מאז שפרצה המלחמה, עסוק ראש הממשלה בנימין נתניהו (כן, עדיין ראש הממשלה) בשאלה כיצד הוא יוצא מן המלחמה הארורה הזו. הוא, לא המדינה. נראה שהדרך בה בחר היא – כמו תמיד – להשמיץ את כל מי שהוא רק חושב שהוא יכול להשחיר את פניהם, ובכך לנקות את עצמו.

כך, מאז אותו יום, 7 באוקטובר הארור, עסוק הוא, עסוקים שופרותיו ועסוקה כל מכונת הרעל שלו – בפיזור השמצות על ראשי הצבא וראשי מערכת הביטחון שכבר ממילא לקחו אחריות על חלקם.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.

"אנחנו מדינה מדהימה שיש בה דמוקרטיה תוססת", אמר נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג במפגש עם חברי סנאט האוניברסיטה העברית שהתקיים לאחרונה.

ממש בסמוך לאמירה המופרכת של הרצוג (לפחות בחציה השני) הודיע שר התקשורת שלמה קרעי כי לא יציית לצו של בג"ץ, המותיר על כנם את מינויים של שניים מחברי מועצת התאגיד. באותו היום הודיעה חברתו לליכוד, חברת הכנסת טלי גוטליב, כי היא לא תיענה לזימון ולא תתייצב לחקירה במשטרה בגין חשיפת זהות איש שב"כ שהוא גם – ממש "במקרה" – בן הזוג של מנהיגת המחאה שקמה ברסלר.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).

אינסוף מילים נכתבו על גיוס החרדים – כן יתגייסו, לא יתגייסו, כן יישאו בנטל או שלא – כאשר גם ועדת נגל, הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח, מתייחסת להכרח שכל חלקי החברה הישראלית יישאו בנטל.

הוועדה ממליצה על גידול משמעותי של תקציב הביטחון והגדלה של תקני הקבע של רבי סרן בכירים, לדוגמה. בתוך כל המילים, דומה כי נשכחו דרגי הבינים של הצבא. אלו שלמעשה "עושים את העבודה" ונושאים בנטל.

ד״ר גילה אורן היא ראש ההתמחות בשיווק ואסטרטגיה, הפקולטה למינהל עסקים במכללה למינהל. גילה היא מדריכת מסעות לפולין, מדריכה ביד ושם ועורכת מחקרים על תחום השואה.

תקציב המדינה לשנת 2025 מביא עימו מיזוג מרתק של בשורות חיוביות ואתגרים לא פשוטים. מצד אחד, הוא משקף השקעות משמעותיות בתחומים קריטיים שמבטיחים עתיד טוב יותר לישראל. מצד שני, הוא חושף פערים וחסמים שממשיכים להכביד על הציבור הרחב.

בצד החיובי, תקציב 2025 מצטיין בתוכניות פיתוח שאפתניות בתשתיות. ההשקעה בפרויקטי תחבורה ציבורית, כדוגמת הרכבת הקלה והרחבת הרכבת התחתית בתל אביב, זוכה להקצאה מרשימה של 20 מיליארד ש"ח.

רו"ח דניאל יעקובזון הוא חוקר וראש תחום חשבונאות ניהולית בביה"ס לחשבונאות של המסלול האקדמי המכללה למינהל.