משרד הביטחון הגמיש השבוע את נהלי כניסתם של פועלי תעשייה פלסטינים מהגדה המערבית לאזורי התעשייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון – ומהשבוע הוא מאפשר להם להיכנס לעבודה ללא מגבלה על מספרם, תחת אבטחה כבדה.
לזמן ישראל נודע כי החל מהשבוע מועסקים בהתנחלויות בגדה יותר מ-4,000 עובדים, רובם בתעשייה. רובם הגדול של פועלי התעשייה הפלסטינים שעבדו במפעלים בהתנחלויות לפני תחילת המלחמה חזרו השבוע לעבוד בהם. זאת, בשעה שרק כ-2,000 מכ-13 אלף פועלי תעשייה פלסטינים שהועסקו בישראל בתוך הקו הירוק מורשים להיכנס אליה כיום.
כמה מאות עובדים פלסטינים נוספים יועסקו בהתנחלויות באתרי בנייה ובחקלאות. זאת, בשעה שבתוך הקו הירוק ניתנים מעט מאוד היתרים להעסקת פועלים פלסטינים בבנייה ובחקלאות, אתרי בנייה מושבתים וחקלאים נאלצים להיעזר במתנדבים חסרי כישורים מקצועיים.
הפועלים הפלסטינים יעבדו בהתנחלויות תחת אבטחה כבדה. בנוסף למאבטחים החמושים שמוצבים מסביב לכל אזור תעשייה, יידרשו אזורי התעשייה להציב מאבטחים במפעלים עצמם.
בכל מפעל שמעסיק חמישה פועלים ומעלה מוצב מאבטח חמוש אחד לפחות; על כל 30 פועלים, מוצבים שני מאבטחים חמושים; על 60 פועלים מוצבים 4 מאבטחים; על 90 פועלים – שישה, וכך הלאה.
גורם הבקיא בפרטים מבהיר כי "המאבטחים הם מתנחלים מהאזור, שבמקרים רבים, הצבא פוטר אותם לשם כך משירות מילואים, ולמעשה הם והנשק שלהם גם אינם יכולים לשרת בכיתת הכוננות המקומית המאבטחת את היישוב שלהם". הפועלים יענדו צמידי זיהוי ויימצאו תחת מעקב.
"המאבטחים הם מתנחלים מהאזור, שבמקרים רבים, הצבא פוטר אותם לשם כך משירות מילואים, ולמעשה הם והנשק שלהם גם אינם יכולים לשרת בכיתת הכוננות המקומית המאבטחת את היישוב שלהם"
לפני המלחמה, הועסקו כ-120 אלף פועלים פלסטינים בישראל שבתוך הקו הירוק וכ-30 אלף נוספים ביו"ש, רובם בבניין וחקלאות. ב-8 באוקטובר, הממשלה הפסיקה את העסקתם, בשל החשד שפועלים מעזה העבירו למחבלי חמאס מידע שסייע להם בביצוע הטבח בעוטף עזה. היעדרם, לצד עזיבת רבבות עובדים זרים מאסיה, גרם למחסור חמור בעובדים בענפי הבנייה, החקלאות והתעשייה.
בתחילת נובמבר החליטה הממשלה לאפשר את כניסתם של כ-8,000 עובדים פלסטינים מהגדה לעבודה "בישראל". לפי הבדיקת זמן ישראל, יותר ממחצית מהעובדים הללו מועסקים בפועל בהתנחלויות, כ-4,000 מהם בתעשייה. כ-2,000 נוספים עובדים במפעלים בתוך הקו הירוק, והשאר הם עובדים מקצועיים במקצועות נדרשים ותחומים נקודתיים כמו רפואה, סיעוד וקבורה.
הליך אישור העסקתם של עובדים פלסטינים בהתנחלויות פשוט יותר מאשר בתוך הקו הירוק, והיה כזה גם לפני המלחמה. להעסקה בתוך הקו הירוק נדרש אישור ביטחוני כפול – אישור למעסיק להעסיקם, ואישור כניסה פרטני לכל עובד. ואילו להעסקה בהתנחלויות נדרש אישור לעובד בלבד. הכללים הדיפרנציאלים הללו תקפים גם כיום.
עם זאת, מאז פרוץ המלחמה נאסרה כליל כניסת עובדים פלסטינים מהשטחים לבתים ושכונות מגורים, בישראל וגם בהתנחלויות, והם מועסקים רק באזורי תעשייה, מוסדות ואתרי בנייה שנמצאים מחוץ לשכונות מגורים.
מרבית הפלסטינים שהועסקו בישראל ובהתנחלויות לפני המלחמה (כ-85% מהם בשטחים, כ-97% בתוך הקו הירוק) אינם מועסקים כיום.
לדברי חגי אדרי, סמנכ"ל קשרי ממשל בהתאחדות התעשיינים: "מצד אחד, בהתיישבות מאפשרים לעובדים פלסטינים לעבוד בתעשייה, ומצד שני, בתוך הקו הירוק לא מאפשרים. יש לזה שתי סיבות – אחת פוליטית, אחת ביטחונית.
"אנחנו לא מתערבים בנושאים הפוליטיים וסומכים על דעתה של מערכת הביטחון בנושאים הביטחוניים. אבל יש לנקוט מדיניות אחידה. אחת מהשתיים: או שתאפשרו לעובדים הפלסטינים להיכנס למפעלים גם בתוך הקו הירוק וגם בהתיישבות, או שלא; ואם לא – תאפשרו לאלתר את הגעתם לארץ של עובדים זרים בהיקף ובאיכות של העובדים הפלסטינים. לא בעתיד, עכשיו".
"אחת מהשתיים: או שתאפשרו לעובדים הפלסטינים להיכנס למפעלים גם בתוך הקו הירוק וגם בהתיישבות, או שלא; ואם לא – תאפשרו לאלתר את הגעתם של עובדים זרים"
עובדים זרים רבים עזבו את ישראל בשל הטבח והמלחמה, אתם חושבים שהם יחזרו?
"מי שעזב כנראה לא יחזור, אבל אנחנו מקבלים כל הזמן הצעות מחברות כוח אדם להעסקת קבוצות עובדים ממדינות שונות באסיה ומזרח אירופה".
מהמנהל האזרחי במשרד הביטחון לא נמסרה תגובה לכתבה. גורמים במנהל מכחישים פרסומים לפיהם הותרה העסקת פועלים פלסטינים בהתנחלויות בבניין, שיפוצים ושליחויות גם בתוך שכונות מגורים.
ממועצת יש"ע נמסר בתגובה: "אנחנו פועלים לפי הנחיות מערכת הביטחון".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם