אנחנו נתקלים בתורה פעמיים בתיאור ראש השנה כיום תרועה.

בספר ויקרא, פרק כג', מדובר על זיכרון תרועה:

כד דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ שַׁבָּת֔וֹן זִכְר֥וֹן תְּרוּעָ֖ה מִקְרָא־קֹֽדֶשׁ ׃

ובספר במדבר פרק כט', מדובר על יום תרועה

א וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם

בשני המקומות אין כלל אזכור או פירוש למה הכוונה בתרועה.

מקובלת במסורת שתקיעת השופר בראש השנה היא התרועה הבאה לעורר אותנו לתשובה, לחשבון נפש וכו'.

אבל כדאי לקרוא גם במספר במדבר, פרק י', שם יש פירוט של משמעות התקיעה בחצוצרות:

אלוהים מצווה על משה להכין 2 חצוצרות מכסף:

א וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר ׃ ב עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת ׃

בפסוק הזה כתוב שהחצוצרות ישמשו כדי לקרוא לעדה (לקרוא לבוא להתייעצות) ולהעברת מסרים בין המחנות השונים בעם (בכל זאת מדובר על 2 מיליון איש לערך שצריכים לתקשר ביניהם).
נשמע מאוד הגיוני.
אבל בהמשך יש הסבר מפורט על שלל תפקידי החצוצרות:

1. קריאה לכל בני ישראל לבוא לאוהל מועד.
2. אם התקיעה היא רק בחצוצרה אחת אז יבואו רק נשיאי השבטים.
3. אם משמיעים תרועה זה סימן לכל המחנות לזוז ("נוע נוע")
4. יש תקיעה מיוחדת המסמנת רק לצד אחד של בני ישראל (הצד המזרחי) לנוע.
5. התוקעים בחצוצרות – הם בני אהרון. יש כאן סממן שלטוני דתי. חיבור ראשון בין דת (כוהנים) לבין מדינה (תקשורת בין המחנות בזמן תנועה).
6. בזמן מלחמה יש לתקוע בחצוצרות כדי להיזכר באלוהים ואז ינצחו בקרב (חיבור שני בין אמונה לעניינים של מדינה).
7. ולבסוף, בזמן חגים, כאשר מעלים קורבנות, יש לתקוע בחצוצרות כדי להיזכר ביהוה שכה מיטיב עם העם:

י וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם ׃

קראתי את כל זה והאסוציאציה הראשונה שעלתה לי בראש היא הצפירה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל והצפירה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.

בימים האלה, חלק מהציבור החרדי אינו עומד בצפירה. האם ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בחצוצרות של משה ובני אהרון? החצוצרות ששימשו בזמן מלחמה ובזמן חג כזיכרון ליהוה? האם הצפירה, שנועדה לעצור הכול כדי להיזכר ולתת כבוד למתים, לא מתקבלת ע"י החרדים הללו כי עמוק עמוק בחינוך שלהם, צפירה נועדה למשהו אחר, נועדה להיזכר ולקבל כוחות או להגיד תודה ליהוה?

אני קורא להשתמש בצפירות הללו, של ימי הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה, כצפירות ההתעוררות לחשבון הנפש של העם היהודי ושל מדינת ישראל.

ואת תרועת ראש השנה אפשר להשאיר במקומה, כתרועת זיכרון והודיה ליהוה עם הפיוט הנפלא בביצוע של ברברה סטרייסנד:

עופר בורין הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. אל״מ (מיל) בחיל האוויר. בן 58, נשוי ואב לשלושה. כותב פרשנות אישית לתנ״ך.

חודשיים עברו והכאב על אובדן חיי הנרצחים ונפילת הלוחמים לא שוכך, הערגה להחזרת כל החטופים לא מרפה, והזעם על אטימות הלב ושמחת ההרג של קיצוני  חמאס לא דועך.

עם זאת, חשוב מאוד לא להתעלם מן העובדה שההתקפה הרצחנית של חמאס על התושבים של עוטף עזה הייתה מזימה לרצוח לא רק את הגוף אלא גם את הנפש. מטרת העל של מלחמת הדת הקנאית של חמאס לא כל כך שונה מזו של החוגים הכי קיצוניים בין היהודים – הם רוצים תיאוקרטיה הומוגנית מהירדן ועד הים. אולי לכן התמקדו דווקא בישובים המלאים באנשים שקידמו שלום ודו-קיום. אם ניתן לחמאס להתנקש בחמלה שלנו, הם כבר ניצחו.

ג'ק גילרון הוא פרופ' אמריטוס ממכון לחקר המים ע"ש צוקרברג באונ' בן-גוריון, תושב באר שבע זה 31 שנה. הוא עוסק בחקר התפלה וטיפול במים ופעיל בנושאי אקלים וסביבה.

ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני וחוקר בתחום הפסיכולוגיה הבין־תרבותית, עבד בחטיבת המחקר באמ"ן תקופה קצרה, מאוגוסט 2021 ועד ינואר 2022. בעקבות ניסיונו באמ"ן הוא פרסם ב-26 בנובמבר 2023 מאמר בהארץ בכותרת "הייתי פסיכולוג באמ"ן. ללא שינוי, הם ימשיכו לטעות".

במאמר מנסה גרוזברד להבין ולהסביר את הפרדוקס, לפיו חטיבת המחקר באמ"ן, הבנויה על קבוצה איכותית של אנשים שמוינו בקפידה ועובדים יחד לאורך שנים, כושלת בניבוי אירועים ביטחוניים רבים כמו מלחמת יום כיפור, הסכמי אוסלו, שתי אינתיפאדות והטבח בעוטף עזה ב-7 באוקטובר.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.