"צריכים 120 כיפות ברסלב בצבע שחור לחיילים הנמצאים עם קסדות על הראש וזה ממש עוזר להם שלא יהיה מגע ישיר עם הראש, מי יכול לסייע?"

כך ביקשה לפני כמה ימים פעילה באחת הקבוצות שמסייעות באיתור ציוד צבאי לחיילים בסדיר, במילואים ולכיתות כוננות. בקשות דומות הופיעו לתרומה של מאות ציציות ("דרייפיט"), סידורים, תהילים, תפילין ואפילו לספר תורה וארון קודש נייד ליחידות בדרום ובצפון.

הבקשות לעזרי פולחן דתי יכולות ללמד על התחזקות בקרב המשרתים הצעירים בכוחות הסדירים ויש בהן משהו משעשע. אולם, בד בבד, ברשתות החברתיות יש זרם בלתי פוסק של דרישות לציוד פרקטי, החיוני לרווחת המשרתים והכוננים ואף יותר מכך – לתפקוד המבצעי שהם נדרשים אליו, כפי שהם מבינים אותו.

כך, למשל, הם מבקשים מטענים ניידיים, הלבשה תחתונה, מוצרי היגיינה, טואלטיקה, ומדים צה"ליים. לרבים מהפריטים מוצמד תואר השם "טקטי", כדי להבהיר שלא מדובר בסתם פנס או בנעליים אלא בציוד לוחמה מיוחד. מהפניות של אנשי הקשר, בהם המשרתים עצמם, אפשר לראות שהציוד לא מתחלק באופן שוויוני וההצטיידות היתרה מעוררת אי־נחת גם בתוך היחידות עצמן.

"המג"ד הצליח לגייס כסף פרטי ולהביא אפודים קרמיים לפלוגה אחת מתוך הגדוד. זה יצר תחושה לא טובה אצל יתר הלוחמים, אחרי כל ההשלמות של צה"ל עדיין חסרים 100 אפודים"

"מג"ד חי"ר במילואים שעומד להיכנס בכל רגע הצליח לגייס כסף פרטי בתחילת המלחמה ולהביא אפודים קרמיים לפלוגה אחת מתוך הגדוד. זה יצר תחושה לא טובה אצל יתר הלוחמים, אחרי כל ההשלמות של צה"ל עדיין חסרים 100 אפודים. אם בנס יש מישהו שהצליח לייבא אפודים או בכל דרך אחרת, יש לי יכולת לשנע אותם עד הקצה אחרי החסמים".

וסטים ואפודים קרמיים בצה"ל. 10 באוקטובר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

"לא חסר ציוד ואוכל"

אחד המשתתפים בקבוצת הבקשות לציוד טען שלדעתו מדובר ב"פינוק" מיותר שפוגע בגדודים ויוצר אי־שוויון בהקצאות גם בתוך היחידה עצמה. אדם אחר ענה בתגובה, כי אכן החיילים של היום "מפונקים יותר" בעוד שפעם חיילים הסתפקו בווסטים מסוג קוולר שבולמים רק רסיסים, "ולא היו לדרמנים וציוד אופטי ושלוקרים וכל מה שהיום הפך לסטנדרט".

כבר בתחילת המלחמה דובר צה"ל  תת־אלוף דניאל הגרי התעקש להבהיר ש"לא חסר ציוד ואוכל", שהכול זמין במחסנים ויועבר לכוחות בהתאם לתעדוף שלהם. מאוחר יותר הוא אמר שהצבא קשוב לטענות על פערים ולבקשות לתרום ולהיתרם והודיע על קו חם לתרומות. לאחר מכן הודיע משרד הביטחון שחלק גדול מהאפודים הקרמיים שהגיעו לארץ לא עברו את הבדיקה הבליסטית.

"החיילים של היום מפונקים יותר. פעם חיילים הסתפקו בווסטים מסוג קוולר שבולמים רק רסיסים, "ולא היו לדרמנים וציוד אופטי ושלוקרים וכל מה שהיום הפך לסטנדרט"

אלא שבשטח נמשכת פעילות חסרת תקדים של הצטיידות פרטית. למשלוחים מחו"ל יש בירוקרטיה מיוחדת, כשבארה"ב מדובר על אישור תקנות בינלאומיות לתעבורת נשק (ITAR) ורגולציה דומה מאירופה. יש לרשום את שם העמותה שתוכל לשחרר את הציוד בלי מכס בנתב"ג, כמו, למשל, "אחים לנשק", שריכזה חלק גדול מהקליטה של התרומות. ציוד רפואי מצריך אישור של משרד הבריאות.

"הפעם זה הרבה יותר משמעותי"

נציגי רשות המיסים פועלים בנתב"ג בכל שעות היממה כדי לשחרר תרומות של ציוד "רך" שאינו משמש ללוחמה בלבד. אם מדובר בציוד לוחמה, נציגי משרד הביטחון בשדה הם אלה שיטפלו בשחרור שלו, ובמקרה של קסדות ואפודים יעבירו לבדיקה בליסטית ומשם ולהקצאה ביחידות.

וסטים ומדים בצה"ל, 10 באוקטובר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

עם זאת, בשבועות האחרונים אנשים מעידים שנכנס לארץ גם ציוד שלא תמיד עבר את המסננת הצה"לית ויצא מהמכס בעזרת "מישהו שמכיר מישהו".

החיילים וכיתות הכוננות מבקשים אפודים קרמיים, קסדות, חסמי עורקים, תחבושות אישיות, מכשירי קשר, כוונות לנשק, פנסים לנשק ("יראור"), פק"לים שונים, וסטים, פאוצ'ים, נעלי הרים, נעלי גורטקס עמידות למים, משקפי שדה, אמצעי ראיית לילה, רחפנים, מתפסים, בירכיות, כפפות, חליפות סערה ומעילים.

"מה שהכי הולך כרגע בחנויות שלנו זה הלבשה תחתונה, גרביים, בוקסרים, חולצות כותנה, פנסים, לדרמנים, מזרונים, שקי שינה, ערכות קפה וביגוד תרמי"

במלים אחרות, כל מה שאמור להיות מסופק על־ידי האפסנאות הצה"לית הפך למותרות שצריך לקושש באופן פרטי, והתוצאה היא פשיטות של רוכשים על רשתות לציוד מחנאות וצבא. "מה שהכי הולך כרגע זה הלבשה תחתונה, גרביים, בוקסרים, חולצות כותנה, פנסים, לדרמנים, מזרונים, שקי שינה, ערכות קפה, וביגוד תרמי", אומרים בריקושט.

קסדה ירוקה (צילום: אתר MyArmy, צילום מסך)

הם מציינים כי יש עלייה ניכרת ברכישה של גז מדמיע להגנה עצמית, כזו שבדרך כלל רואים בזמן של אירועים ביטחוניים, "אבל הפעם זה בקצב הרבה יותר גבוה". התורמים מגיעים בעיקר מארה"ב, בריטניה וצרפת וכרגע אין בעיה למלא מחדש את המלאים שמתרוקנים כל הזמן. "יש פה תנועה שלא ראינו הרבה זמן, כבר עברנו סבבים ומלחמות, אבל הפעם זה הרבה יותר משמעותי ומורגש", הוסיפו.

המחסור בציוד בולט מאוד בכיתות הכוננות, כפי שאומרת אשת קשר באחד מיישובי העוטף: "אני עובדת על זה בשלושה חמ"לים, כולם מנסים לעזור מן הגורן ומן היקב, למצוא בעצמנו את מה שאין במטרייה של המועצה האזורית. אנחנו מקימים מחדש כיתת כוננות שהייתה קיימת והתפרקה, אם נצליח לגייס באופן פרטי מה טוב, ואם לא – זה גם בסדר".

"כולם מנסים לעזור מן הגורן ומן היקב, למצוא בעצמנו מה שאין במטריה של המועצה. אנחנו מקימים כיתת כוננות שהייתה והתפרקה. אם נגייס באופן פרטי מה טוב ואם לא זה גם בסדר"

היסטריה מוגזמת?

האם יש הצדקה לתזזית הקניות והתרומות?
"יש היסטריה", אומר אדם שמכיר את תחום האמל"ח מקרוב. "לא כל חייל צריך מקסימום מיגון, אבל אנשים עושים דין לעצמם. מי שמסתובב במרכז הארץ לא באמת צריך נשק ארוך. רמת הציוד צריכה להיות בהתאם לאיום, למשימה ולהכשרה. צריך לדעת להילחם עם אפוד קרמי, מי שלא מיומן עלול להזיק לעצמו יותר מאשר להועיל – זה כבד ומגביל", הוסיף.

אפשר להבין את הקושי לאבזר 360 אלף חיילי מילואים שגויסו בזמן קצר, ועוד מאות אלפי סדירים ואזרחים שהתפקדו לכיתות כוננות. ועדיין, האם הצבא הפך לארגון שצריך ל"שנורר" את הציוד מתורמים פרטיים?

"ההתרשמות שלי היא שלא חסר", אומר אלוף במילואים אודי אדם, לשעבר מפקד פיקוד צפון וגם ראש אט"ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה), שבימים אלה עושה מילואים כנהג מוביל מהשורה.

"ההתרשמות שלי היא שלא חסר", אומר אלוף במילואים אודי אדם, לשעבר מפקד פיקוד צפון, ראש אט"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, שבימים אלה עושה מילואים כנהג מהשורה

לדעתו, מדובר בסך הכול ברצון של חיילים, בעיקר במילואים, לשפר עמדות: "לסדיר יש קסדות ואפודים קצת יותר משופרים. יש כל מני קריאות של כאלה שרוצים יותר, או שלא נראה להם מה שיש. ציוד הוא ציוד, הובלתי בימים האחרונים הרבה כוחות מילואים ולא התרשמתי שחסר", הוסיף.

בעבר הלא רחוק חיילים הסתפקו בשכפ"ץ, איך קרה שכולם מבקשים עכשיו אפוד קרמי?
"שכפ"ץ קוולר עשוי מפלסטיק שיוצר ברובו בפלסן סאסא וחלק יובא מהאמריקאים. הם עוצרים כדור ממרחק מסוים. האפוד הקרמי שומר על בית החזה, הלב והגב, עשוי מקרמיקה, הרבה יותר כבד ונותן תחושה טובה.

ניפוק שקי שינה בצה"ל. 10 באוקטובר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

"יש גם בארץ מפעלים שמייצרים אותו והרבה מגיע מחו"ל, מכל מני מקומות וזה מסוכן כי אם הוא לא תקני ויורים בו הוא עלול להישבר לתוך הגוף. ליחידות חי"ר שעושות ביטחון שוטף בגבולות זה חיוני והפך לסטנדרט כי הוא עוצר כדור 5.56 מ"מ, אבל פלוגת טנקים או סוללת תותחים לא צריכה את זה. אנשי מילואים רוצים קרמי ואין לכולם.

"ליחידות חי"ר שעושות בט"ש זה חיוני והפך לסטנדרט כי הוא עוצר כדור 5.56 מ"מ, אבל פלוגת טנקים או סוללת תותחים לא צריכה את זה. אנשי מילואים רוצים קרמי ואין לכולם"

"אני מכיר את המערכת והייתי גם מנכ"ל משרד הביטחון: חסר ציוד שאנשים רוצים אותו – אחד קיבל אפוד לא חדש, אז הוא אומר שאין לו, אבל לא באמת חסר – לא מזון ולא ציוד".

ערכות ציוד רפואי (צילום: דובר צה"ל)