אחת המסקנות העיקריות בדוח המסכם של "הוועדה הלאומית לפעולות טרור" בארה"ב, הידועה יותר כוועדה לחקירת אירועי 11 בספטמבר, קבעה כי מתקפת הטרור על מגדלי התאומים התאפשרה בשל צירוף של ארבעה כשלים: מדיניותי, מבצעי, ניהולי, והחמור מכולם – כישלון של הדמיון (failure of imagination).

בפרק נרחב העוסק בכשל זה מוצגת סדרת אירועים שבדיעבד הסתברו כסימנים מקדימים לשימוש במטוסים אזרחיים כאמצעי לתקיפה. ואולם בשל היעדר יכולת וחוסר רצון לדמיין משהו שקשה להתמודד עמו מחשבתית, לא בוצעה היערכות מודיעינית או טקטית מספקת.

בפרק נרחב העוסק בכשל זה מוצגת סדרת אירועים שבדיעבד הסתברו כסימנים מקדימים לשימוש במטוסים אזרחיים כאמצעי לתקיפה. אך היעדר יכולת ורצון לדמיין משהו קשה להתמודדות – לא בוצעה היערכות מספקת

מתקפת הטרור של ארגון חמאס על יישובי הנגב המערבי בשבעה באוקטובר מצטרפת לאותה רשימה טרגית של אירועים הממחישים את "תיאוריית הברבור השחור" – מצב אותו קשה עד בלתי אפשרי לדמיין שיקרה.

המתקפה היפנית על פרל הרבור, רצח קנדי, מלחמת יום הכיפורים, רצח יצחק רבין ומגפת הקורונה – הם אירועי הלם שלא קל ולא נוח לחשוב עליהם טרם התרחשותם. הבודדים שכן הזהירו מפניהם (והיו כאלה) נתפסו כרואי שחורות וזורעי בהלה מיותרת כביכול.

לפי תאוריית הברבור השחור של נאסים טאלב, מסאי-פילוסוף אמריקאי ממוצא לבנוני, העוסקת בהופעתם של אירועים או מצבי קיצון שנתפסים כבלתי אפשריים, קיים כשל לוגי במחשבה כי אירועים כאלה מתרחשים באופן אקראי ומקרי. לטענתו, ניתוח מעמיק של אירועי עבר מאפשר לחזות סטטיסטית את אותם אירועים, שהם בעלי שלושה מאפיינים:

1. הם חריגים, נדירים ומצויים מחוץ לטווח הציפיות הנורמלי.
2. הם בעלי השפעה רבה לטווח ארוך מאוד על כל תחומי החיים.
3. הם מציפים סימנים והסברים מהעבר, היוצרים תחושה שניתן היה לחזות אותם מראש.

מתקפת הטרור של חמאס על יישובי הנגב המערבי בשבעה באוקטובר מצטרפת לאותה רשימה טרגית של אירועים הממחישים את "תיאוריית הברבור השחור" – מצב אותו קשה עד בלתי אפשרי לדמיין שיקרה

מנגד, מה ניתן לעשות בפועל? הרי לא ניתן לצפות מאדם יחיד, ארגון כלכלי או מקבלי החלטות לאומיות לנהל כל צעד והחלטה בחיי היום יום לפי תרחישים אפוקליפטיים. זהו מצב בלתי נסבל ומונע תפקוד. החיים האנושיים והחברתיים הם מורכבים ומתעתעים, וקיים גם החשש ממצב של התרעות שווא חוזרות ונשנות ("זאב, זאב") השוחקות את אמון הציבור הנמוך ממילא.

אחת ההמלצות של דוח הוועדה לחקירת אירועי 11 בספטמבר הוא להביא למצב של "מיסוד הדמיון" (Institutionalizing Imagination) – בין היתר על ידי שילוב שחקנים שאינם בהכרח בעלי מקצוע הקשור ישירות לעולם התוכן הביטחוני – בתוך גופי הממסד האמונים על הערכת המצב הלאומית.

כך, וביחד עם לימוד ההיסטוריה והיכרות מעמיקה של עולם הערכים של האויב, ניתן לשפר את מידת התעוזה המחשבתית וממנה את ההיערכות הטקטית והביצועית. לכל הפחות, יש בכך כדי לצמצם את ממד ההלם המשתק המלווה בדרך כלל אירועי הפתעה טרגיים.

לאחר שתסתיים מלחמת הנגב המערבי תעמוד החברה הישראלית על רגליה, תתקן את מוסדותיה הפוליטיים והמנהליים ותעצב מחדש את בסיסה הערכי. ניצנים ראשונים לכך נראים כבר כעת בכל תחומי החיים – קבלת אחריותיות (accountability), חלוקת הנטל, חזרה לבינה אנושית ועוד.

אחת מהמלצות של הוועדה לחקירת 11/9 הוא "מיסוד הדמיון" – בין היתר ע"י שילוב שחקנים שאינם בהכרח בעלי מקצוע הקשור ישירות לעולם התוכן הביטחוני – בתוך גופי הממסד האמונים על הערכת המצב הלאומית

בתוך כך, ועל מנת שלא נופתע שוב באופן טרגי, ראוי לעצב גם תודעה פוליטית חדשה הנשענת על דמיון ותעוזה, במקום על מחשבה דוגמטית מסרסת.

ד"ר בני פירסט הוא עמית מחקר בכיר במרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, מרצה באוניברסיטה העברית ושימש בעבר כנציג המשרד להגנת הסביבה במוסדות התכנון