששרדו כמעט שבועיים בלי מזון ומים זמינים.

הפעילים הסיעו את ההודים אל המקום בישראל שהכי קרוב להיות גן עדן לבעלי חיים, ההיפוך המוחלט לגיהינום ששורר בעוטף – חוות החופש שליד מושב עולש.

ארבעה מהתרנגולים לא שרדו את המסע, השאר התקבלו בזרועות פתוחות – ומרגע שהגיעו, מספרים בחווה, הם לא מפסיקים לשתות מים.

3

החנוכייה של גדי מוזס מקיבוץ ניר עוז (צילום: באדיבות גדי מוזס)

בחנוכה האחרון פרסמנו את התמונה הזו ואת הסיפור מחמם הלב שמאחוריה: גדי מוזס, פנסיונר מקיבוץ ניר עוז שבעוטף עזה, אסף את שקתות השתייה המשומשות מהלולים ובמקום שייזרקו, הפך אותן לחנוכייה ממוחזרת שהאירה את שמי הקיבוץ באור איתן.

בשבת ה-7 באוקטובר, גדי מוזס בן ה-79 נחטף לעזה על ידי מחבלי חמאס יחד עם בת זוגו אפרת כץ, בתה ונכדותיה.

4

במרחק אלפי שנות אור מהעוטף, במעמקי העורף, אפשר להיתקל פה ושם במראות שמזכירים את ימי הסגרים בקורונה שבהם בעלי חיים נהנו מהוואקום שהותירו בני האדם ברחובות הערים.

שני האווזים הללו, מהסוג יאורית מצרית, הפכו את כיכר הבימה הנטושה בתל אביב לביתם, לגמו ממי הבריכה וזללו ג'וקים מזדמנים. בטמפרטורה הנוכחית, מתייתרת השאלה לאן הם עפים כשהאגם קפוא.

שני האווזים הללו, מהסוג יאורית מצרית, הפכו את כיכר הבימה הנטושה בתל אביב לביתם, לגמו ממי הבריכה וזללו ג'וקים מזדמנים. בטמפרטורה הנוכחית, מתייתרת השאלה לאן הם עפים כשהאגם קפוא

שני אווזים בכיכר הבימה הנטושה, אוקטובר 2023 (צילום: אביב לביא)