בשלהי 2022 ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר אמונים בטקס השבעת הממשלה ה-37 ואמר:

"אני מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה תפקידי כראש הממשלה, ולקיים את החלטות הכנסת".

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

גודל הכישלון והמחדל של אוזלת היד והטבח המזוויע של ה-7 באוקטובר 2023, שלא היו כמותם בתולדות מדינת ישראל – הם ביטוי להפרת אמונים מוחלטת של נתניהו, ולהיעדר אמונה ומסירות במילוי תפקידו כראש הממשלה.

גודל הכישלון והמחדל, אוזלת היד והטבח המזוויע של ה-7 באוקטובר, שלא היו כמותם בתולדות המדינה – הם ביטוי להפרת אמונים מוחלטת של נתניהו, ולהיעדר אמונה ומסירות במילוי תפקידו כראש הממשלה

נתניהו הביא את ישראל למצב של ורטיגו. הצניחה וההתרסקות מסכנים את קיומה מדינת ישראל. הפרת האמונים של נתניהו באה לידי ביטוי במשולש האימה הבא:

1

הטבח הנתעב חשף את הכישלון המהדהד והמזעזע של קונספציית נתניהו מ-2009. לפי קונספציה זו נתניהו שם יהבו על חמאס המרצח והדתי וראה בו נכס, והפר את תשתית הדיאלוג עם הרשות הפלסטינית שראה בה נטל (למרבה המזל, כוחות הביטחון שמרו עימה על התיאום הביטחוני עד היום, למרות כל המתיחויות).

2

הכשל השני הוא התמקדות כמעט בלעדית במשפטו, בעצמו ובמשפחתו – מפתיחת החקירות נגדו ב-2015, וגרירת המשפט במניפולציות ושטיקים עד עצם היום הזה.

3

הכשל השלישי הוא ההסכם הקואליציוני המחפיר של הממשלה הנוכחית של ימין מלא מלא: אין בו שום שמירת "אמונים למדינת ישראל ולחוקיה", אלא תאוות כוח ובצע אינטרסנטיים, שמרוקנים את המדינה האהובה מערכיה וכוחה, וחומדים ובוזזים את תקציבה והונה.

נתניהו הביא את ישראל לוורטיגו. הצניחה וההתרסקות מסכנים את קיומה. הפרת האמונים של נתניהו באה לידי ביטוי במשולש האימה – קונספציית חמאס כנכס, ההתמקדות במשפטו, וההסכם הקואליציוני המחפיר

מה שנחשף עתה הוא, שהמבנה הדמוקרטי והשלטוני שלנו לא נותן מענה למצב בו ראש הממשלה מפר אמונים למדינת ישראל, בניגוד לשבועה בה הוא נשבע בכנסת. התברר שאין לנו כלי דמוקרטי הולם, כמו הדחה של ראש ממשלה וממשלה שעלולה להטביע את כל הפרויקט הציוני לתהום.

כלי ה"אי אמון", מאפשר לראש המשלה והממשלה, למרות חדלונם ואי תפקודם האיום, לצפצף על כל צרכיה של המדינה, להפקיר את ביטחונה ואזרחיה, ולנצל את הרוב שלהם להישרדות אובדנית ממושכת.

גם האפקטיביות של כלי "ועדת החקירה" נשחק עד דק, ונמצא כקרדום לגרירת רגליים וזמן ממושכים, המאפשר לממשלה כושלת "להישאר בינתיים" בשלטון (ראו עבודת שתי ועדות החקירה הנוכחיות, זו של האסון המחריד במירון וזו של הפרשה הביטחונית החמורה של הצוללות).

גם כלי "הנבצרות", שיכול להיות מופעל ע"י המערכת המשפטית או היועצת המשפטית לממשלה, נמצא כמורכב וטרם הבשיל ככל הנראה לסייע ליציאה מהוורטיגו. המציאות מוכיחה שגם בלימת ראש ממשלה מסית, מדיח ומשקר ביודעין ובזדון, התבררה כמשימה דמוקרטית בעייתית.

לפיכך, אסור לה לישראל לחזור ל-6 באוקטובר ולפעול רק לפי הכללים והכלים הישנים, כאילו "ומאום לא קרה גם הפעם". ההתדרדרות למצב א-נורמלי מחייבת את עצירת הוורטיגו בהתנהלות המדינה, ולו באמצעים חדשים, הנדרשים לגודל וחומרת המצב. נרמול אי הנורמליות יוביל לאסונות נוספים.

אסור לישראל לפעול רק לפי הכלים הישנים. ההתדרדרות למצב א-נורמלי מחייבת את עצירת הוורטיגו בהתנהלות המדינה, ולו באמצעים חדשים, הנדרשים לגודל וחומרת המצב. נרמול אי הנורמליות יוביל לאסונות

לכן, גודל הטרגדיה וחומרת האיום שישראל נקלעה אליו בטבח ה-7 באוקטובר מחייבים התנהלות חדשה. אם הממשלה והכנסת לא יפעילו מיידית אי אמון קונסטרוקטיבי ויעמידו למדינה בהקדם ממשלה מחויבת ושומרת אמונים למדינת ישראל, או יכריזו על בחירות מוקדמות – יש להפעיל כלי חדש, וזאת במסגרת החוסן הדמוקרטי, ללא הזדקקות חלילה להפיכה משטרית או צבאית.

הכיוון צריך להיות במסגרת מבנה השלטון הנוכחי בישראל, בו ראש הממשלה והממשלה הם הרשות השלטונית הביצועית, אך לנשיא המדינה יש סמכות להכריע על מי הוא מטיל את מלאכת הקמת הממשלה לאחר בחירות, לאור התייעצות עם סיעות הבית, ולקבל מראש הממשלה את תוצאות הקמת הממשלה.

אולם, לאור מצב החירום הביטחוני-התיישבותי אליו נקלענו בסוכות 2023, כתוצאה מהמחדל הגדול ביותר מאז הקמת המדינה, יש לתת לנשיא גם סמכות, לאחר פנייה של מספר משמעותי מהמצביעים בבחירות האחרונות (כ-40 אחוז) להדחה של ראש הממשלה במקרי משבר קיצוני, ישקול ויכריע הנשיא מתי ראש הממשלה מפר את שבועתו "לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה", ולמלא באמונה את תפקידו כראש הממשלה.

בהמשך, יש להוסיף זאת לספר החוקים, כהליך הדחת ראש ממשלה בישראל. זו העת לעשות זאת.

ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.