אתייחס כאן לאירועים הקשים שאנחנו עוברים היום, למלחמה שחמאס כופה עלינו. במקביל אתייחס גם למאמרו של ד"ר יגאל בן-נון "האם צה"ל מזיק לביטחון ישראל".

בן-נון מעלה את השאלה: "האם הצבא הוא הכלי הנכון להילחם במיליציות ובטרור, בעולם של סוף עידן המלחמות?" אשתדל להתייחס לדברים מזווית ההיסטורית.

בן-נון מעלה את השאלה: "האם הצבא הוא הכלי הנכון להילחם במיליציות ובטרור, בעולם של סוף עידן המלחמות?" אשתדל להתייחס לדברים מזווית ההיסטורית

אם מדובר בצבא שתפקידו להילחם ולנצח, אני מעלה את אמרתו המפורסמת של פלביוס וגטיוס, הסופר הרומאי בן המאה הרביעית לספירה, הטוענת:

"הרוצה בשלום ייכון למלחמה – Si vis pacem para bellum"

לפי ההיגיון הזה איש לא יעז לאיים או לפגוע בצבאה של מדינת אויב אם עליונותו הצבאית גדולה יותר.

דברים חכמים אלה אקטואליים גם היום, לנוכח המלחמה שנכפתה עלינו על ידי חמאס, גוף קרימינלי שתקף את ישראל במפתיע. הסיבה שהוא עשה זאת עכשיו קשורה לשיקול דעת מוטעה, לפיו נראינו בעיניו חלשים ומפולגים וחסרי עליונות צבאית לעומתו. לכן הוא העז לתקוף אותנו בשבת, ה-7 באוקטובר 2023, בשיטה המתאימה באכזריותה רק לדאעש.

דבריו של בן-נון על מלחמות עתידיות הם מאוד מעניינים ואפשר להתחבר אליהם, במיוחד כאשר מומחה כמוהו מעלה אותם. הוא מדגיש במאמרו:

"האוכלוסייה האזרחית הפכה למרכיב דומיננטי בשיקול המלחמתי. כתוצאה מכך נרתעים הצדדים היריבים לפתוח במלחמה. כמו כן יחס האבדות מקרב האזרחים לעומת הלוחמים הפך למרכיב שצבאות העולם החלו להתחשב בו".

לפי ההיגיון של וגטיוס, איש לא יעז לאיים או לפגוע בצבא אויב שעליונותו הצבאית גדולה יותר. דברים חכמים אלה אקטואליים גם היום. הסיבה שחמאס תקף קשורה לשיקול דעת מוטעה, לפיו נראינו בעיניו חלשים

תפיסה זו זרה לחשיבה של חמאס. לאנשיו אין כול חשיבות למספר ההרוגים שיהיו לו באוכלוסייה האזרחית או אף בקרב לוחמיו. הוא ישתדל לגרום לצה"ל כמה גדולה של אבדות והצליח להרוג כ-1400 בני אדם, לפצוע אלפים ולחטוף מאות, בעיקר אזרחים, כולל נשים וילדים, במסגרת יממה אחת.

המראות האכזריים שעינינו רואות אינם מתאימים לתפיסה המוצגת בהמשך דברי בן-נון:

"המלחמה תוכרע למעשה בתחום המדעי, הכלכלי, החברתי והאידיאולוגי. זהו להערכתי נשק הניצחון של מלחמות העתיד".

לנוכח המחדל החד משמעי של ההנהגה הפוליטית והצבאית שלנו מסקנתי שונה.

אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" כותב, שהוליווד שיחקה ללא ספק תפקיד חשוב בניצחון על ברית המועצות. רבים בקרב הרוסים אולי הושפעו, באופן לא מודע, גם מהתרבות, המוסיקה והאמנות המערבית.

היום אנו מותקפים על-ידי קרימינלים אכזריים חסרי תרבות שמימיהם לא שמעו כנראה מי היו צ'ייקובסקי, מוצרט, באך או ויוולדי. הם לא יודעים מה זה תיאטרון או כול דבר תרבות אחר. נכונים דבריו של צייטלין, שאיש לא ציפה שבמאה ה-21 אנחנו נראה את צמיחתם של ארגונים מסוג דאעש, בעלי האידיאולוגיה הדתית הקרובה יותר למסעות הצלב של המאה ה-12.

המראות האכזריים אינם מתאימים לתפיסה: "המלחמה תוכרע בתחום המדעי, הכלכלי, החברתי והאידיאולוגי. זהו להערכתי נשק הניצחון של מלחמות העתיד". לנוכח מחדלי ההנהגה הפוליטית והצבאית מסקנתי שונה

העובדה שעם ישראל חי בארץ ישראל, מהווה צד קריטי בתפיסת עולמו של האויב. האוכלוסייה הערבית והפלסטינית חיה בקרבנו. יחד אתם אנו חייבים להבין שאין לנו ברירה אלא לחיות בשלום יחדיו.

כיבוש האוכלוסייה הפלסטינית נמשך עשרות שנים, ולא יכול להימשך ללא התפתחות מחשבות ותחושות נגד כובש של עם זר. לצערנו ההנהגה הישראלית מזלזלת בנושא ביודעין. דבר שמעורר התנגדות חריפה בקרב הפלסטינים. אם לא תהייה התייחסות רצינית ואמפתית למצבם זה תתפתח פצצת זמן שתסכן את חיינו.

אנו רואים כיצד צומחת בקרב האוכלוסייה הפלסטינית אינטליגנציה משכילה יותר מדורות קודמים. אך במקביל התפתחה בקרבם גם הקצנה דתית פונדמנטליסטית שתי קבוצות אלה מחפשות, כל אחת בדרכה, דרך להשתחרר מהכיבוש.

ידוע בהיסטוריה שאין עם שיהיה מוכן להישאר תחת כיבוש לעולמי עד. לכן אסור לנו לזלזל בעובדה זו ולהתעלם מן התהליכים המתפתחים באוכלוסייה הפלסטינית. אם לא נעשה כן, אנו עלולים למצוא את עצמנו שוב מופתעים, כפי שההנהגה שלנו הופתעה ע"י חמאס.

ידוע בהיסטוריה שאין עם המוכן להישאר תחת כיבוש לעולמי עד. לכן אסור לנו לזלזל בעובדה זו ולהתעלם מהתהליכים המתפתחים באוכלוסייה הפלסטינית. אם לא נעשה כן, אנו עלולים למצוא את עצמנו מופתעים שוב

אנו עומדים היום בפני מציאות צבאית זו, שאינה תואמת את התיאוריה של מלחמות העתיד. בפעם השנייה ישראל הותקפה בהפתעה גמורה. ביום שבת האחרון לא הצלחנו להבחין מראש בסכנה קיומית, כמו שקרה לנו במלחמת יום הכיפורים.

היום, בניגוד למה שקרה לפני 50 שנה, ההתקפה נעשתה לא בידי צבא של מדינה עם טכניקות מתוחכמות אלא בידי ארגון טרור פונדמנטליסטי עם אידיאולוגיה דתית אכזרית שמטרתה השמדת ישראל.

במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 הופתענו על-ידי שני צבאות של שתי מדינות, מצרים וסוריה. מפקדי צה"ל ושרי הממשלה כשלו בשיקול דעת וביהירות. ההתקפה שחמאס הנחית עלינו נגרמה גם הפעם משיקול מוטעה של ראש הממשלה ושריו, כיוון שהיא שמה בראש מעייניה לכפות על הציבור רפורמה משפטית וזלזלה במצב החברתי.

הפעם יכולנו למנוע את הכישלון, אם הממשלה הייתה מתייחסת לחמאס כאל אויב מתוחכם, ולא כפי שהשר בצלאל סמוטריץ' הוקלט אומר כששיתף את מחשבותיו על חמאס:

"באותו מגרש בינלאומי, במשחק הזה של הדה-לגיטימציה, ותחשבו על זה לרגע, הרשות הפלסטינית היא נטל וחמאס הוא נכס. הוא ארגון טרור, אף אחד לא יכיר בו. אף אחד לא ייתן לו להוביל החלטה במועצת הביטחון ואז נצטרך וטו אמריקאי או לא נצטרך וטו אמריקאי".

הפעם יכולנו למנוע את הכישלון, אם הממשלה הייתה מתייחסת לחמאס כאל אויב מתוחכם, ולא כפי שהשר סמוטריץ' הוקלט אומר על חמאס: הרשות הפלסטינית היא נטל וחמאס הוא נכס

לא צריך להיות פוליטיקאי גדול כדי להבין עד כמה ראש הממשלה מתנהג באופן פגום כאשר הוא ממנה לשרים מרכזיים אנשים בכלל לא מקצועיים. הוא מינה את סמוטריץ', למשל, לעמדת מפתח, למרות חוסר הבנתו בתחומי כלכלה. ממשלה זו לא מתאימה לתקופת איום על ישראל לפני פרוץ המלחמה ובמהלכה.

אי אפשר לפסוח גם על ניסיונו של ראש הממשלה לפטר את שר הביטחון יואב גלנט בגלל שהתריע מפני הסכנות של המהפכה המשפטית. בנימין נתניהו נבהל מההפגנות ההמוניות בקפלן והזדרז לבטל את פיטורי  גלנט. התנהגות פזיזה זו הוכיחה לישראלים שאין לנו מנהיג עם שיעור קומה.

גם כאשר הרמטכ"ל הרצי הלוי רץ לכנסת במטרה להזהיר את נתניהו על איומי מלחמה שתוכננו על ידי אויבינו באותם הימים, נתניהו סירב לפגוש את הרמטכ"ל ולא הבחין בסכנה ביטחונית שאורבת לישראל. קשה להבין חוסר אחריות זה של ראש הממשלה וזה מעורר תהיות לגבי שיקוליו.

לאחרונה התפרסמו עדויות על כך שנתניהו הוזהר על-ידי שר המודיעין המצרי עבאס כמאל, שהזהיר את לשכת ראש הממשלה כ-3 ימים לפני פרוץ המלחמה "משהו אימתני יקרה מכיוון עזה בקרוב". המצרים הופתעו מהתגובה המזלזלת של נתניהו, שכנראה נבעה מכך שצה"ל היה שקוע בהתמודדות עם הטרור ביהודה ושומרון. לשכת ראש הממשלה אומנם הכחישה את הידיעה, אך זאת בניגוד לעדותם החוזרת  של גורמים רשמיים במצרים ולעדותו של יו"ר ועדת החוץ של  בית הנבחרים בארה"ב מייקל מקאול  שאמר: "אנחנו יודעים שמצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה".

האירוע הזה מזכיר גם את האזהרות שישראל קיבלה ערב מלחמת יום הכיפורים ואת זלזול שרי ממשלת ישראל בהתרעות. גם אז הזלזול גרם לאלפי קורבנות. בשני המקרים צה"ל פחות אשם לעומת הגורם המדיני. גם היום עיקר האשמה מוטל על לראש הממשלה ושריו ולא על הרמטכ"ל הלוי שביקש להזהיר את נתניהו ונדחה. היום אנו רואים כיצד צה"ל ממלא את תפקידו כראוי מול חמאס בהגנה על ישראל.

האירוע מזכיר גם את האזהרות שישראל קיבלה ערב מלחמת יום כיפור ואת זלזול השרים בהן. גם אז הזלזול גרם לאלפי קורבנות. גם היום עיקר האשמה על רה"מ ושריו ולא על הרמטכ"ל, שביקש להזהיר ונדחה

המהפכה המשפטית ודרישת המפלגות הדתיות לקביעת פטור גורף מגיוס לחרדים גורמים לשחיקת חוסנה של החברה הישראלית. לכן על נתניהו מוטלת החובה להתפטר מיד יחד עם השרים שמינה והביאו עלינו את אסון חמאס.

ידוע היטב שלעם ישראל יש מספיק אנשים חכמים ומלומדים שבהחלט יכולים להיות טובים ומוכשרים יותר מנתניהו ושריו. לכן. לשאלה המרכזית: האם צה"ל מזיק לביטחון ישראל – התשובה היא – לא.

לא צה"ל אלא ממשלות ישראל, הן שהזיקו לישראל בשיקוליהן המוטעים ברגעים הקריטיים, כאשר היו צריכים להפעיל מחשבה. ממשלות קובעות מדיניות ומנחות לפיה את הצבא. ולמרות מדיניות פסולה צה"ל ידע לצאת מן המצבים הקשים שהממשלות קלעו אותו אליהם, בזכות העובדה שבצה"ל משרתים אנשי מקצוע מעולים. בממשלה, לעומתו, מכהנים פוליטיקאים בעלי אינטרסנטים אנוכיים.

ד"ר יצחק איסקוב הוא יליד בולגריה, היה סגן מנהל מחלקות עיניים ב״דונולו״ יפו וב״וולפסון״ חולון, מנהל השירותים לניתוחי קטרקט, ומהפנט קליני בתחום חולים אונקולוגיים. היה חונך מטעם אוניברסיטת תל-אביב לניתוחי קטרקט למדינות העולם השלישי והקים קבוצות של מנתחי קטרקט בסין ובהודו. היום מנתח קטרקט בבית חולים ״ ״מדיקה״ ברמת החיל וחבר בקבוצת פרופ' יוסף אגסי.