יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בריאד, 23 באוקטובר 2023 (צילום: AFP PHOTO / HO / SPA)
AFP PHOTO / HO / SPA

המסר של ערב הסעודית: למרות המלחמה, הנורמליזציה עם ישראל עדיין על הפרק

בדיוק כמו לפני המלחמה, הסעודים קושרים בין הנורמליזציה ובין ההקלות לפלסטינים ● המשבר הכלכלי במצרים מחריף ודורש רפורמות כואבות ● מלחמות וחוסר יציבות פוליטית מחריפים את משבר האקלים באיראן, עיראק וסוריה ● חטיפה, אונס ורצח: הזוועות בסודאן לא מעניינות אף אחד ● והשבוע ב־2005: שלושה פיגועי התאבדות בבתי מלון בעמאן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

משחקי המפרץ: כל המסכות הוסרו

בשבוע הבא ערב הסעודית תקיים פסגה בריאד בנושא המצב בעזה – ותקרא להפסקת אש. ערב הסעודית בעצם מקדמת את עצמה למעמד האחות הבכורה במשפחת העמים הערביים, שבלית ברירה נוטלת את האחריות ועושה את הדבר המתבקש: דורשת מהעולם (כלומר מארה"ב ומישראל) להפסיק את האש בעזה.

גם איראן צפויה להשתתף בפסגה הזאת, אף שבמפרץ הולכים וגוברים הקולות המאשימים את טהרן בהידרדרות המצב הביטחוני באזור ובחתירה נגד הסכמי הנורמליזציה בין העולם הערבי ובין ישראל.

יחד עם זאת, השבוע הבהיר שר ההשקעות הסעודי חאלד אל־פלאח שתהליך הנורמליזציה עם ישראל עדיין נמצא על השולחן. ובדיוק כמו שהיה לפני המלחמה – הסעודים כורכים בינו ובין הסכסוך הישראלי–פלסטיני.

מדובר באמירה חזקה ומשמעותית מאוד. בזמן שחמאס מנסה לקבוע עובדות בשטח ומתגאה בכך שהוא שינה את הארכיטקטורה של היחסים באזור וגרם לכולם לעסוק בנושא הפלסטיני – הסעודים אומרים דבר הפוך: תמיד ידענו שחייבים לעסוק בפלסטינים, המלחמה בעזה לא משנה כאן את סדרי עולם, נהיה מעוניינים בנורמליזציה עם ישראל גם ביום שאחרי.

חיילי צה"ל ברצועת עזה, 8 בנובמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)
חיילי צה"ל ברצועת עזה, 8 בנובמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

לפי איש העסקים היהודי־אמריקאי ברוס גורפיין – שעובד ומתגורר מפרץ כבר שנים רבות – הסעודים מאוד ממוקדים היום בפיתוח חזון 2030, אותו הציב יורש העצר הנסיך מוחמד בן סלמאן – וזה ניכר גם בשיחות החולין. "האנשים פחות דנים במלחמה בעזה ובסוגיה הפלסטינית, ויותר בפיתוח המואץ של ארצם, בחזון סעודיה 2030.

"כך גם באיחוד האמירויות – בעוד שבועיים תתקיים שם הפסגה של האומות המאוחדות לענייני אקלים – COP28  וזה מאוד מעניין אותם וחשוב להם. דרך אגב, הטיסות מדובאי לארץ ממשיכות כרגיל, ייתכן שזה היעד עם הכי הרבה טיסות כרגע", אומר גורפיין.

למי שעוד היה ספק לפני המלחמה, לא צריך להיות ספק היום: ידידיה של ישראל ממשיכים באותו נתיב שבו בחרו לפני כשלוש שנים, בעת החתימה על "הסכמי אברהם". אויבי ישראל ממשיכים באותו נתיב גם כן

לא צריך להסיק מכך שלסעודים ולאמירתים לא אכפת מהפלסטינים. אולם, בזמן שהם עסוקים מאוד בפעילות הדיפלומטית בעניין עזה ומזרימים סיוע הומניטרי לרצועה, במדינות הללו גם לא שוכחים מהאינטרס הלאומי שלהן: פיתוח, כלכלה וקשרי שלום עם אומות האזור.

במקביל, בקטאר – מדינה שבעבר היו לה קשרים דיפלומטיים עם ישראל ושמתווכת כעת בעניין שחרור החטופים הישראלים – ממשיכים בשלהם: תוקפים את היהודים ומאדירים את המחבלים. שיר שהתפרסם בעיתון הקטארי היומי "א־שארק" משווה את היהודים לקופים ולחזירים – ומהלל את מחבלי החמאס "הגיבורים".

דגלי ישראל ואיחוד האמירויות מתנוססים בתערוכת אקספו בדובאי, 31 בינואר 2022 (צילום: AP Photo/Jon Gambrell)
דגלי ישראל ואיחוד האמירויות מתנוססים בתערוכת אקספו בדובאי, 31 בינואר 2022 (צילום: AP Photo/Jon Gambrell)

למי שעוד היה ספק לפני המלחמה, לא צריך להיות ספק היום. כל המסכות הוסרו: ידידיה של ישראל ממשיכים באותו נתיב שבו בחרו לפני כשלוש שנים בעת החתימה על "הסכמי אברהם". אויבי ישראל ממשיכים בנתיב הנבחר גם כן. לאחר המלחמה אסור לישראל לשכוח את ההתנהלות של ידידיה ושל אויביה.

גם מצרים סופגת את נזקי המלחמה בעזה

המלחמה בעזה משתוללת הרחק מקהיר ומאלכסנדריה, אך גם שם היא נותנת את אותותיה. מצרים נאבקת על זרם התיירים שחוששים להגיע למזרח התיכון בגלל המלחמה. גם הזרמת הגז מישראל למצרים פחתה בתקופה האחרונה – ואז הופסקה כמעט לחלוטין, דבר שפוגע ביכולת של מצרים לייצא גז נוזלי לאירופה ולהעשיר את הקופה בדולרים נוספים.

מצרים מתמודדת עם משבר כלכלי חמור כבר כמה שנים, וכדי לזכות בהלוואות נוספות ולעורר עניין אצל המשקיעים, המדינה הערבית הגדולה ביותר חייבת לקדם רפורמות נרחבות

מצרים מתמודדת עם משבר כלכלי חמור כבר כמה שנים, וכדי לזכות בהלוואות נוספות ולעורר עניין אצל המשקיעים, המדינה הערבית הגדולה ביותר חייבת לקדם רפורמות נרחבות שיצמצמו את השפעת הצבא על הכלכלה, יתמודדו עם הבירוקרטיה – ויחסלו את השחיתות.

בעוד חודש יתקיימו במצרים בחירות לנשיאות. אחרי עשור בשלטון, הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי צפוי להיבחר שוב. אך אם לפני עשור המצרים היו נלהבים מאוד וקיוו שהוא ישקם את הכלכלה, ייצר מקומות עבודה וישפר את חייהם – הפעם המצב הכלכלי הקשה והחונק עלול לגרום לרבים לא להשתתף בבחירות בכלל, במיוחד כשברור מראש מי המנצח.

נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי (צילום: AP Photo/Amr Nabil)
נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי (צילום: AP Photo/Amr Nabil)

ברור לכל שבקרוב הממשל המצרי יצטרך להחליט על רפורמות כואבות וקשות, שכרגע הן נדחות בעיקר בגלל הסמיכות לבחירות.

איראן, עיראק וסוריה מתחממות – בגלל בני האדם

השנה שוב נשברו שיאי הבצורת והטמפרטורה בסוריה, בעיראק ובאיראן. בגלל שינויי האקלים הקיצוניים נדמה כי האזורים הללו הופכים להיות פחות מותאמים למגורי אנוש. אם פעם בצורת קיצונית פקדה את איראן פעם ב־80 שנה, עכשיו זה קורה כל חמש שנים – והקצב רק הולך וגובר.

בעל ואישה בודקים את אדמותיהם הצחיחות בגלל הבצורת דרומית לבגדד, עיראק, ביולי 2009 (צילום: AP Photo/Hadi Mizban)
בעל ואישה בודקים את אדמותיהם הצחיחות בגלל הבצורת דרומית לבגדאד, עיראק, ביולי 2009 (צילום: AP Photo/Hadi Mizban)

מסתבר שהמדינות הללו צריכות להאשים בכך בעיקר את עצמן. "המחקר שלנו הראה ששינויי אקלים שנגרמו על־ידי האדם כבר מקשים משמעותית על חיי עשרות מיליוני אנשים במערב אסיה. התחממות נוספת תהפוך את סוריה, עיראק ואיראן לאזורים שקשה לחיות בהם", אמר פרופסור מוחמד רחימי, מאוניברסיטת סמנאן, איראן.

לדבריו, חוסר יציבות פוליטית ומלחמות הן הגורם לחוסר ההיערכות המתאים. "בעוד שהסכסוך עצמו מגביר את הפגיעות לבצורת בגלל הידרדרות הקרקע והתשתיות – בצד חוסר היכולת לנהל את משק המים – מחקרים מראים גם ששינויי האקלים באזור הזה פועלים כמכפיל איום להתפרצות של סכסוכים נוספים", אומרת ראנה אל־חאג' ממרכז לחקר האקלים של הצלב האדום.

הכול נראה מאוד פשוט: השלום טוב לאקלים – ואקלים סביר טוב לשלום. המלחמה רעה לשלום ולאקלים. לצערנו, גם במאה ה־21 האמת הפשוטה הזאת לא משפיעה

הכול נראה מאוד פשוט: השלום טוב לאקלים – ואקלים סביר טוב לשלום. המלחמה רעה לשלום ולאקלים. לצערנו גם במאה ה־21 האמת הפשוטה הזאת לא משפיעה על נכונות המשטרים והמדינות להמשיך ולהשקיע במלחמות ובסכסוכים – ולא בשיפור משק המים וההתמודדות עם התחממות כדור הארץ.

המשבר בסודאן מחריף, העולם נותר אדיש

מלחמת האזרחים שפרצה בסודאן כבר לפני כמה חודשים ממשיכה לגבות קורבנות רבים, אך זוכה לסיקור כמעט אפסי בעולם שעסוק בעזה.

השבוע התפרסמו שתי ידיעות מטרידות בעניין המלחמה במדינה האפריקאית – מועצת זכויות האדם של האו"ם פרסמה דוח קשה ביותר, לפיו עשרות נשים סודאניות נחטפו באזור הנשלט על־ידי כוחות התגובה המהירה של סודאן (אחד הצדדים הנלחמים) – ומוחזקות בתנאי עבדות.

"הנשים עוברות אונס קבוצתי – וקשורות באזיקים ובשלשלאות", כך נכתב בדוח החריף. לקראת סוף השבוע פורסמו גם עדויות נוספות לטבח המתחולל בחבל דארפור המאוכלס על־ידי הסודאנים. בסרטוני וידאו היוצאים משם רואים כיצד גברים במדים – שככל הנראה משתייכים לכוחות התגובה המהירה – מכים עד זוב דם תושבים מקומיים. ברחובות נראים גופות רבות.

מאז שפרצה המלחמה בסודאן, ארגונים בינלאומיים קיימו דיונים ספורים על המצב שם, אף שמדובר באלפי קורבנות, התעללות מתמשכת, קברי אחים – וכמעט ארבעה מיליוני פליטים

מאז שפרצה המלחמה בסודאן, ארגונים בינלאומיים קיימו דיונים ספורים על המצב שם, אף שמדובר באלפי קורבנות, התעללות מתמשכת, קברי אחים – וכמעט ארבעה מיליוני פליטים שנאלצו לעזוב את ביתם וכעת נמצאים במחנות מעבר או מחוץ למדינה.

השבוע בתולדות מזה"ת: פיגועי ראווה בבתי מלון בעמאן

ב־9 בנובמבר 2005, ב־21:00 בערב, פיצוצים אדירים נשמעו בשלושה בתי מלון בבירת ירדן: "גראנד הייאט", "רדיסון" ו"דייז אין". בשלושתם שהו דיפלומטים זרים, רבים מהם עבדו בעיראק הסמוכה, אך באחד המלונות התקיימה חתונה רבת משתתפים של משפחה פלסטינית מוכרת בממלכה.

רכב באזור זירת הפיצוץ במלון "דייז אין" בעמאן, 9 בנובמבר 2005 (צילום: KHALIL MAZRAAWI / AFP)
רכב באזור זירת הפיצוץ במלון "דייז אין" בעמאן, 9 בנובמבר 2005 (צילום: KHALIL MAZRAAWI / AFP)

57 בני אדם נהרגו ו־115 נפצעו. אל־קאעידה בעיראק – שנאבק באותה עת נגד הנוכחות האמריקאית בעיראק ובמשטרים הערביים ששיתפו פעולה עם ארה"ב – נטל אחריות על הפיגועים.

מנהיג אל־קאעידה בעיראק אבו מוסעב א־זרקאווי (שנולד וגדל בירדן) הצהיר כי שלושת בתי המלון היו "משחקיות עבור שירותי הביון הציונים. לפי מידע שהתפרסם על־ידי שירותי הביטחון הירדנים, שלושת המחבלים היו ממוצא עיראקי.

עוד 1,071 מילים
סגירה