יש גם חדשות טובות: הממשלה אישרה אתמול את ביטול משרד ההסברה. התקציב של המשרד, בסביבות 25 מיליון שקל, יעבור לשיקום עוטף עזה. זה קורה שבוע וחצי אחרי שגלית דיסטל-אטבריאן הבינה שאין לה את הכישורים לנהל משרד כזה, התפטרה, הפכה לחברת כנסת – והתאיידה לחלוטין.

ההסברה עברה לידיו של עמיחי שיקלי, השר לשוויון חברתי, התפוצות ומאבק באנטישמיות, אבל גם המשרד הזה מומצא ולא נחוץ. במלים אחרות: הוסיפו משרד מיותר שנסגר למשרד מיותר שעוד לא בוטל, אבל ממשיך להתהדר בשמות מפוצצים.

שיקלי היה מספיק כן כדי לומר אתמול בגל"צ ש"משרד שלא מייצר ערך צריך להיסגר". מעניין איזה ערך מייצר שיקלי. עוד 160 מיליון שקל, תקציבי המשרד שלו, היו מאד עוזרים לשיקום העוטף, אילו היה רק סוגר הכול ומוסר את המפתחות.

שיקלי היה מספיק כן כדי לומר ש"משרד שלא מייצר ערך צריך להיסגר". מעניין איזה ערך מייצר שיקלי. עוד 160 מיליון שקל, תקציבי המשרד שלו, היו מאד עוזרים לשיקום העוטף

וזה לא רק שיקלי. בממשלה הזו יש היום 38 שרים. חמישה מהמחנה הממלכתי הצטרפו בשבוע שעבר לתקופת המלחמה, ובצדק, וממילא הם שרים ללא תיק ואינם מחזיקים בתקציבי משרד.

שר התפוצות עמיחי שיקלי (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

אבל כל מי שרוצה להבין למה משרדי הממשלה הזו לא מתפקדים בשעת חירום ובכלל, צריך לחזור לימים של לפני המלחמה. הממשלה הורכבה כמו פאזל עקום. משרדים נקרעו, התפצלו, חולקו לשרים מיותרים כדי שיהיה גם להם מה חלק לאנשי שלומם. זו לא ממשלה שנועדה לתפקד, אלא רק לספק מאווי אגו וג'ובים.

שרים שולבו במשרדים שיש בהם שרים (בצלאל סמוטריץ' בביטחון, דוד אמסלם במשפטים, חיים ביטון בחינוך, יצחק גולדקנופף במשרד ראש הממשלה), משרדים פיקטיביים הוקמו או הורחבו (יצחק וסרלאוף קיבל משרד בשם הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; אורית סטרוק את המשרד להתיישבות ולמשימות לאומיות; מאי גולן את המשרד לקידום מעמד האישה).

והשיא: המשרד לענייני מורשת וירושלים שבו החזיק השר עמיחי אליהו התפצל לשניים. היום אליהו הוא שר המורשת של ישראל ומאיר פרוש הוא שר לענייני ירושלים ומסורת ישראל. הכול כמובן פיקטיבי ולא נחוץ.

המשרד לענייני מורשת וירושלים התפצל לשניים. השר עמיחי אליהו הוא שר המורשת ומאיר פרוש הוא שר לענייני ירושלים ומסורת. הכול כמובן פיקטיבי ולא נחוץ

ועוד לא אמרנו מילה על המשרד לענייני מודיעין, עם תקציב של 25 מיליון שקל לשנה. השרה גילה גמליאל חוטפת משני הכיוונים: היא לא עוסקת במודיעין, אבל מגלגלים עליה את האחריות למחדלי המודיעין של המלחמה הזו. בשנה האחרונה עסקה גמליאל בין השאר בענייני סייבר ובחברה האזרחית באיראן. שום דבר שקשור לביון או למודיעין שוטף.

שרת המודיעין גילה גמליאל בכנס הרצליה, 22 במאי 2023 (צילום: מחשבון הטוויטר של גילה גמליאל)

ויש גם שורה של סגני שרים מיותרים, בראשם אבי מעוז, סגן השר לזהות יהודית במשרד ראש הממשלה, עם תקציב של 280 מיליון שקל. לפי החישובים, התקציב של המשרדים הפיקטיביים מגיע למיליארד שקל לשנה.

רם בלינקוב, מי שהיה ראש אגף תקציבים ומנכ"ל משרד האוצר, הציע אתמול לקחת לשרים את המשרדים המדומים והיקרים הללו, שרק מסרבלים את עבודת הממשלה וגורמים לכפילויות, ולהפוך את כולם לשרים בלי תיק. את התקציבים שלהם מציע בלינקוב להעביר לצרכי המלחמה, לפני שיבוזבזו לריק.

"מי צריך את המשרדים האלה?", שואל בלינקוב בשיחה עם זמן ישראל, "כל תת-שר כזה מקבל לשכה, מנהל לשכה, יועצים, עוזרים אישיים וזה אחראי על זה ועל ההוא. טונות של כספים נשפכים כאן. עדיף שהשרים האלה ילכו, אבל אם נתניהו צריך אותם בממשלה, אז לפחות שיסגרו את משרדי הדמה שלהם וישלחו את כל העוזרים הביתה".

"מי צריך את המשרדים האלה? כל תת-שר כזה מקבל לשכה, מנהל לשכה, יועצים, עוזרים אישיים וזה אחראי על זה ועל ההוא. טונות של כספים נשפכים כאן. עדיף שילכו, או לפחות שיסגרו את משרדי הדמה שלהם"

"פשוט בחרו אנשים לפי נאמנויות, לא לפי כישורים", מוסיף בלינקוב. "עכשיו אנחנו משלמים את המחיר על המינויים הפוליטיים. אנשים לא מסוגלים לבצע את התפקידים שמוטלים עליהם. ניפחו את התקציב בעודף מנכ"לים, מינויים עם משכורות גבוהות. צריך לשנות דברים מהמסד ועד הטפחות".

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר רם בלניקוב (צילום: משרד האוצר)

ראש הממשלה בנימין נתניהו, במהודרות הקודמות שלו, היה מסכים עם כל מה שנאמר כאן. נתניהו הביא לפוליטיקה הישראלית את שיטת הבחירה הישירה. חוק יסוד הממשלה שנתניהו נבחר בעזרתו לראשות הממשלה ב-1996 קבע כי בממשלה יהיו חברים רק 18 שרים.

בתיאוריה אפשר גם היום לקחת את 33 השרים שהיו כאן לפני המלחמה, להשאיר 18 על מקומם, ועוד 15 להעיף הביתה או בחזרה לכנסת, במסגרת החוק הנורווגי המושחת. רק שאין מי שיעשה את זה היום ויסתכן במשבר קואליציוני, ועוד באמצע מלחמה עקובה מדם.