מתקפת הפתע של החמאס בעוטף עזה גרמה למספר ההרוגים הגדול ביותר ביום אחד מאז קום מדינת ישראל. יותר מכל פיגוע טרור או מכל יום מלחמה.

לפני 36 שנים הקימו השייח' אחמד יאסין וחבריו את תנועת ההתנגדות האסלאמית בעידוד מדינת ישראל, שרצתה לייצר אלטרנטיבה לאש"ף וחשבה שמדובר בארגון דתי-פוליטי.

סטירת הלחי הראשונה מהשלוחה המקומית של תנועת האחים המוסלמים המצרית הגיעה בשנת 1989 עם החטיפה ורצח של החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון. אז החל תהליך איטי של התפכחות, ששיאו ב-7 באוקטובר 2023. איך נוצרה המפלצת מתחת לאף של השב"כ ואמ"ן? איך פותרים את הבעיה?

סטירת הלחי הראשונה משלוחת האחים המוסלמים המצרית המקומית הגיעה ב-1989 עם חטיפת ורצח החיילים סספורטס וסעדון. מאז החל תהליך התפכחות איטי. איך נוצרה המפלצת מתחת לאף של השב"כ ואמ"ן?

ראשית, חשוב להבהיר שטרור בהגדרה הוא נקיטה באמצעי אלימות כדי להשיג מטרות פוליטיות. ארגוני טרור אינם מעוניינים ב"מלחמה" כפי שאנו מכירים או מבינים ולכן מבחינה טרמינולוגית השימוש במילה "מלחמה" אינו רלוונטי. חמאס, חזבאללה וארגוני טרור אחרים ברחבי העולם מבינים היטב שיפסידו במלחמה מול ישראל. הפסד כואב.

מה הם רוצים?

אם ברור לטרוריסטים שהם יפסידו במערכה צבאית מול ישראל, אז מדוע הם ממשיכים עם הטרור? אין צורך במודיעין כדי להבין מה ארגון טרור רוצה להשיג? מה מטרותיו? מה החלום שלו? חמאס וחזבאללה הצהירו שהם שואפים לחסל את מדינת ישראל. הכל כתוב, ברור, נגלה לעין, אין סודות. ארגוני טרור רוצים להטיל אימה, להבהיל את התושבים, את האזרחים, ולהשפיע בדרך זאת על הממשלה ועל מקבלי ההחלטות. לרוב לחלוטין לא מדובר באיום אסטרטגי, אלא בהצקה, בהפחדה, בפגיעה באיכות החיים, בכמות מסוימת כואבת אך נמוכה של הרוגים ופצועים, שאין לה השפעה אמיתית על חוזקה של המדינה.

דרך הפעולה של ארגון טרור

מלחמה קונוונציונלית כאמור אינה דרך הפעולה של חמאס וחזבאללה. ארגוני טרור חלשים פי כמה מכוח צבאי של מדינה והם מודעים לכך ולכן פועלים בדרך של "מלחמת התשה" – לעורר את המדינה ואת העולם כולו לרעיונות שלהם.

מלחמה קונוונציונלית כאמור אינה דרך הפעולה של חמאס וחזבאללה. ארגוני טרור חלשים פי כמה מכוח צבאי של מדינה והם מודעים לכך ולכן פועלים בדרך של "מלחמת התשה"

זה הצליח לרב המרצחים יאסר ערפאת, שהעלה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לסדר היום העולמי, לחתום על הסכמי אוסלו ואף לקבל פרס נובל לשלום בשנת 1994 ביחד עם יצחק רבין ושמעון פרס. ספק אם איסמעיל הנייה, יחיא סנוואר או מי מחבריהם חולם על פרס נובל לשלום, אך הם חותרים במרץ להתערבות של מדינות ערב בסכסוך וסיוע לפלסטינים.

כשארגון טרור משתלט על מדינה

ארגוני טרור הם כאב ראש גדול לישראל ולמדינות רבות אחרות בעולם, אך כאמור מבחינת היכולת הצבאית ארגון טרור אינו מהווה איום אסטרטגי על מדינה. עד שהוא בעצמו משתלט על מדינה. אז כללי המשחק משתנים.

ארגוני טרור מוקמים לרוב על-ידי אוכלוסיות שסובלות מדיכוי, עוני, נחשלות וייאוש. המצוקה החריפה והטרגית של תושבי רצועת עזה ידועה היטב לתושבי מדינת ישראל היהודים, אך מרביתם בחרו להתעלם ממנה במשך שנים רבות. חמאס ניצל היטב את המצב הקשה של תושבי עזה, ואת המיליארדים שקיבל לטובת שיקום הרצועה הפנה לבניית תשתית צבאית טרוריסטית במקום לסייע לתושבים.

זה התחיל בשנת 2006, אז בניגוד להערכת אמ"ן, חמאס זכה ברוב קולות בבחירות לפרלמנט הפלסטיני. ארגון הטרור הרצחני סירב להכיר בהסכמי אוסלו ובמדינת ישראל ולהתנער מהטרור. המאבק מול הפתח הלך וגבר, עד שבקיץ 2007 הושלם כיבוש עזה באכזריות רבה שהופעלה מול פעילי פתח.

ארגוני טרור מוקמים לרוב על-ידי אוכלוסיות שסובלות מדיכוי, נחשלות וייאוש. המצוקה החריפה של תושבי הרצועה נוצלה ע"י חמאס, ואת המיליארדים שקיבל לשיקום הרצועה הפנה לבניית תשתית טרור

הסיפור של חזבאללה (מפלגת האל) בלבנון דומה מעט, אך הדרגתי יותר. השיעים, המהווים היום כבר כ-40% מאוכלוסיית המדינה, מרגישים מיעוט נרדף ומדוכא. הכניסה לפרלמנט ולממשלה בסיוע מאסיבי של איראן השיעית העניקה לארגון הטרור נתח בשליטה במדינה. חזבאללה כמו חמאס מנצל היטב את השליטה בשטח למימוש אידיאולוגיה שטנית.

מה חייבים לעשות?

אם ישראל חפצת חיים, היא חייבת לחסל את החזבאללה ואת חמאס. לא מכה, לא מהלומה, לא שיכאב להם, לא הרתעה שתביא לשקט למספר שנים. לחסל לחלוטין את ארגוני הטרור, כולל את הזרוע המדינית שלהם וכולל גורמים שאינם חלק ישיר בזרוע הצבאית. אין דרך אחרת.

זה כמו ללכת לישון בבית, כשבבית לידך נמצא מישהו חמוש שאומר בצורה מפורשת שהוא מתכוון להרוג אותך. מה צריך לעשות במקרה כזה? למרות המאמץ הגדול – סביר להניח שהרוח והאידיאולוגיה יישארו איתנו כפי שקרה עם דאע"ש (או יותר נכון המדינה האסלאמית) וכך גם פעילים קיצוניים שישרדו.

לישראל חשבון דמים ארוך וכבד עם חמאס מאז שהוקם בשנת 1987. הרבה לפני הטבח בשמחת תורה בדרום, ארגון חמאס היה אחראי לפיגועי טרור רבים ומגוונים, כולל מחבלים מתאבדים באוטובוסים. השיא, מתקפת הטרור האחרונה, מחייב את ישראל לנקוט בצעדים חריפים שעד היום בחרה להימנע מהם:

ראשית – חייבים להטיל עונש מוות על מחבלים עם דם על הידיים ובכך למנוע את ייסורי הנפש בשחרור מחבלים תמורת שבויים. שנית – פגיעה בכל הדרכים האפשריות במסגרת החוק הישראלי והבינלאומי בחברי ארגון הטרור ובכל המשפחה המורחבת שלהם בישראל ובעולם.

ולסיום, בל נשכח את ראש הנחש. כפי שפורסם בזמן ישראל בחודש מאי על התעצמות חמאס והגברת המאמצים של איראן לחזק את ארגוני הטרור מסביב לגבולות ישראל – במטרה להנחית מהלומה מתואמת בו-זמנית – ירי רקטות על ישראל באותו זמן מסוריה, לבנון, הגדה המערבית ועזה.

חייבים להטיל עונש מוות על מחבלים עם דם על הידיים ובכך למנוע את ייסורי הנפש בשחרור מחבלים תמורת שבויים, ולפגוע בכל דרך במסגרת החוק הישראלי והבינל' בחברי ארגון הטרור ומשפחתם המורחבת בעולם

טיפול שורש אמיתי בטרור הרב והמשוכלל המופעל נגד ישראל מחייב נקיטת פעולות חדשות ומקוריות נגד מדינת הטרור השיעית, שהצהירה על כוונותיה לחסל את ה"שטן הקטן". לשם כך יש צורך לגייס מדינות נוספות במערב ובראשן את ארה"ב, ולייצר לאיראן אינספור בעיות מבית שיאלצו אותה להתכנס פנימה ולהפסיק את התמיכה בטרור המופעל נגד ישראל.

אבי שאולי עבד שנים רבות כעיתונאי. לאחר כ-10 שנים ב-YNET וגלובס בעיקר, עבר לתחום היח"צ ועבד עם רונן צור, אבירם כהן, יהודה שוויצר ועכשיו – טל גולדפינגר.