הפשיעה האלימה בחברה הערבית בישראל החריפה בשנה האחרונה, ובקיץ הגיעה לממדים מפלצתיים. במקביל, עלה היקף הפשיעה גם בחברה היהודית, שבעשורים האחרונים נמצא בירידה. זאת, בשל תפקוד לקוי של משטרת ישראל. אולם, מאז תחילת המלחמה, מספר הרציחות ירד בתלילות.

לפי נתוני ארגון "יוזמות אברהם", העוקב אחר הנושא, בינואר–ספטמבר השנה נרצחו בחברה הערבית 191 בני אדם, ובממוצע 21 נרצחים בחודש. מספר הרציחות הלך ועלה, ובחודשים יולי–ספטמבר הגיע לשיא היסטורי של 28 נרצחים בחודש. אולם, בחודש הראשון של המלחמה (מ־7 באוקטובר–6 בנובמבר) נרצחו בחברה הערבית "רק" 15 אנשים.

בשל המלחמה, מעשי הרצח הללו כמעט ולא דווחו בתקשורת. למעשה, מספר הרציחות בחברה הערבית בחודש הראשון למלחמה היה גבוה יותר מאשר ב־2022 ובכל השנים לפניה; אך מדובר בירידה של כשליש ביחס לממוצע השנתי של מספר הנרצחים ב־2023 וכמחצית מהממוצע בחודשים שלפני המלחמה.

גורמים שונים במשטרה ובשלטון המקומי מדווחים על ירידה גם במספר מקרי השוד, הפריצות, הגניבות ומעשי הסחיטה. במשטרה לא השיבו לשאלה מה ההסבר לירידה בהיקף הפשיעה.

כוחות שריון מתאמנים בגבול הצפון, 26 באוקטובר 2023 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

קציני משטרה לשעבר, בכירים ברשויות מקומיות ערביות ופעילים חברתיים ערבים שאיתם שוחחנו הסבירו את הירידה, בין השאר, בהגדלת הנוכחות המשטרתית ברחובות היישובים הערביים, ובכבישים ביניהם, בשל המלחמה.

אולם, לא מדובר בשינוי בהתנהלות המשטרה וסדרי העדיפויות שלה – וייתכן מאוד שכאשר המתיחות הביטחונית תרד, תרד גם הנוכחות המשטרתית, והאלימות תחזור להיקפה לפני המלחמה, ואולי אף גרוע מכך.

"תוך יומיים–שלושה המשטרה אספה מאות כלי נשק ועצרה מאות עבריינים ולכן האלימות הפסיקה. המידע היה קיים אצלם גם קודם, אבל הם לא היו מעוניינים לפעול"

מקור בעיריית נצרת ששוחח איתנו באופן לא פורמלי, מספר: "תוך יומיים–שלושה מתחילת המלחמה המשטרה אספה מאות כלי נשק ועצרה מאות עבריינים. המידע היה קיים אצלם גם קודם, שיתפנו איתם פעולה אבל הם כנראה לא היו מעוניינים לפעול. עכשיו הם מפחדים, אז הם פועלים".

מרואיינים אחרים לכתבה טענו שלא התבצעו מעצרים ולא התבצע איסוף נשקים, אבל הסכימו שהנוכחות המשטרתית בשטח גדלה ותרמה לירידה בפשיעה. עם זאת, לפי נתוני המשטרה, שיעור המקרים שבהם המשטרה פענחה ואיתרה את זהות הרוצחים נותר נמוך – כ־10% ממקרי הרצח.

תחנת המשטרה בנצרת (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

"יום אחרי המלחמה המצב עלול לחזור לקדמותו"

לדברי תומר לוטן, לשעבר המנכ"ל של המשרד לביטחון הפנים: "בזמן אירועים ביטחוניים קשים יש לרוב ירידה בפשיעה. לא רק מספר הרציחות יורד, אלא גם יש פחות פריצות וכמעט אין גניבת רכבים.

"הסיבה המרכזית לכך היא נוכחות רבה של כוחות הביטחון בשטח – גם משטרה וגם צבא. יש מחסומים רבים, בדיקות ביטחוניות ואנשי ביטחון, כיתות כוננות, חיילים חמושים ושוטרים בדריכות גבוהה. כתוצאה מכך, העבריינים חוששים להיתפס בדרך ולהיפגע בהיתקלות עם הכוחות.

"יש גידול בנוכחות המשטרה והצבא בצירים הראשיים. לארגוני הפשיעה יש חוליות שנוסעות בהם, וכעת הסיכוי שיתפסו אותן גבוה. אבל זה לא יכול להחזיק לאורך זמן"

"עיקר הגידול בנוכחות הכוחות הוא לא בתוך היישובים הערביים עצמם, אלא בצירי התנועה הראשיים ביניהם. ארגוני הפשיעה מבססים את פעילותם על נסיעה בצירים הללו. יש להם חוליות שנוסעות מיישוב ליישוב, וכעת הסיכוי שיתפסו אותן בדרך, יעצרו או יירו בהן גבוה לאין ערוך".

אז הפתרון למכת הפשיעה הוא נוכחות ביטחונית בדרכים גם בימי שגרה?
"לנוכחות יש משקל רב, אבל הפתרון הזה אינו יכול להתקיים בזמן שגרה. ראשית, הצבא לא יהיה בשטח בהיקפים כאלה בשגרה. שנית, בעת חירום המשטרה מותחת את כוחה עד הקצה ומעבירה כוחות לענייני חירום על חשבון פעילות שיטור קבועה, וזה לא יכול להחזיק לאורך זמן".

תומר לוטן, לשעבר המנכ"ל של המשרד לביטחון הפנים, בכנסת, 28 בנובמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

אז אולי הבעיה היא פשוט בכוח האדם במשטרה, לצד הקצאה חסרה של אנשים ליישובים הערביים?
"בוודאי שחסר כוח אדם, וללא ספק הגדלת המשטרה היא אחד הכלים להתמודדות עם פשיעה גואה ואלימות. אך זו תהיה טעות לשרטט תמונה לפיה הכול מתחיל ונגמר בעוד שוטרים".

לוטן שימש כמנכ"ל המשרד לביטחון פנים בזמן כהונת הממשלה הקודמת, והוביל את תוכנית החומש למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, שהביאה לירידה בהיקף הפשיעה לאחר שנים רבות של עלייה. לדבריו: "ב־2022, הצלחנו להוריד את היקפי הפשיעה בלא הגדלה של מספר השוטרים.

"ב־2022 הורדנו את היקף הפשיעה בלא להגדיל את מספר השוטרים, דרך שילוב של המון כלים אחרים. בעת הזו אין פעילות מוגברת מול ארגוני פשיעה – להיפך"

"עשינו את זה דרך שילוב של המון כלים אחרים: מודיעין מוגבר בתוך ארגוני הפשיעה, החדרת סוכנים, מעצרים, איסוף נשק, פגיעה במקורות המימון של העבריינים בזירה הכלכלית, מהלכים חברתיים למניעת פשיעה בקרב האוכלוסייה ועוד ועוד. כל הפעולות האלה נחלשו מאוד אצל הממשלה הנוכחית".

יש בחברה הערבית מי שטוענים שמאז תחילת המלחמה יש הרבה מעצרים ואיסוף נשקים. זה נכון?
"למיטב ידיעתי, אין פעילות משטרתית מוגברת מול ארגוני פשיעה בעת הזו, ואף להיפך לנוכח עומס המשימות הגדול של המשטרה בעת הלחימה".

"הגזענות של המשטרה הרוגת": שלט במחאה נגד אזלת היד של המשטרה במיגור הפשיעה בחברה הערבית, 25 בספטמבר 2021 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)

הנוכחות המוגברת של המשטרה ביישובים הערביים, אחרי שנים ארוכות של נוכחות דלילה, מתקבלת בחברה הערבית ברגשות מעורבים. לצד ההקלה, והרצון של התושבים הערבים בהגנה, יש מי שחשים שהמשטרה מתעוררת לפעולה רק כשחיי יהודים בסכנה.

לדברי ראש עיריית קלנסווה ‏עבד אלבאסט סלאמה‏: "הסיבה העיקרית, לדעתי, לירידה בפשיעה היא פיזור המשטרה בשטח עקב המלחמה. רואים הרבה כוחות ברחובות, והם גם ערניים יותר. הטבח בדרום גרם לתחושה שהשוטרים נרדמו בעמידה, ופתאום הם התעוררו, ויפה שעה אחת קודם. אם היו מתעוררים בזמן, היו פחות רציחות בחברה הערבית, ואולי גם הטבח לא היה מתרחש".

"רואים הרבה כוחות ברחובות, והם גם ערניים יותר מכפי שהיו. אם היו מתעוררים בזמן, היו פחות רציחות בחברה הערבית, ואולי גם הטבח בדרום לא היה מתרחש"

אתה חושב שנוכחות משטרתית רבה יותר היא גם הפתרון לעתיד?
"בוודאי! אם כי זה לא מספיק, צריך לעשות מבצעים ולאסוף את כלי הנשק. בעזרת השם! אבל לצערי, יום אחרי המלחמה המצב עלול לחזור לקדמותו".

למה?
"כי המדינה, והמשטרה בעיקר, לא מתייחסת אלינו, הערבים, כאזרחים שווים. כרגע זקוקים לתמיכה שלנו ולשותפות. ויש תמיכה. יש כאן הזדהות עצומה עם הכאב על האזרחים שנרצחו. היו בין הנרצחים גם ערבים, חלקם גם נלחמו במחבלים. אנחנו חלק מהמדינה וכואבים את כאבה.

ראש עיריית קלנסווה עבד אלבאסט סלאמה‏, 10 ביוני 2023 (צילום: אלעד מלכה)

"ההזדהות גורמת לשינוי תפישתי בחברה הערבית. במלחמות הקודמות – עופרת יצוקה, צוק איתן – היו כאן הפגנות נגד הממשלה והצבא. במלחמה הזאת אין אף הפגנה. וזה, אף שאנחנו כואבים גם את כאב ההרוגים בעזה, גם הם בני אדם, ביניהם ילדים.

"אבל אני חושש שבקרב היהודים, בממשלה, במשטרה, אין שינוי תפישתי. הערבי עדיין נתפש כעוין, כמסוכן. ממשיכים לחפש אותנו ולקרוא לנו 'אסלאמיסטים' ודברים גרועים מזה. אני חושש שאחרי המלחמה, כשלא יזדקקו לתמיכה הערבית והאיום הביטחוני ירד, המשטרה תיעלם – ושוב יפקירו אותנו לעזאזל".

"המדינה והמשטרה לא מתייחסות אלינו, הערבים, כאזרחים שווים. הערבי נתפש כעוין. כרגע זקוקים לתמיכה שלנו ולשותפות. ויש אצלנו תמיכה והזדהות. אבל אני חושש שאחרי המלחמה שוב יפקירו אותנו לעזאזל"

"הר געש של אלימות עלול להתפרץ בעוצמה"

הנוכחות המשטרתית ברחובות אינה הגורם היחיד לירידה בפשיעה. לדברי קצין משטרה בכיר לשעבר: "יש ירידה דרמטית בפשיעה בכל הפרמטרים, גם בעבירות רכוש, למשל, וגם בערים יהודיות. הגורמים לכך הם נוכחות משטרתית גדולה יותר בכל מקום, וגם התכנסות ביתית של האוכלוסייה החרדה, וירידה בפעילות הכלכלית והחברתית האזרחית.

"זה די פשוט: כשעבריין רוצה להגיע ל'עבודה' שלו בזירת פשע, ויש בדרך הרבה יותר שוטרים ואנשי ביטחון והרבה פחות התקהלויות אזרחיות, זה מגדיל את הסיכוי שלו להיתפס, מה שמקטין את המוטיבציה שלו לצאת".

עופר תודר, מנכ"ל עיריית אום אל־פחם (צילום: אמיר בן־דוד)

גם מנכ"ל עיריית אום אל־פחם עופר תודר סבור שהירידה בפשיעה נובעת ממספר גורמים שונים. לדבריו: "זאת תקופה רגישה, מתוחה ולחוצה, ואנשים בערים ערביות, כמו בכל מקום, יוצאים פחות למקומות ציבוריים ומתכנסים יותר בבתים. בתקופות כאלה גם רמת הפשיעה יורדת, כי פשעים מתבצעים בחוץ.

"נוסף על כך, גם גורמי האכיפה, משטרה וגורמים אחרים, נוכחים בשטח באינטנסיביות ובהיקפים גדולים, וגם זה גורם לירידה בפשיעה".

"יש סיכוי שברגע שהמלחמה תסתיים, נראה דווקא עליה בפשיעה, בגלל עלייה דרמטית בעוני. פועלים באתרי בנייה סגורים, נהגים בחברות הסעות מושבתות, לא יוצאים לחל"ת או לאבטלה, אלא תלויים באוויר בלי פרנסה"

האם המשטרה עוצרת עבריינים, אוספת נשק ומבצעת פעולות נוספות לטיפול בארגוני הפשע, או רק נמצאת ברחובות ויוצרת הרתעה זמנית?
"לא ידוע לי על איסוף נשקים ופעולות דומות".

להערכתך, הירידה בפשיעה לא תימשך לאורך זמן?
"נכון. להיפך, יש סיכוי שברגע שהמלחמה או השלב הקשה שלה יסתיימו, נראה דווקא עלייה גדולה בפשיעה, בגלל שביישובים הערביים מתפתחת עלייה דרמטית בעוני.

ראשי רשויות ערביות מפגינים מול משרד ראש הממשלה בירושלים נגד האלימות המשתוללת, 17 ביולי 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"המון פועלים עובדים באתרי בנייה שסגורים כרגע, וכך גם נהגים בחברות הסעות מושבתות. הם לא יוצאים לחל"ת או לאבטלה כדי לא לאבד את מקומות עבודתם, אלא תלויים באוויר כבר חודש בלי פרנסה. מספר הפניות לשירותי הרווחה בחברה הערבית גדל דרמטית: באום אל־פחם מספר תיקי הרווחה הפעילים גדל מכ־4,000 לכ־4,800 – וזה אחד הגורמים לפשיעה".

תאבת אבו ראס, מנכ"ל משותף של "יוזמות אברהם", שותף להערכות הקודרות לגבי העתיד. לדבריו: "הנוכחות המשטרתית המוגברת היא בהחלט אחד הגורמים לירידה בפשיעה. יש הרבה פטרולים ברחובות, וברור שארגוני הפשיעה חוששים מכך.

"בזמן בר־לב וסגלוביץ' הייתה עבודה רצינית של המשטרה והיו תוצאות. בשנה האחרונה השוטרים נעלמו. עכשיו השוטרים ערניים ונוכחים בשטח"

"בזמן ממשלת השינוי, השר עמר בר־לב וסגנו יואב סגלוביץ', הייתה נוכחות משטרתית מוגברת ועבודה רצינית של המשטרה עם הרשויות המקומיות – והיו תוצאות. בשנה האחרונה השוטרים נעלמו וראינו את התוצאות. עכשיו זה התהפך כי במשטרה מתייחסים לערבים בחשדנות, ולכן השוטרים ערניים ונוכחים בשטח, ומגלים אפס סובלנות לפעילות שעלולה להיות עבריינית.

"אבל יש גורמים נוספים. החברה הערבית בהלם בדיוק כמו החברה היהודית. יש זעזוע עמוק מהטבח הנורא בעוטף עזה. אנשים כאן לא האמינו שיכול לקרות דבר כזה, וכואבים את כאבם של חברים יהודים וערבים שנרצחו ונחטפו. הזעזוע התעצם עוד יותר בעקבות הפגיעה באזרחים בהפצצות בעזה והמצב ההומניטרי הקשה שם. ויש חרדה גדולה".

ד"ר תאבת אבו ראס (צילום: יוזמות קרן אברהם)

אתה בעצם אומר שאפילו עבריינים כל כך מזועזעים שהם מתקשים לתפקד?
"קודם כל ייתכן שגם הם חווים הלם משתק, כמו כולם. שנית, יש פחות אנשים ברחובות, וזה מקשה על העבריינים לפעול. שלישית, דחיית הבחירות לרשויות המקומיות הורידה את רף המתח בתוך החברה הערבית".

"גורם נוסף, משמעותי מאוד, הוא כלכלי. חלק ניכר מהרציחות והאלימות הם חיסולי חשבונות עם חייבים שלוו כסף בשוק האפור. אבל מטרת ארגוני הפשיעה היא לגרום לחייבים כן לשלם. בזמן מלחמה ברור שהם לא יכולים להחזיר, ולכולם, כולל לעבריינים, יש אינטרס לתת להם זמן".

"הבעיה שכל הגורמים הללו זמניים ותלויים במלחמה. ובינתיים המצוקה הכלכלית והחברתית גוברת וצפויה לבוא לידי ביטוי בפשיעה. גם במשבר הקורונה הייתה ירידה זמנית בפשיעה, שהתפרצה אחר כך"

"הבעיה שכל הגורמים הללו זמניים ותלויים במלחמה. ובינתיים המצוקה הכלכלית והחברתית גוברת וצפויה לבוא לידי ביטוי בפשיעה. גם במשבר הקורונה הייתה ירידה זמנית בפשיעה, שהתפרצה אחר כך. עם סיום המלחמה, או ירידה בווליום שלה, אנחנו עלולים לראות הר געש של אלימות מתפרץ בעוצמה גדולה עוד יותר".