אנחנו ננצח, מעודדים אותנו בכל פרסומת, נאום או ריאיון. "ביחד ננצח" הפך לסלוגן של המלחמה הזו. ביחד זה תמיד נחמד, מגבש ומתאים לכל מעשה או אמירה, אבל מה פירוש ניצחון? כיצד ננצח?

האם לא היה ראוי לומר ביחד נתמודד? או נעבור את זה יחד כי עברנו את פרעה, נעבור גם את זה?

ישראל ניצחה במלחמת השחרור שלושה צבאות ערבים שתקפו אותה. היא לא הכריעה את הצבאות אלא שרדה ושמרה על גבולותיה ויישוביה. הדפה את המצרים בדרום, הדפה כוחות ירדנים ונאלצה לספוג אבדן יישובים ושבויים במרכז והדפה כוחות בגבול לבנון ובגליל. הישרדות נחשבה לניצחון. שנה אחכ נחתמו הסכמי שביתת נשק עם ארבע מדינות ערביות.

האם לא היה ראוי לומר "ביחד נתמודד"? או נעבור את זה יחד כי עברנו את פרעה? ישראל ניצחה במלחמת השחרור 3 צבאות ערבים שתקפו אותה. היא לא הכריעה את הצבאות אלא שרדה ושמרה על גבולותיה ויישוביה

ישראל לא ניצחה במבצע סיני למרות שכבשה את סיני. היא נאלצה מיד לסגת בלחץ המעצמות.

ישראל ניצחה במלחמת ששת הימים, לכאורה. תלוי באיזה יום בודקים. ביום השביעי אכן נכבשו שטחים וחוסלו יכולות הצבא המצרי הירדני והסורי. אבל בטווח הזמן שחלף מאז ברור שישראל קיבלה לתוכה את הבעיה הפלסטינית שגורמת למתקפות טרור, השקעה עצומה בכוחות ותקציב לאורך עשרות שנים ותסבוכת מדינית וחברתית. האם ניצחנו בששת הימים?

ישראל ניצחה, למרות ההפתעה, את צבאות מצרים וסוריה במלחמת יום הכיפורים ואף הצליחה לחתום על הסכם שלום עם מצרים. הסכם שמחזיק מעמד עד היום. תורם ליציבות ואף לטיפול בבעיות המתעוררות מול שכניה בעזה.
מול סוריה המצב נותר מאזן אימה או מאזן הרתעה.

הסכם שלום הוא ניצחון. הכרעה בשדה הקרב היא ניצחון.

בלבנון הראשונה ישראל לכאורה ניצחה. סילקה את אש"ף מלבנון. אבל מיד אח"כ הביאה עליה את עליית חזבאללה. 18 שנות שקיעה בבוץ הלבנוני ונסיגה משם. האם ניצחנו במלחמת לבנון הראשונה?

בלבנון הראשונה ישראל לכאורה ניצחה. סילקה את אש"ף מלבנון. אבל מיד אח"כ הביאה עליה את עליית חזבאללה. 18 שנות שקיעה בבוץ הלבנוני ונסיגה משם. האם ניצחנו במלחמת לבנון הראשונה?

במלחמת לבנון השנייה דשדש צה"ל חודש ימים וספג אבדות בחזית ובעורף, כשחזבאללה ממשיך לירות עד היום האחרון. אולם במשך 17 שנה מאז, למעשה עד האירועים של ימים אלה, חזבאללה שמר על שקט. ביצע עסקת חילופי שבויים, וחסן נסראללה עצמו הודה שלו היה יודע מה תהיה תגובת צה"ל לא היה חוטף.

עכשיו חמאס. מהו ניצחון על חמאס. דובריה הרשמיים של הממשלה, שר הביטחון ורה"מ מדברים על מוות או כניעה ללא תנאי לכל פעיליו, על השמדת שלטונו ויכולותיו הצבאיות של חמאס.

האם אפשר להגדיר מהן יכולותיו הצבאיות של ארגון טרור? הרי גם אם לא תהיה לו רקטה אחת, מספיק פיגוע אחד מידי מחבל בודד כדי להכריז על כישלון הניצחון.

חמאס מחזיק 242 חטופים ישראלים. ברור ששחרורם יהווה ניצחון, לפחות עבור בני משפחותיהם. אבל האם יהווה ניצחון עבור מדינת ישראל?

דומה שחמאס כבר השיג את הניצחון התודעתי שלו בעצם התקפת הפתע ותוצאותיה החמורות בנפגעים עבור החברה הישראלית, ובנזק הכלכלי והחברתי והביטחוני שגרם לישראל.

מהו ניצחון על חמאס? דוברי הממשלה, שר הביטחון ורה"מ מדברים על מוות או כניעה ללא תנאי לכל פעיליו, על השמדת שלטונו ויכולותיו הצבאיות. האם אפשר להגדיר מהן יכולותיו הצבאיות של ארגון טרור?

האם ישראל יכולה לגרום לארגון טרור נזק דומה? אין בכלל משוואה כזו. לא מדובר במדינה ולא בחברה עם ערכי לחימה ונורמות שניתן להכריע.

לכן הדיבורים על "אנחנו ננצח" הם אשליה, שתוביל בסופה לתסכול עמוק. אפשר לנופף בסיסמאות לזמן מוגבל אבל במציאות, בשטח, אם אין הכרעה צבאית ברורה לעין כל, והחזרת כל החטופים, לא יהיה ניצחון.

גם עתידה של עזה ישפיע על תחושת הניצחון. האם תחזור להיות ישות טרור או תהפוך ליישות אזרחית מתפקדת שאינה נשלטת ע"י ארגון הטרור?

מכל אלה כדאי היה לומר לציבור את האמת. ניצחון במלחמה אינו ניצחון בעולם הספורט. אי אפשר למדוד נקודות, או זמנים ומרחקים. הניצחון הוא לא רק בשטח אלא גם תודעתי. הוא מורכב מפיסות של מציאות שמרכיבות את המלחמה כולה.

הנהגה אחראית הייתה מסמנת גם את שיקום היישובים שנפגעו, פיצוי המשפחות שנרצחו ונפצעו וסיוע מיידי למשק הישראלי על מנת שיחזור לשגרת חיים. גם זה ניצחון.

ואולי פשוט לקיחת אחריות והתפטרות קולקטיבית של ממשלת המחדל, היא תמונת הניצחון למי שמחפש תמונה אחת שתסמל ניצחון.

הניצחון הוא לא רק בשטח אלא גם תודעתי. הנהגה אחראית הייתה מסמנת גם את שיקום היישובים שנפגעו, פיצוי המשפחות שנרצחו ונפצעו וסיוע מיידי למשק הישראלי על מנת שיחזור לשגרת חיים. גם זה ניצחון

אבסורדי ככל שזה ישמע, דווקא סילוק השלטון הכושל בישראל יהיה ניצחון על שלטון חמאס.

בלי ניצחון כזה גם את חמאס יהיה קשה להכריע.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.