הפגנה בירדן נגד הפעילות הישראלית בעזה, 27 באוקטובר 2023 (צילום: Khalil MAZRAAWI / AFP)
Khalil MAZRAAWI / AFP

בגלל המלחמה בעזה: יחסי ישראל–ירדן שוב עלו על שרטון

בזמן שמספר ההרוגים בעזה הולך וגדל, הלחץ על בית המלוכה הירדני לניתוק יחסים מלא גובר ● תומכי חמאס תוקפים את הניטרליות הסעודית ברשת ● אנשי ממשל טורקים מלבים את האנטישמיות באירופה ● והשבוע ב־1979 – משבר בני הערובה האמריקאים בטהרן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

ירדן מחזירה את השגריר מישראל

25 ימים לאחר פרוץ המלחמה בעזה, ירדן החליטה להחזיר את השגריר מתל אביב להתייעצויות. בהודעה של משרד החוץ צוין שגם השגריר הישראלי לא יחזור בשלב הזה לבירה הירדנית "בגלל המשבר ההומניטרי החריף בעזה".

זאת לא הפעם הראשונה שירדן מחזירה את שגרירה מתל אביב. בפעם האחרונה זה קרה בשנת 2019, כשהיחסים בין ישראל ובין ירדן היו עכורים במיוחד. אז השגריר הוחזר במחאה נגד ההתנכלות לאזרחים הירדנים המבקרים את קרוביהם בשטחי הרשות הפלסטינית.

גם בשנת 2015 השגריר הירדני הוחזר להתייעצויות בעקבות המתיחות במקומות הקדושים בירושלים והתמשכות הפגיעה בסטטוס קוו בהר הבית/מסגד אל־אקצא. אך להבדיל מהמקרים הקודמים, הפעם המצב מורכב בהרבה. המלחמה בעזה לא עומדת להסתיים בקרוב, ואין לדעת כיצד היא תסיים ואיך תיראה עזה ביום הזה.

בינתיים מספר הקורבנות האזרחיים הולך וגדל. גם אם בחמאס מדווחים על מספרים לא מדויקים, שלא מבדילים בין מחבלי חמאס לאוכלוסייה האזרחית – הלחץ על בית המלוכה הירדני ילך ויגדל.

הפגנה בירדן נגד הפעילות הישראלית בעזה, 27 באוקטובר 2023 (צילום: Khalil MAZRAAWI / AFP)
הפגנה בירדן נגד הפעילות הישראלית בעזה, 27 באוקטובר 2023 (צילום: Khalil MAZRAAWI / AFP)

בסופו של דבר, הדרישה הציבורית תהיה להפסיק את אספקת המים הישראלית בתמורה לאספקת החשמל הירדנית – ואולי גם ניתוק מלא של היחסים, דבר שלא קרה מאז ששתי המדינות חתמו על הסכם שלום ב־26 באוקטובר 1994.

כמעט 30 שנים חלפו מאז, והשלום הקר בין שתי המדינות לא התחמם מעולם. במשך שנים ישראל התעלמה מהצורך לבנות שלום אמיתי בין העמים והסתפקה בדיל עם ההנהגות הפוליטיות והצבאיות. לאחר המלחמה בעזה ההנהגה הפוליטית בישראל תצטרך לתכנן גם את המסלול הזה מחדש.

כמעט 30 שנים חלפו מאז, והשלום הקר בין שתי המדינות לא התחמם מעולם. במשך שנים ישראל התעלמה מהצורך לבנות שלום אמיתי בין העמים והסתפקה בדיל עם ההנהגות הפוליטיות והצבאיות

תומכי חמאס תוקפים את ערב הסעודית

בזמן שבישראל נדהמים (בצדק) מהסנטימנט האנטי־ישראלי והאנטישמי החזק הנושב במערב, שם סטודנטים מאוניברסיטאות יוקרתיות מפגינים למען "פלסטין מהים עד הנהר" – בערב הסעודית, שגינתה את ישראל וגם את חמאס, האזרחים סובלים מהתנכלויות ברשתות החברתיות.

בעוד שגולשים רבים הנמנים על תומכי חמאס מאשימים את כל ההנהגות הערביות בהזנחת הסוגיה הפלסטינית ומתלוננים על כך שצבאות ערב לא נלחמות בישראל אלא דווקא מגנות עליה, יש כאלה ששומרים את חצי הביקורת במיוחד לריאד. "כספי החאג' והעומרה מתבזבזים על שחקני כדורגל ומסיבות – ולעזה שולחים תכריכים", כתב ברשת X ("טוויטר" לשעבר) משתמשת בשם תלא.

פלסטינים ליד מבנה שהופצץ על ידי צה"ל ברפיח. 25 באוקטובר 2023 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)
פלסטינים ליד מבנה שהופצץ על ידי צה"ל ברפיח. 25 באוקטובר 2023 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

גולש נוסף התייחס למופעי הבידור בממלכה, שלא בוטלו בעקבות המלחמה בעזה, וכתב: "מסיבה בסעודיה בלי הפרדה בין גברים ונשים. זה העולם שאני חי בו. אללה, הגורל שלכם עוד יפגוש אתכם". כל הציוצים הללו מתפרסמים תחת ההאשטאג "עזה על סף אבדון וריאד רוקדת".

יש גולשים המשתמשים בהאשטאג הזה גם כשסעודיה בכלל לא מוזכרת. למשל, בפוסטים העוסקים בקורבנות אזרחיים בעזה. אולם, נראה כי סעודיה לא מתרגשת מהאיומים והביקורת. סדרת המופעים בשם "עונת א־ריאד" – הכוללת עשרות אירועי ספורט, קולנוע וכלכלה – החלה כמתוכנן למרות המלחמה בעזה.

לפי הבית הלבן, סעודיה עדיין מעוניינת בנורמליזציה עם ישראל ובעסקה הגדולה עם ארה"ב. השאלה היא האם תוכל הממלכה לשמור על העמדה הייחודית שלה בסכסוך כשהמלחמה בעזה תתרחב

הסעודים דרוכים מאוד בגלל האיום מתימן ורק השבוע בהתנגשויות עם הכוחות החות'ים נהרגו ארבעה חיילים סעודים. לפי הבית הלבן, סעודיה עדיין מעוניינת בנורמליזציה עם ישראל ובעסקה הגדולה עם ארה"ב. השאלה היא האם תוכל הממלכה לשמור על העמדה הייחודית שלה בסכסוך כשהמלחמה בעזה תתרחב.

טורקיה מלבה את האנטישמיות בשוודיה

לפני כמה ימים התקיימה באיסטנבול עצרת תמיכה ענקית בפלסטינים ובעזה, שמהר מאוד הפכה למפגן שנאה והתנגדות לישראל. הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן האשים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה, וחזר על כך שבעיניו חמאס הוא לא ארגון טרור.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בקומפלקס הנשיאותי באנקרה, 10 באוקטובר 2023 (צילום: Adem ALTAN / AFP)
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בקומפלקס הנשיאותי באנקרה, 10 באוקטובר 2023 (צילום: Adem ALTAN / AFP)

כבר בתחילת המלחמה המל"ל המליץ לישראלים לעזוב את טורקיה והעלה את רמת האיום במדינה לרמה הגבוהה ביותר. במקביל, מסתבר כי שליחיו של ארדואן מפיצים הסתה ושנאה לישראל וליהודים גם על אדמת אירופה. במהלך השבוע השני למלחמה, פאתיח אונאל – חבר בולט במפלגת מפלגת השלטון "הצדק והפיתוח" וסגן יו"ר מועצת העיר אנקרה – הרחיק עד ל סטוקהולם.

הוא הגיע לשם בהזמנת הסניף השוודי של איגוד הדמוקרטים הבינלאומיים, שיש לו קשרים עם המפלגה של ארדואן. בתמונות שיצאו מהמפגש רואים את אונאל – שמאז המלחמה בעזה מפרסם פוסטים אנטישמיים רבים – יושב לצד בכירים בעמותה הפרו־טורקית ומסוקר על־ידי כתב סוכנות הידיעות הטורקית אנאדולו.

יש קשר ישיר בין האנטישמיות המשתוללת עתה ובין התגברות האנטישמיות בקרב הקהילות המוסלמיות – ובמיוחד טורקיות – במערב. לא רק ישראל, אלא גם המערב כולו צריך להיות מודאג

לאחרונה אונאל קרא לחרם נגד "ישראל הרוצחת ותומכיה",  האשים את ישראל בטרור וגם שיתף פסוק קוראני לכאורה המדבר על כך שגם "העץ והאבן ייפנו נגד היהודי". גם בכירים טורקים אחרים, שמסיתים באופן מובהק נגד ישראל והיהודים, ביקרו פעמים רבות את הקהילה הטורקית בשוודיה בשנים האחרונות.

יש קשר ישיר בין האנטישמיות המשתוללת עתה ובין התגברות האנטישמיות בקרב הקהילות המוסלמיות – ובמיוחד טורקיות – במערב. לא רק ישראל, אלא גם המערב כולו צריך להיות מודאג.

הפגנה בעד חמאס באיסטנבול, טורקיה, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra, File)
הפגנה בעד חמאס באיסטנבול, טורקיה, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra, File)

השבוע במזה"ת: משבר בני הערובה בטהרן

ב־4 בנובמבר 1979, סטודנטים איראנים פרצו לשגרירות ארה"ב בטהרן והחזיקו בעשרות דיפלומטים אמריקאים – החל מהממונה על היחסים ועד חברי הצוות הזוטרים ביותר – כבני ערובה. האיראנים החזיקו את הדיפלומטים 444 ימים.

הסטודנטים הזועמים – ביניהם מחמוד אחמדינג'אד, לימים נשיא איראן – טענו שבשגרירות פועלים לא רק דיפלומטים אלא גם מרגלים שמטרתם לפגוע במהפכה האסלאמית. בשלב הראשון נתפסו כ־90 בני אדם ששהו בשגרירות באותה העת, 66 מהם אמריקאים. שישה אמריקאים אחרים הצליחו לברוח והסתתרו בדירת השגריר הבריטי, ולאחר מכן בבית השגריר הקנדי.

הנשיא האמריקאי ג'ימי קרטר אסר על ייבוא נפט איראני, הקפיא נכסים איראניים בארה"ב בשווי של כשמונה מיליארד דולר – וגירש מהמדינה אזרחים איראנים

בסיוע ה־CIA הם הצליחו לעזוב את איראן בטיסת סוויסאייר והסיפור זכה לגרסה קולנועית בסרט "ארגו". הנשים והעובדים האפרו־אמריקאים שוחררו אחרי כשבועיים – ובשגרירות נותרו 52 בני ערובה. הנשיא האמריקאי ג'ימי קרטר אסר על ייבוא נפט איראני, הקפיא נכסים איראניים בארה"ב בשווי של כשמונה מיליארד דולר – וגירש מהמדינה אזרחים איראנים.

המשטר החדש באיראן דרש את הסגרת השאה האיראני רזא פהלווי. קרטר סירב וארה"ב החלה לתכנן פעולה צבאית לשחרור בני הערובה. החילוץ נכשל, ורק אחרי 444 ימים, עם השבעת הנשיא רונלד רייגן, הגיעו שתי המדינות לעסקה הכוללת את שחרור בני הערובה תמורת שחרור הנכסים שהוקפאו על־ידי ארה"ב וההבטחה שלא להתערב צבאית או פוליטית בענייניה הפנימיים של איראן.

52 בני ערובה אמריקאים משוחררים בבית חולים בגרמניה
52 בני ערובה אמריקאים משוחררים בבית חולים בגרמניה (צילום: Johnson Babela, ויקיפדיה)

הנשיא לשעבר קרטר פגש את האמריקאים המשוחררים בבסיס אמריקאי בגרמניה, לאחר מכן הם הוטסו לוושינגטון.

עוד 946 מילים
סגירה