סינגפור, עיר-המדינה, רחוקה גיאוגרפית אך קרובה מאד לסיפור הישראלי, שפגש אותה כבר מימיה הראשונים כמדינה עצמאית. ככזו, סינגפור גיששה את דרכה בדאגה באמצע שנות ה-60 במציאות מאתגרת, לאחר שהוצאה מהפדרציה המלזית.

ישראל הושיטה יד והחלה מסייעת בבניית יכולות ההגנה של סינגפור. זה היה מפגש מעניין בין שתי מדינות קטנות, חסרות עומק אסטרטגי ומרחב התרעה, במציאות גיאופוליטית מורכבת.

ישראל הושיטה יד והחלה מסייעת בבניית יכולות ההגנה של סינגפור. זה היה מפגש מעניין בין שתי מדינות קטנות, חסרות עומק אסטרטגי ומרחב התרעה, במציאות גיאופוליטית מורכבת

מאז התרחבה והסתעפה מערכת היחסים, אך דומה שבתודעה הסינגפורית נטועים הקשרים בתחושת השותפות שיסודותיה ביטחוניים. בהמשך נוסף נדבך שמחזק את תחושת השותפות – בדמות גילויים, גם אם מצומצמים יחסית ככל הנראה בהיקפם, של רדיקליזציה אסלאמית בסינגפור, ואף אירועים, גם אם מעטים יחסית, שניתן להגדיר כאיומי טרור. זאת במדינה בעלת רוב ממוצא סיני, אשר חי בה גם מיעוט לא קטן של אוכלוסייה מלאית-מוסלמית, הקשור היסטורית, תרבותית ולשונית לרוב המוסלמי-מלאי במלזיה.

מרכז מורשת להיסטוריה והתרבות של הקהילה המלאית-מוסלמית בסינגפור (צילום: גיורא אלירז)

מסגד סולטן בסינגפור Masjid Sultan. צילום: גיורא אלירז

לא מפליא לפיכך שמתקפת הפתע של חמאס מהדהדת בשיח האקדמי-ביטחוני בסינגפור. זה הניב כבר שני פרסומים מעניינים – כהערות ראשוניות – של חוקרי  מכון אסטרטגי מוביל באי, המסייע למקבלי ההחלטות לעצב חשיבה אסטרטגית בנושאים הקשורים לביטחון באזור ההינדו-פסיפי (כותב דברים אלה בקשרים אקדמיים מזה שנים עם חוקרי המכון).

כמובן עולה מיד השאלה בסינגפור מה הם הלקחים עבורה. למשל, מה משמעות מה שנראה עתה כאשליה רבת שנים לפיה עליונות צבאית טכנולוגית – מבוססת הייטק ובינה מלאכותית – מעניקה יכולת הרתעה, במיוחד מול מי  שנתפסים כיריבים המצויים בעמדת נחיתות.

כך גם נטען שיש צורך בחשיבה מחודשת, נוכח ההפתעה מצד חמאס, ובשימוש בתערובת של היי-טק ולואו-טק, שהותאמה לאסטרטגיה ולהתנהלות האופרטיבית של צה"ל. תערובת שכזו של אסטרטגיה המשלבת היי-טק ולואו-טק מציבה, כך נאמר, גם תרחישי איום לסינגפור.

בסינגפור עולה השאלה מה הם הלקחים עבורה. למשל, מה משמעות מה שנראה כאשליה רבת שנים, לפיה עליונות צבאית טכנולוגית – מבוססת הייטק ובינה מלאכותית – מעניקה יכולת הרתעה

כך, למשל, על סינגפור לבחון תרחישים של נקיטת דרכי פעולה דומות נגדה מצד ארגוני טרור, בין היתר תוך הפעלת נחילי רחפנים, מתקפות סייבר, ירי ללא הבחנה והפעלת מטעני נפץ במרכזי העצבים של העיר-מדינה הסינגפורית. מודגש כי סכנה לאחוז בהנחות ממוסדות המייצגות קונפורמיזם בירוקרטי וחשיבתי, ויש צורך לטפח חשיבה הבוחנת תקפותן של אסטרטגיות וקונספציות הגנתיות.

ובנוסף נשלח גם מבט לעתיד, מסינגפור הרחוקה, לוועדת החקירה בישראל, כאשר זו תקום. לשם בחינת הכישלון במתן ההתרעה על מתקפת חמאס – ניתן להניח כי הוועדה תצטרך לבחון שלושה נושאים עיקריים:

1

הראשון, בחינת כמות ואיכות המידע שנאסף על ההכנות החמאס לתקיפה. מתקפות פתע, מודגש, אינן בבחינת רעם ביום בהיר, קודמים להן תנועת כוחות ולוגיסטיקה. לכן יהיה מפתיע, עד כדי הלם, אם שירותי המודיעין בישראל לא איתרו סימנים.

2

אם אכן אותרו סימנים, הרי עולה השאלה השנייה לבחינה –  מדוע מידע זה לא תורגם להערכות מודיעין ומתן התרעה מוקדמת באשר למתקפת חמאס. יתירה מכך, הוועדה תצטרך לבחון, כפי שעשתה וועדת אגרנט לפני כחמישים שנה, האם היו קונספציות שכמו "סיננו" ועיצבו את הדרך בה הובן המידע. אם כך היה – יש לבחון מה היו הקונספציות וההנחות שעיצבו עיבוד המידע למודיעין.

3

והנושא השלישי – הוועדה תצטרך להידרש לשאלה, כיצד התדרוכים והערכות המודיעין בנושא זה התקבלו על ידי ראש הממשלה וחברי הקבינט. ראש הממשלה ושותפיו הפוליטיים, קובע החוקר הסינגפורי ממרחקים, חייבים להיות מודעים לכך שהמדיניות והמעשים שלהם לאורך רצף האירועים שקדמו למתקפת חמאס ולאחריה ייבחנו מקרוב על ידי כל ועדת חקירה שתקום.

על סינגפור לבחון תרחישים של נקיטת דרכי פעולה דומות נגדה מצד ארגוני טרור, בין היתר תוך הפעלת נחילי רחפנים, מתקפות סייבר, ירי ללא הבחנה והפעלת מטעני נפץ במרכזי העצבים של העיר-מדינה הסינגפורית

בתחום הארגוני שגור המושג "ארגון לומד", כזה שצומח הודות לתהליכים שיטתיים ונמשכים של העברת ידע בתוכו ורכישת כלים לשיפור בסביבה תחרותית.

כאנלוגיה למושג, אולי, אפשר לדבר אודות "אומה לומדת"; סינגפור נראית כזו. למשל, היא הוכיחה עצמה בהתמודדותה המוצלחת בתקופת הקורונה, במידה רבה כהפקת לקחים ממגפת הסארס.

ויותר לעניינו, ב-2017 טרוריסטים נאמני דאע"ש השתלטו על שטחים גדולים בעיר מאראווי (Marawi) בדרום הפיליפינים, מוקד עימות נמשך בין המדינה הקתולית לארגוני מרי אסלאמיים בתחילה, ובהמשך חממה לארגוני טרור אסלאמיים. רק לאחר מספר חודשי לחימה עזה יכול  היה להם צבא הפיליפינים, שהופתע מיכולותיהם.

שרידי הקרבות במראווי בפיליפינים אחרי מתקפת הטרוריסטים האסלאמיים (צילום: AP Photo/Aaron Favila)

בסינגפור בחנו לקחים, מה גם שטרוריסטים מסינגפור היו מעורבים באירוע. כך, במסמך של חוקר ממכון המחקר הנזכר, נאמר בין היתר כי מדובר בפעולה שבוצעה כהקרנה ישירה מהתנהלות דאע"ש בסוריה ועיראק.

לתפיסת השטח באותה פשיטה קדמה הכנה, שכן הטרוריסטים באזור מורגלים בלוחמת ג'ונגלים ונדרשה הכנה ללחימה בשטח אורבני. לקיחת בני ערובה נועדה להקשות על התקדמות הצבא ולהאט את התקדמותו בשטח הבנוי. כמו כן נועדו בני הערובה לשמש כמגן אנושי וכפצצות מהלכות נגד הצבא. משנקרית הזדמנות לטרוריסטים להשתלט על שטח הם עושים זאת, כפי שאירע במזרח התיכון.

לקיחת בני הערובה באירוע נועדה להקשות על התקדמות הצבא בשטח הבנוי. הם נועדו גם לשמש כמגן אנושי וכפצצות מהלכות נגד הצבא. הטרוריסטים ניצלו הזדמנות להשתלט על שטח, כפי שאירע במזה"ת

אולי מעתה, כסוג של סגירת מעגל היסטורית, כדאי אולי להפנות יותר תשומת לב לחשיבה האסטרטגית-ביטחונית הפורייה בסינגפור – שגם היא מדינה קטנה וסוג של "אומה לומדת".

ד"ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן.