"אנחנו כבר אחרי השיא, לפני שבועיים היה מדהים פה", אומרת עדי שולב, אבל לא מצליחה לצנן את התלהבותי.
ואכן, השמש אמנם כבר יורה חום שלא מבייש את הקיץ, אבל על הגג הירוק של "אברהם הוסטל", במרכז תל אביב, הצמחייה משתוללת בשלל גוונים מסנוורים כאילו שיא האביב עדיין כאן, וכאילו אנחנו לא נמצאים בגובה של כמה עשרות מטרים מעל מפלס הרחוב.
רק לפני כמה חודשים זה היה עוד גג טיפוסי של גוש דן, עם בטון חשוף ולוהט ושאריות תשתיות. גגות תל אביב רבתי, וישראל בכלל, הם השטח הכי גדול והכי מבוזבז במדינה צפופה שמשוועת לכל פיסת מרחב. הגג ששולב ושותפיה יצרו הוא לא רק פרויקט סביבתי וקהילתי וניסוי מדעי – לפני הכול הוא הוכחה שאפשר גם אחרת.
מהבחינה הזו, שיתוף הפעולה שנרקם בינה לבין אברהם הוסטל כמעט מתבקש: הרי זו האכסנייה – תרתי משמע – שמוכיחה כבר יותר מעשור שאפשר לעשות מלונאות אחרת.
תקציר הפרקים הקודמים: חבורת יזמים צעירים, עם מחויבות עמוקה לחברה, קהילה וסביבה, הקימו רשת של הוסטלים – בירושלים, נצרת, תל אביב, אילת ולאחרונה גם בסיני. את הסניף התל אביבי, שממוקם במרחק נגיעה משדרות רוטשילד במה שהיה פעם בניין אימתני של בזק, אפשר להגדיר כאכסנייה עם נשמה.
זה לא רק מלון, זה מרכז קהילתי: מוקד משיכה לעמותות חברתיות וסביבתיות, ליוצרים ואמנים מקומיים, ולמטיילים צעירים מכל העולם שנקבצים לכאן ומבלים בחללים המשותפים שהבניין מציע בחוכמה ובנדיבות. עכשיו יש להם גם גג שהוא גן פורח, עם בר קטן ושולחנות שצופים אל הנוף האורבני שבקצהו כתם כחול של ים.
שולב, 34, נולדה במלבורן למשפחה חצי אוסטרלית-חצי ישראלית, עם שורשים גם בדרום אפריקה. היא הספיקה לחיות בשלוש המדינות, אבל את רוב שנותיה בילתה בישראל.
היא למדה מדעי הסביבה במכללת תל חי, השתתפה במחקרים על האבקה, שימור מים, קרקע ועצים, לקחה חלק במספר מיזמים סביבתיים וכל הזמן לא הפסיקה לחפש את האפיק שבו תוכל להשפיע ולשנות. עד שנשבתה בקסמם של הגגות.
"פעם ראשונה שנתקלתי בגגות ירוקים הייתה בקורס בחירה בתואר", היא משחזרת. "התחלתי ללמוד את התיאוריה מאחורי זה, למדתי על האימפקט הסביבתי שיש לגגות כאלה ואת הקשר לעירוניות – בסוף לערים יש את ההשפעה הגדולה ביותר על הסביבה והאקלים – ונדלקתי על זה.
"העולם הסביבתי סובל מפער בין האידאולוגיה ליישום. אני אדם מאוד פרקטי, אני רוצה לייצר אימפקט סביבתי ותועלת חברתית אבל שתהיה לזה גם היתכנות כלכלית. אחרת זה לא יעבוד".
"העולם הסביבתי סובל מפער בין האידאולוגיה ליישום. אני אדם מאוד פרקטי, אני רוצה לייצר אימפקט סביבתי ותועלת חברתית אבל שתהיה לזה גם היתכנות כלכלית. אחרת זה לא יעבוד"
השלב הבא היה הקמת חברה, Urban Daisy, שמציעה לבניינים מסחריים – מלונות, בנייני משרדים, מבני ציבור – להקים גג ירוק.
ההשפעה של גג כזה על הסביבה מתבטאת בכמה מישורים. למשל, הבידוד שנוצר באדיבות שכבות האדמה והצמחייה אמור לצנן את הטמפרטורה בקומה שממוקמת מתחת לגג ולצמצם את האנרגיה שנדרשת כדי לקרר את החדרים.
כמו כן, שלל פרחי הבר הופכים את הגג למוקד משיכה לדבורים, פרפרים וציפורים – הגג מציע להם פינה של חיים וטבע בים של בטון. כשאנחנו יושבים שם, בשעת בוקר מאוחרת, הציפורים בכלל והדרורים בפרט נראים אסירי תודה על האירוח.
"מעבר לזה", אומרת שולב, "יש גם את עניין ההצפות. אנחנו רואים שמערכות הניקוז של הערים מתקשות להתמודד עם גשמים שיורדים בבת אחת, נופלים על גגות חשופים וזורמים למטה דרך המרזבים. כאן הגשם נספג באדמה, מחלחל באיטיות ויורד בהדרגה אל הרחוב. לגג כזה יש אפקט ממתן שעוזר למערכות הניקוז של העיר".
"מערכות הניקוז של הערים מתקשות להתמודד עם גשמים שיורדים בבת אחת, נופלים על גגות חשופים וזורמים למטה דרך המרזבים. כאן הגשם נספג באדמה, מחלחל באיטיות ויורד בהדרגה אל הרחוב"
הגג של אברהם הוסטל הוא למעשה פרויקט הדגל שנועד להוכיח יכולת ביצוע וכדאיות כלכלית. הביצוע בהחלט מרשים, באשר לכלכלה – הזמן יאמר את דברו.
"אברהם כבר משכירים אותו לאירועים בתעריף הרבה יותר גבוה מקודם", אומרת שולב, "מלון או מגדל משרדים שיהיה לו גג כזה יהיה יותר אטרקטיבי ללקוחות ולאורחים, זה מצוין לשיווק ופרסום. וכמובן, בעולם שבו חברות גדולות נדרשות להוכיח עמידה ביעדי SDG (ראשי תיבות של "יעדים לפיתוח בר קיימא" שהגדיר האו"ם), יש לזה הרבה ערך".
השותפות עם אברהם הוסטל נוצרה באופן טבעי. ההסתערות על הגג תוכננה בקפדנות: "קודם היה כאן דשא סינתטי ודקים ישנים ושני יבילים דבוקים לרצפה. הגג עבר גריטה מוחלטת, נשארנו עם בטון חשוף. את כל העץ הצלנו והרכבנו ממנו את הבר והטריבונה".
על הבטון הונחו יסודות, ואז האדמה ודק מבמבוק באזורי הישיבה. הגינה מורכבת מהמון פרחי בר, לפחות מחציתם מקומיים, ועשבי תבלין שמפיצים ריח מסחרר. את הנוכחות המרשימה ביותר מפגינים הפרגים באדום בוהק. את הזרעים שולב אוספת בקופסאות במפלס העליון של הגג לטובת הנבטות עתידיות.
במקביל להיותו גינה, הגג משמש כתחנת מחקר. "אני רוצה לבוא לכל מקום עם נתונים", אומרת שולב. "להוכיח את ההשפעות של הגג על הפרופיל התרמי של המבנה".
במקביל להיותו גינה, הגג משמש כתחנת מחקר. "אני רוצה לבוא לכל מקום עם נתונים", אומרת שולב. "להוכיח את ההשפעות של הגג על הפרופיל התרמי של המבנה"
לשם כך הוקמה במרכז הגג תחנה מטאורולוגית קטנה שהולבשה על גבי פסל, עם חיישנים שמנתרים כל נתון מטאורולוגי אפשרי – גשם, לחות, טמפרטורה ועוד. חיישנים פוזרו גם בחדרים בשתי קומות – זו שמתחת לגג הירוק ואחרת שמתחת לגג אחר, שחשוף לשמש.
שולב זהירה מאוד, המחקר רק בחיתוליו, והיא מוכנה לומר רק ש"מסתמנת מגמה משמחת". במהלך אחד השרבים של אפריל, מדי החום בחדרים שמתחת לגג החשוף הראו שתי מעלות יותר מהחדרים שמתחת לגג הירוק. מש"ל.
התהליך והנתונים שיפיקו מכשירי המדידה יספקו חומר לשני מחקרים שיבוצעו על ידי המאסטרנטית יובל יחזקאל בהנחיית פרופ' עודד פוצ'טר. בקרוב שולב תיסע לכנס אקלים גדול בסידני כדי להציג את הפרויקט.
"יש לי שאיפות מבוססות דאטה", היא אומרת, "אני רוצה להיות מסוגלת לבוא ללקוחות ולהגיד להם על בסיס נתונים מוכחים מה יהיה האימפקט של גג כזה, איך הוא ישפיע על הטמפרטורה בבניין, על עלויות האנרגיה ועל המגוון האקולוגי. אנחנו מחכים בסקרנות לתוצאות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו