1
קריאה מדוקדקת של מאות סעיפי ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין סיעות הממשלה החדשה, מניבה הפתעה מסוימת: לפחות רשמית, לפחות בכל הנוגע לנושאי סביבה ואקלים, לא מדובר בממשלה טראמפיסטית. גזענית, הומופובית, שוביניסטית – אבל לא מכחישת אקלים.
ברוב ההסכמים של הליכוד עם השותפות מופיעה שורה של סעיפים קבועים בתחום הסביבה, בראשם העברת חוק האקלים בקריאה שנייה ושלישית בתוך חצי שנה מהקמת הממשלה, בנוסח משודרג שאפילו יכלול העלאה משמעותית של יעדי קיצוץ הפליטות לעומת החוק שהממשלה הקודמת העבירה בקריאה ראשונה.
ברוב ההסכמים של הליכוד עם השותפות מופיעה שורה של סעיפים קבועים בתחום הסביבה, בראשם העברת חוק האקלים בקריאה שנייה ושלישית בתוך חצי שנה מהקמת הממשלה
אי אפשר לבטל את החשיבות של הצהרת הכוונות הזו, מה עוד שחוק האקלים הוא לא היחיד שמוצג בקווי היסוד: הממשלה גם מתחייבת לקדם – ולהבדיל מהממשלה הקודמת לעשות את זה עם לוח זמנים מוגדר – את פינוי התעשייה ממפרץ חיפה, ולהסדיר עוד כמה נושאים סביבתיים חשובים.
רק שתוך כדי קריאה מתעוררת תהייה: למי בעצם היה חשוב להכניס את הסעיפים הללו – שכוללים גם דאגה לסביבה הימית וצמצום הדיג ושמירה על השטחים הפתוחים – לקווי היסוד ולהסכמים הקואליציוניים? מיהם חברי הכנסת או המושכים בחוטים ביהדות התורה, בש"ס, בציונות הדתית או בעוצמה יהודית שנושאי הגנת הסביבה בוערים בנפשם ואנחנו לא ידענו?
התשובה, למרבה הצער, מטילה צל גדול על האפשרות שמשהו מכל זה ימומש: רוב הסעיפים הסביבתיים נוסחו בעבודה של ארגוני הסביבה מול גילה גמליאל, שהאמינה שהיא אוטוטו חוזרת ללשכת השרה להגנת הסביבה. היא התעקשה לכלול אותם בהסכמים, והצליחה.
רק שאז בנימין נתניהו העניק את המשרד להגנת הסביבה לעידית סילמן, ושלח את גמליאל למודיעין. לא העיר, המשרד.
יש חשש שגמליאל היא הפוליטיקאית היחידה בממשלה ובקואליציה הנכנסת שמתעניינת בנושאי סביבה ויכולה לנסח סעיפים שאפתניים כאלה, והיא הורחקה מעמדה בה תוכל לפעול ליישומם.
יש חשש שגמליאל היא הפוליטיקאית היחידה בממשלה ובקואליציה הנכנסת שמתעניינת בסביבה ויכולה לנסח סעיפים כאלה, והיא הורחקה מעמדה בה תוכל לפעול ליישומם
הסעיפים הסביבתיים כשלעצמם נראים מבטיחים, אבל עיון בפרקים האחרים של ההסכמים מלמד שהממשלה הנכנסת רחוקה מאוד מתפיסת עולם סביבתית קוהרנטית. למעשה, מדובר במלאכת מחשבת של דבר והיפוכו:
- מצהירים על הצורך בצמצום פליטות והטמנת פסולת, ומכריזים – באחד הסעיפים הראשונים והבולטים – על ביטול המס על חד"פ ועל משקאות ממותקים;
- מכריזים על הכוונה לשמור על השטחים הפתוחים, ובאותה נשימה מבטיחים שכל מי שירצה יוכל להיקבר בקבורת שדה, מה שיחייב הקצאת שטחים גדולים לבתי עלמין;
- מתחייבים לחזק את הדרום באמצעות קידום באר שבע כמטרופולין אזורי, ומיד אחר כך מבטיחים להקים 14(!) יישובים חדשים בנגב, יישובים פרבריים קטנים שירוקנו את באר שבע מהאוכלוסייה האיכותית כמו שעשתה להבים בשעתו;
- בשורה אחת מדברים גבוהה-גבוהה על תחבורה ציבורית, ובשורה הבאה מקימים יישובים חדשים בפריפריה, שלא ניתן לתכנן להם קווי אוטובוסים יעילים ומבוססים מראש על ההנחה שלכל משק בית יש שתיים או שלוש מכוניות.
בקיצור, הממשלה הנכנסת משולה למי שביד אחת מתחייב לצמצם את מספר הנרקומנים, וביד השנייה מוזיל את מחירי הסמים ומסייע להפיץ אותם לכל דורש.
אם בכל זאת מתעקשים לראות את חלקיק הכוס המלא, אזי התרגיל שנתניהו עשה לגילה גמליאל יצר סיטואציה תקדימית: ממשלה שבה מישהו חושק במשרד להגנת הסביבה, מסמן אותו כמטרה – ונותר מאוכזב לאחר שלא קיבל אותו? כזה עוד לא היה לנו, ואולי זה מעיד במשהו על שדרוג (יחסי, כן?) במעמדו של המשרד.
התרגיל שנתניהו עשה לגילה גמליאל יצר סיטואציה תקדימית: ממשלה שבה מישהו חושק במשרד להגנת הסביבה, מסמן אותו כמטרה – ונותר מאוכזב לאחר שלא קיבל אותו? כזה עוד לא היה לנו
נקודה ראויה לציון מופיעה בהסכם עם יהדות התורה, שדרשה ותקבל את רשות ועדת הפנים ואיכות הסביבה. בעבר היו יו"רים (מיקי חיימוביץ', אופיר פינס) שידעו להפוך אותה לוועדה משמעותית בנושאי סביבה, ולתת במה לדיונים נוקבים על השפעות התעשייה ובעלי ההון, מפרץ חיפה לאן ועוד.
אבל אין צורך להתלהב: יהדות התורה מתעניינת הרבה יותר בפנים, ובעיקר בדת, מאשר בסביבה. היא מבקשת את הוועדה כדי לפקח על המועצות הדתיות ולטפל בחוק המצות (איסור חמץ), קבורה, עירובין ומקוואות (כך במקור).
מנוסח ההסכמים עולה שהממשלה מודעת לכך שהיא תצטרך להכריע בקרוב היכן ימוקם שדה התעופה הבינלאומי המשני של ישראל – בנגב, בעמק יזרעאל או אולי בחלופה אחרת, אבל אין ולו רמז לאיזה כיוון נוטות הסיעות השונות.
יהיה מעניין לראות אם כחלק מתפיסת המשילות בנגב והפרחת הפריפריה, איתמר בן-גביר, בצלאל סמוטריץ' ושות' יצליחו לשכנע את נתניהו ויואב גלנט לכפות על צה"ל את הקמת השדה בנבטים.
לפי ההסכמים, הממשלה הנכנסת מתכוונת להחזיר לשולחן את המגה-פרויקט של הרכבת לאילת, הפעם בדמות 'רכבת קליע'.
הקמת מסילה לאילת תהיה כרוכה בהרס סביבתי עצום ובריסוק מרחבי טבע בתוליים (הוויכוח הנוקב בסוגייה הזו נערך כבר לפני עשור וכל הדוחות והעבודות הגיעו למסקנה דומה), ואולם אין חולק שברגע הנתון הזה אילת סובלת קשות מניתוק משאר המדינה בגלל ההחלטה האווילית על סגירת שדה דב והשדה הקטן באילת.
במצב שנוצר, ייתכן שאין ברירה אלא לחבר את העיר ברכבת, אבל ארגוני שמירת הטבע, בראשות החברה להגנת הטבע, יעמדו על הרגליים האחוריות – ויהיו להם סיבות מוצקות מאוד.
במצב שנוצר, ייתכן שאין ברירה אלא לחבר את אילת ברכבת, אבל ארגוני שמירת הטבע, בראשות החברה להגנת הטבע, יעמדו על הרגליים האחוריות – ויהיו להם סיבות מוצקות
הממשלה, כאמור, דואגת לכאורה להתרחק מעולם המושגים הטראמפיסטי, אבל חשוב לזכור: דמוקרטיה וסביבה הולכות ביחד. צמצום זכויות מיעוטים, להט"ב ונשים, צמצום מרחב חופשי הביטוי ויכולת העמידה בבית המשפט, הולכים יד ביד בכל מקום בעולם עם צמצום השמירה על הסביבה.
זה לא מקרה שהמדינות הדמוקרטיות ביותר הן גם הירוקות ביותר. משפטני 'אדם, טבע ודין' מציינים בצדק שפסקת ההתגברות היא גם פסקת התגברות על הגנת הסביבה – משום שבג"ץ כיהן לא פעם כשומר האחרון על זכויותיו של הציבור לסביבה בטוחה ובריאה מפני אינטרסים כלכליים ואחרים.
הזכות לאוויר נקי ולסביבה בריאה היא חלק מזכויות האדם הבסיסיות. מכיוון שהממשלה הנכנסת מבשלת לנו הרבה פחות דמוקרטיה, בהכרח תהיה גם פחות הגנה על הסביבה.
הזכות לאוויר נקי ולסביבה בריאה היא חלק מזכויות האדם הבסיסיות. מכיוון שהממשלה הנכנסת מבשלת לנו הרבה פחות דמוקרטיה, בהכרח תהיה גם פחות הגנה על הסביבה
לקינוח, אפשר להתנחם במהלך אחד קוהרנטי: לצד ביטול המס על המשקאות הממותקים, הצליחו שר הבריאות הנכנס אריה דרעי ומנכ"לו משה בר סימן טוב לקבל התחייבות לחבילת משאבים מוגדלת למשרד הבריאות ולבתי החולים.
ואכן, עם כמויות הסוכר שילדי ישראל עומדים לשתות בקרוב, אין ספק שלכל שקל מהתקציבים הללו יהיה שימוש.
2
לא חסרים סיפורי החמצה בתחבורה הישראלית, אבל פרדס חנה-כרכור היא דוגמה טובה לכישרון של התחבורה בישראל להחמיץ על קו השער. עיר קטנה (45 אלף תושבים), שטוחה, אקלים נוח, תחנת רכבת סמוכה. כדי שהתנועה בתוך העיר והחוצה תהיה נוחה ומהירה, לא צריך יותר מדי.
רשימת הדרישות צנועה: רשת של שבילי אופניים, כמה קווי אוטובוס יעילים, חיבור נוח באופניים ובאוטובוס לתחנת הרכבת. אם התחבורה בפרדס חנה הייתה מתפקדת, אפשר היה לגור בה בלי רכב פרטי, כמו ביישובים רבים באירופה במרחב הכפרי.
הרשימה צנועה – אבל דבר ממנה לא קיים. שבילי אופניים כמעט שאין, בוודאי לא על הכבישים הראשיים ולא כאלה שמובילים לתחנת הרכבת. האוטובוסים מכסים רק כ-40% משטח העיר, נוסעים במסלול מפותל ומסורבל ולכן גם ריקים רוב הזמן.
שבילי אופניים כמעט שאין, בוודאי לא על הכבישים הראשיים ולא כאלה שמובילים לתחנת הרכבת. האוטובוסים מכסים רק כ-40% משטח העיר, נוסעים במסלול מפותל ומסורבל ולכן גם ריקים רוב הזמן
התוצאה צפויה: ברירית המחדל היא המכונית הפרטית. לרבים מהתושבים יש יותר מאחת. בבקרים ואחר הצהריים הכבישים פקוקים, הנהגים עצבנים, הפסטורליה שאיתה פרדס חנה מזוהה מתפוגגת בעשן האגזוזים. בתחנת הרכבת, כבר בשעת בוקר מוקדמת אין מקומות חנייה.
כל הבעיות האלה עלו על השולחן בוועידת התחבורה שכינסה עמותת "תחבורה היום ומחר" בשבוע שעבר בפרדס חנה.
לקראת האירוע, וכדי להמחיש את המצב ביישוב, נערכה תחרות בהגעה לרכבת בין אמצעי התחבורה השונים – אופניים, אוטובוס ומכונית פרטית. כל המשתתפים יצאו לכיוון תחנת הרכבת פרדס חנה-קיסריה בשעה 8:06 בבוקר מבית הספר שבמרכז כרכור.
- דותן ויוני שרכבו באופניים הגיעו לתחנה כעבור 14 דקות, אבל הודו שהרכיבה הייתה מסוכנת, על כבישים עתירי מכוניות, ושאינם ממליצים לרוכבים שאינם מיומנים לדווש בעקבותיהם.
- תמר, שנסעה בקו 852, הגיעה בתום מסע של 47 דקות. לא פחות מטריד – היא הייתה באוטובוס כמעט לבדה, אולי כי התושבים יודעים כמה הקו איטי ומסורבל ומעדיפים לא לסמוך עליו.
- קובה, שנסע במכונית פרטית, הגיע לתחנה אחרי 20 דקות, אבל לא מצא חנייה. השמועות אומרות שעד היום הוא מחפש אחת.
תמר, שנסעה בקו 852, הגיעה בתום מסע של 47 דקות. לא פחות מטריד – היא הייתה באוטובוס כמעט לבדה, אולי כי התושבים יודעים כמה הקו איטי ומסורבל ומעדיפים לא לסמוך עליו
התושבים שבעי הבטחות ומתוסכלים, אבל אם בכל זאת רוצים להיות אופטימיים אזי בכנס הוצגו תוכניות מרשימות לשנים הקרובות. איזיס אסעד, מהרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, הציגה תוכנית לגידול משמעותי ופישוט של קווי האוטובוס שנוסעים בעיר.
התכנית כבר מאושרת, התקציב מחכה, כל מה שצריך זה שהעירייה תכין את התשתיות – תחנות האוטובוס החדשות שאמורות לשרת את הקווים החדשים. ראשת העיר הגר פרי יגור התחייבה שהעבודות יבוצעו ברבעון הראשון של 2023, ומיד כשאלה יסתיימו הקווים החדשים אמורים לצאת לדרך.
בתחום האופניים, רוב צירי התנועה הראשיים בפרדס חנה הם למעשה כבישים בינעירוניים באחריות "נתיבי ישראל". נציג נת"י אלון גבע הציג תוכנית לרישות הכבישים הללו בנתיבי אופניים שאמורה להתבצע במהלך השנה וחצי הקרובות.
האם בוועידת התחבורה הבאה שתיערך בפרדס חנה התוצאות של המרוץ לרכבת יהיו שונות? לא יזיק להחזיק אצבעות.
3
דווקא אחרי מכת הגשמים שנחתה השבוע על חלקים ניכרים מהארץ, תמונת המצב שמסתמנת בכל הנוגע למשקעים בחורף הנוכחי מתחילה להדאיג. בעוד אזורים מסוימים סופגים מטחים עזים וחווים הצפות, בעיקר במישור החוף ובנגב המערבי (שם מגדלי החיטה חיכו לגשם בכיליון עיניים), מהמרכז וצפונה מדובר בינתיים בשנה דלה מאוד בגשמים.
מהקצה הצפוני של רמת הגולן, דרך הגליל המערבי, אזור חיפה, השרון והשומרון – ירדו עד כה 50-60% גשמים מהממוצע לתאריך. ההגדרה של שנת בצורת היא פחות מ-70% משקעים מהממוצע הרב-שנתי.
מהקצה הצפוני של רמת הגולן, דרך הגליל המערבי, אזור חיפה, השרון והשומרון – ירדו עד כה 50-60% גשמים מהממוצע לתאריך. ההגדרה של שנת בצורת היא פחות מ-70% משקעים מהממוצע הרב-שנתי
הבעיה: לפי התחזיות, לפחות בשבועיים הקרובים לא צפוי גשם משמעותי, כך שבאמצע ינואר נהיה במצב שבו כל חלקי המדינה שמצפון לגוש דן חווים התחלת חורף שחונה במיוחד עם 40-50% מכמות הגשמים הממוצעת.
עדיין מוקדם מאוד לסכם את חורף 2023, אבל כשמגיעים למחצית ינואר עם 50% מכמות הגשמים השנתית, יש שני תרחישים סבירים: או שהיובש יימשך ויהפוך לשנת בצורת, או שהפערים ייסגרו בכמה מערכות גשמים אינטנסיביות, עתירות משקעים עזים שיגרמו להצפות בערים ולנזקים בשטחים החקלאיים.
כשמגיעים למחצית ינואר עם 50% מכמות הגשמים השנתית, יש שני תרחישים סבירים: או שהיובש יימשך ויהפוך לשנת בצורת, או שהפערים ייסגרו בכמה מערכות גשמים אינטנסיביות, עתירות משקעים עזים
עדיין קיימת האפשרות שזה יהיה חורף גשום – אבל "חורף טוב" כנראה כבר לא יהיה כאן השנה.
4
התקנת חנוכיות מחומרים ממוחזרים היא עיסוק נפוץ למדי בשנים האחרונות בגני ילדים שרוצים להרגיש ירוקים. גדי מוזס, פנסיונר מקיבוץ ניר עוז שבעוטף עזה, לקח את זה כמה צעדים קדימה, והפך את שקתות השתייה המשומשות מהלולים לחנוכייה שהאירה את שמי הקיבוץ באור איתן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו