אילוסטרציה: סימון מוצרים עתירי סוכר (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
יונתן זינדל, פלאש90

משרד הבריאות ביטל תקנות מצילות חיים

בצעד מיותר ותחת מכבש לחצים, משרד הבריאות ביטל את השקיפות בכל הקשור למוצרי מזון מזיקים ● מדובר במהלך ששווה הרבה כסף לתאגידי המזון, שייהנו כעת מלקוחות שלא מודעים להוראה החדשה – וירכשו מזון מזיק לבריאות רק כי אין עליו סימון אדום ● פרשנות

ביום חמישי משרד הבריאות פרסם הודעת "דרך אגב" צדדית לכאורה באתר שלו. בהודעה נכתב כי במהלך ימי החירום המשרד לא יאכוף את אחת מתקנות הבריאות החשובות – ומצילות החיים – בתחום המזון המזיק.

לפי כמה הערכות, מדי שנה נפטרים בישראל כ־10 אלף אזרחים כתוצאה מתזונה לקויה והשמנה. ישראל ניצבת במקום הראשון בצריכת סוכר בעולם. כ־6,000 ממקרי המוות בישראל קשורים בכך. למרות המספרים האסטרונומיים, לנושא הזה אין לובי בכנסת או תשומת לב או רייטינג תקשורתי, במיוחד בתקופה הקשה שאנחנו עוברים עתה.

גם בשגרה נדיר שהמחוקק נחלץ לטובת טיפול ומניעת התופעה. אחת הפעמים הבודדות שזה קרה הייתה בתחילת שנת 2020. אז יושם – לאחר התנגדויות ודחיות רבות של תעשיית המזון – מתווה המדבקות האדומות לסימון רכיבים המזיקים לבריאות. במחקר שביצעה הממשלה כשנה בלבד לאחר יישום המתווה נמצא כי כ־35% מהאוכלוסייה מתחשבת בסימון הזה בזמן הקנייה.

המדבקות האלו הפכו בימי החירום הנוכחיים למשמעותיות אפילו יותר מאשר בימי השגרה. במיוחד עבור ילדים, בני נוער ומבוגרים, שרובצים בבית מול המסכים במקום לעשות ספורט או פעילות כלשהי בחוץ.

אילוסטרציה: סימון מוצרים עתירי סוכר (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
אילוסטרציה: סימון מוצרים עתירי סוכר (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

קשה לפיכך לחשוב על החלטה אווילית יותר מזו שקיבלו שירותי המזון במשרד הבריאות בשבוע שעבר. בהודעה של חטיבת בריאות הציבור נמסר, בין השאר: "בכדי לאפשר אספקה רציפה ככל הניתן של מזון, לא ייאכף סימון מדבקות בסמל המזון האדום".

ההודעה הגיעה בעקבות לחצים מצד תעשיית המזון לקבלת הקלות רגולטוריות כדי שאלה יוכלו לספק מזון בצורה שוטפת בזמן המלחמה. בתאגידי המזון שיחקו על העובדה שמצד אחד לכאורה יש להם מחסור בידיים עובדות כי רבים גויסו או לא מגיעים לעבודה, אך מצד שני, המצב יצר ביקוש עודף למזון, מה שהביא למחסור במזון ברשתות.

בפועל, מדובר בלא יותר מניצול ציני של פאניקה רגעית שהתרחשה במדינה יומיים אחרי פרוץ המלחמה. אז פיקוד העורף הוציא הודעה לכלל האזרחים שיש להצטייד במזון ובמים ל־72 שעות

על פי החברות, ביטול סימון המדבקות האדומות יחסוך להן כוח אדם לצורך סימון אריזות (בעיקר אם הוא מיובא) עם מדבקות בטרם השיווק. המשאבים וכוח האדם שיתפנו יוכלו להיות מנווטים לצורך אבטחת שרשרת היצור והאספקה. עד כאן נשמע משכנע.

אולם, בפועל, מדובר בלא יותר מניצול ציני של פאניקה רגעית שהתרחשה במדינה יומיים אחרי פרוץ המלחמה. אז פיקוד העורף הוציא הודעה לכלל האזרחים שיש להצטייד במזון ובמים ל־72 שעות. באותו רגע פיקוד העורף שלח למעשה את כל עם ישראל לרשתות השיווק כדי לחטוף מכל הבא ליד. התוצאה הייתה מחסור זמני במוצרי מזון ובבקבוקי שתייה, שלרגע הלחיצה את הרשויות במדינה.

סופר יוחננוף ביד אליהו. 9 באוקטובר 2023 (צילום: עומר שרביט)
סופר יוחננוף ביד אליהו. 9 באוקטובר 2023 (צילום: עומר שרביט)

למרות זאת, נכון להיום לשירותי הבריאות אין שום הוכחה בשטח שבימים שבהם פיקוד העורף לא מכניס את המדינה לפאניקה מיותרת, קיים כשל אקוטי באספקה רציפה של מוצרי מזון – מזיקים או בריאים. בטח לא בעיה המצדיקה לבטל את אכיפת הסימון האדום, שכל כך חשובה לבריאות הציבור.

לעמדה זו שותף גם ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל) יורם לרדו. "אנחנו מנטרים עם כל הגורמים המוסמכים בשרשרת האספקה – ואין מחסור. בגלל ההיערכות לפתיחת המערכה בצפון יצאה הודעה מצד פיקוד העורף בעיתוי לא טוב, כשסף החרדה והעצבים חשופים, ברמה שכל אמירה מלחיצה", מסביר לרדן את המחסור הזמני בתחילת המלחמה ברשתות השיווק.

גם אם משרד הבריאות מקבל את טענת התאגידים שאין להם כוח אדם כדי להדביק מדבקות אדומות למוצרים מזיקים, הוא יכול היה להשיב להם שלא ישווקו בזמן המלחמה מוצרים מזיקים – ובזה לפתור את העניין

"מחסני החירום מלאים, אבל אין צורך להפעיל אותם ואנחנו לא רואים צפי לשימוש בהם", הוסיף. את הדברים הוא אמר כשבוע בלבד לפני ההחלטה האומללה של משרד הבריאות. לא ברור מדוע המשרד נכנע כל כך מהר לתכתיבי תאגידי המזון.

גם אם הוא מקבל את טענת התאגידים שאין להם כוח אדם כדי להדביק מדבקות אדומות למוצרים מזיקים, הוא יכול היה להשיב להם שלא ישווקו בזמן המלחמה מוצרים מזיקים – ובזה לפתור את העניין לטובת כולם. חוץ מהתאגידים.

סופרמרקט "יוחננוף" ביד אליהו. 9 באוקטובר 2023 (צילום: עומר שרביט)
סופרמרקט "יוחננוף" ביד אליהו. 9 באוקטובר 2023 (צילום: עומר שרביט)

במקום זה הוא ביטל את השקיפות, שנועדה מלכתחילה לצמצם את צריכת המוצרים המזיקים. הרי בסוף לא מדובר במוצרים חיוניים שבלעדיהם לא ניתן לשרוד את המלחמה. למעשה, הסיכוי לשרוד בלעדיהם הוא דווקא הרבה יותר גבוה. במיוחד אם מדובר בבן אדם ולא בחברת מזון.

לעומת זאת, הסיכון הבריאותי בביטול זמני של אכיפת הסימון האדום במלחמה הוא כפול. בניגוד ליישום המתווה לסימון האדום לפני כארבע שנים, שזכה אז לסיקור תקשורתי נרחב, ההחלטה הפעם לא זוכה כמעט לתשומת לב ציבורית ותקשורתית.

רוב הצרכנים לא מודעים בכלל לעובדה שהסימון האדום הוסר מעל המוצרים המזיקים שהם רוכשים. האזרחים שמתחשבים בסימון עלולים פשוט לרכוש מזון מזיק מתוך ידיעה שמשום שאין עליו מדבקה אדומה, הוא בסדר

הרי למי יש ראש לדבר על מדבקות אדומות כשיש יותר מ־200 חטופים, 1,400 הרוגים, עשרות נעדרים – ולא ברור בכלל באיזה מצב תהיה המדינה כשנקום מחר בבוקר?

מצב זה של בלבול הוא בוננזה עבור התאגידים. רוב הצרכנים לא מודעים בכלל לעובדה שהסימון האדום הוסר מעל המוצרים המזיקים שהם רוכשים. האזרחים שמתחשבים בסימון עלולים פשוט לרכוש מזון מזיק מתוך ידיעה שמשום שאין עליו מדבקה אדומה, הוא דווקא בסדר. ממש הפוך על הפוך שמגלם בתוכו פוטנציאל רווח לא מבוטל עבור תעשיית המזון.

משה בר סימן טוב בטקס לרגל חזרתו לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות, 12 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
משה בר סימן טוב בטקס לרגל חזרתו לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות, 12 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אבל הרווח הגדול באמת של התעשייה כנראה יגיע דווקא מכיוון אחר. בתעשייה, מן הסתם, מודעים לכלל הידוע שכל מה שזמני הופך לקבוע. או במילים אחרות, מה שנלקח – קשה להשיב. ראשית, לא ברור מתי יגמר מצב החירום במדינה. זה יכול לקחת גם עוד שנה או שנתיים – ועד אז אולי במשרד הבריאות "ישכחו מזה" או ש"לא יימצא תקציב" לתקן עבור פיקוח או שימונה שר ידידותי יותר.

לא מן הנמנע גם שהתירוץ המלחמתי יתחלף עם תום מצב החירום בתירוץ אחר של הצורך בשיקום המשק, או בצורך למנוע העלאות מחירים בתקופה הקשה של אחרי, או כל שקר כלשהו נוסף שיהפוך את כל הפארסה הזו לקבועה.

כל שנותר הוא לקוות רק שמנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב, שהיה חתום על יישום מתווה הסימון האדום בעשור הקודם, לא יהיה זה שגם יחתום על תעודת הפטירה שלו

כל שנותר הוא לקוות רק שמנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שהיה חתום על יישום מתווה הסימון האדום בעשור הקודם, לא יהיה זה שגם יחתום על תעודת הפטירה שלו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כתבה מהומה על לא מה. קודם כל אנחנו לא מתיחסים לעיגולים האלו, אנחנו כולנו יודעים ועדיין צורכים. גם על הסיגריות כתוב מה שכתוב ומי שרוצה מעשן . דבר שני זה זמני לזמן במלחמה. כמה בזבוז זמן ה... המשך קריאה

כתבה מהומה על לא מה. קודם כל אנחנו לא מתיחסים לעיגולים האלו, אנחנו כולנו יודעים ועדיין צורכים. גם על הסיגריות כתוב מה שכתוב ומי שרוצה מעשן . דבר שני זה זמני לזמן במלחמה. כמה בזבוז זמן הכתבה הזו ….

עוד 911 מילים ו-1 תגובות
סגירה