גבורת חברי כיתות הכוננות בעוטף עזה – שנשארו לבד, הצילו רבים ומנעו אסון גדול – בולטת מעבר לפרטי מחדל ה-7 באוקטובר, המודיעיני והמבצעי.

עולות שאלות מטרידות בדבר חוסר הציוד של כיתות הכוננות בעוטף עזה, הנובע מיחסה של מערכת הביטחון אליהן. השאלות מתחדדות במיוחד כאשר משווים זאת למצב כיתות הכוננות ביהודה ושומרון.

עולות שאלות מטרידות בדבר חוסר הציוד של כיתות הכוננות בעוטף עזה, הנובע מיחס מערכת הביטחון אליהן. השאלות מתחדדות כשמשווים זאת למצב כיתות הכוננות ביהודה ושומרון

יתכן שהסיבה נעוצה בכך שלכיתות הכוננות בעוטף עזה לא היה לובי פוליטי, בעוד שביו"ש הלובי הפוליטי פעל בהצלחה להרחבה וחיזוק כיתות הכוננות בכוח אדם ובציוד.

יישובי העוטף הופקרו באי שדרוג כיתות הכוננות, ובהעברת כ-20 גדודים מעוטף עזה ליו"ש, בין היתר גם כתוצאה מהקונספציה הביטחונית שהמעיטה בחומרתו של האיום החמאסי.

במיוחד לאחר השלמת הגדר ב-2021, האמינו במערכת הביטחון כי זו תחסום הרמטית את עזה. יותר מכך, היו משוכנעים שם כי מערך המצלמות, החיישנים ומערכות "רואה יורה" שהותקנו בה – יבטיחו ביטחון מרבי לכוחות צה"ל ויישובי העוטף וימנעו הסתננות לישראל.

לנוכח כל זאת – צה"ל הקטין את מספר החיילים בבסיסים הסמוכים לגדר, וההתנהלות הייתה כאילו פחת הצורך בכיתות הכוננות. הרי אם הטכנולוגיה מספקת הגנה מרבית, הניחו, מדוע צריך חיילים וכיתות כוננות? החלטות אלה התברר כמוטעות ורשלניות.

חבל שלא נעשה שימוש בכלי של ניהול לפי תרחישים, המסייע להבין טוב יותר כיצד להיערך. לפי ניתוח זה, גם אם הסבירות להתקפה נמוכה, הרי שאם בכל זאת תתרחש התקפה, תוצאותיה יהיו חמורות במיוחד. לכן היה צריך לפעול באופן שיכלול היערכות גם לתרחישי קיצון ולא לדלל את כוחות צה"ל בעוטף.

יישובי העוטף הופקרו באי שדרוג כיתות הכוננות, ובהעברת כ-20 גדודים מעוטף עזה ליו"ש, בין היתר גם בשל הקונספציה הביטחונית שהמעיטה בחומרת האיום החמאסי והניחה את הרמטיות הגדר

התפיסה לפיה כיתות הכוננות מהוות חסם לפרק זמן קצר מאד – אינה מעשית כאשר אין כוחות צבא שיגיעו במהרה. לפי תרחיש זה, היה צריך לשדרג את יכולות כיתות הכוננות ולהכין אותן אחרת לתרחיש הרע, בעיקר על ידי הגדלתן ומתן כלי נשק משופרים. אף אחד לא חשב על כך.

תרחיש של כיבוש ישובים בעוטף היה קיים במערכת הביטחון. חמאס לא הסתיר את כוונתו להסתער על הגדר ולנסות לכבוש יישובים בעוטף עזה. מערכת הביטחון האמינה שאם חמאס יפלוש לישראל, הוא יעשה זאת באמצעות מנהרות או פריצת הגדר במקום אחד או שניים, על ידי כוחות קטנים של כמה עשרות מכוח הנוח'בה, שיחדרו ליישוב או בסיס אחד.

בקהיליית המודיעין לא העריכו שמדובר בכוח אדיר, בסדר גודל של כשלושת אלפי לוחמים מאומנים, עתירי נשק וציוד לחימה מתוחכם, שיחדור בו-זמנית להרבה ישובים. לכן אף אחד לא חשב שצריך יותר כוחות על הגבול, ושבמקרה קיצוני של פריצת הגדר נדרשות כיתות כוננות גדולות יותר ומצוידות היטב.

עוד ב-2016 הוכן במערכת הביטחון מסמך הערכה, שהוגש לשר הביטחון דאז אביגדור ליברמן, שחזה במדויק את כוונותיו של חמאס. בין היתר נכתב כי "בכוונת חמאס להעביר את העימות הבא לשטחה של ישראל, תוך הזרמת כוחות משמעותיים ומיומנים היטב (כוחות הנוח'בה למשל) לשטח ישראל, תוך כדי כיבוש יישוב ישראלי (ואולי אף מספר יישובים) בעוטף עזה ולקיחתם של בני ערובה".

אלא שאף גורם מדיני וביטחוני לא התייחס לכך ברצינות. אף שתרחיש של חדירה לישובים היה מוכר, היחידות שהוצבו בעוטף דוללו וכיתות הכוננות לא שודרגו.

עוד ב-2016 הוכן במערכת הביטחון מסמך הערכה, שחזה במדויק את כוונות חמאס. אלא שאף גורם מדיני וביטחוני לא התייחס לכך ברצינות. היחידות שהוצבו בעוטף דוללו וכיתות הכוננות לא שודרגו

ראוי להבחין בין האיום ביו"ש לאיום בעוטף. בעוטף האיום היה כיבוש ישובים ובסיסי צה"ל על ידי כוחות חמאס גדולים, שימנעו מכוחות צה"ל לבלום את גל ההסתערות הראשון על הגדר או בשטחנו.

ביהודה ושומרון האיום שונה משמעותית: ירי על צירי התנועה, פיגועים וניסיונות חדירה של בודדים לישובים.

ביו"ש אין תרחיש ייחוס לכיבוש התנחלות. למרות זאת בתקופה שלפני ה-7 לאוקטובר הוזרמו ליו"ש עוד ועוד יחידות קרביות. חלקן הועברו מאוגדת עזה, כולל גדוד וחצי שהועבר מהעוטף ליו"ש יום לפני ה-7 באוקטובר!

לסיכום – בשעה שהאיום על העוטף מצד חמאס היה ברור ומיידי – כיתות הכוננות בעוטף הופקרו ולא קיבלו עדיפות כמתבקש, וגם מספר לוחמי צה"ל שהגנו על העוטף ירד מאד.

לעומת זאת כיתות הכוננות ביהודה ושומרון התעצמו. חברי כיתות הכוננות ביו"ש, וגם אחרים שאינם חברי כיתות הכוננות, קיבלו נשקים וציוד בקלות.

כנראה שאחת הסיבות הייתה שהלובי הפוליטי של הקיבוצים חלש, בעוד שהלובי של המתנחלים, בסיוע מפקדי צה"ל ביהודה ושומרון, הצליח לחזק את כיתות הכוננות ולהביא גם להזרמה מסיבית של כוחות ליו"ש על חשבון הגנת העוטף.

ביו"ש אין תרחיש ייחוס לכיבוש התנחלות. למרות זאת, לפני ה-7 לאוקטובר הוזרמו ליו"ש עוד ועוד יחידות קרביות. חלקן הועברו מאוגדת עזה, כולל גדוד וחצי שהועבר מהעוטף ליו"ש יום לפני ה-7 באוקטובר!

מצב הביטחון האזרחי בעוטף לא עניין אף גורם ממשלתי, בוודאי שלא את הממשלה הנוכחית והתוצאה לנגד עינינו.

ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב