בקצרה

• ראש הממשלה בנימין נתניהו טוען כי המלחמה בשבע חזיתות הסתיימה ב"ניצחון" וכי "ישראל חזקה מאי פעם". המציאות שונה לחלוטין.
• ההסכם עם לבנון כולל פירוק של חיזבאללה והסכם הפסקת האש בעזה כולל פירוק של חמאס, ושניהם לא התבצעו.
• אף אחת ממטרות שתי המלחמות באיראן לא הושגה. סבא"א לא יודעת היכן באיראן נמצאים 440.9 ק"ג אורניום מועשר.
• צה"ל מפעיל כיום 39 גדודי מילואים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם בעצרת האו"ם בספטמבר על המלחמה בשבע החזיתות שבה ישראל נמצאת מאז הטבח ב-7 באוקטובר (מלחמת "חרבות ברזל" באיראן, עזה, לבנון, סוריה, מול החות'ים, מול המיליציות הפרו-איראניות בעיראק וכן ביהודה ושומרון).

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה:

• בין 2023 ל-2026 חילקו הממשלה והכנסת 20.1 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים, ובמקביל קיצצו 11.7 מיליארד בחינוך, בריאות, רווחה ותעסוקה.
• ההוצאה הממוצעת על הכספים הקואליציוניים עמדה בכהונת הממשלה הנוכחית על 5.6 מיליארד שקל, פי ארבעה מהממוצע בשמונה השנים שקדמו להקמתה.
• תקציב הפיקוח וההכשרה על מעונות הגיל הרך ירד מאז הקמת הממשלה ב-2023 בכ-75%, מ-190 מיליון שקל ל-46 מיליון‏.
• כחמישה מיליארד שקל בתקציב 2026 הם תקציבים מגזריים.
• לפני כחודש הקפיא בג"ץ בצו על תנאי 409 מיליון שקל שהממשלה וועדת הכספים אישרו להעביר כתקציבים קואליציוניים בפגרת הבחירות‏.

תלמידי ישיבה לומדים בישיבת חברון בירושלים. 28 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בארבע שנות כהונתה של ממשלת נתניהו-סמוטריץ' הנוכחית נע התקציב בשני כיוונים הפוכים: קיצוץ ענק בשירותים המשרתים את כלל הציבור, וחלוקה נדיבה של הכספים שנקבעו בהסכמים קואליציוניים – תקציבים שסוכמו כתנאי להצטרפות מפלגות לקואליציה, ומטרתם המוצהרת היא לשמר את יציבותה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הטרור היהודי ביהודה ושומרון (הגדה המערבית) אינו תופעת שוליים ואינו מסתכם ב"עשבים שוטים" בודדים. מדובר בתופעה רחבה ומחריפה של אלימות נגד פלסטינים – תקיפות, הצתות, ירי, השחתת רכוש, פגיעה בחקלאות, השתלטות על שטחים וגירוש קהילות – שבמקביל להתרחבותה הולכת ונחלשת יכולת המדינה להתמודד עימה.

מעבר לעוול המוסרי והאנושי שבפגיעה באזרחים חפים מפשע, הטרור היהודי פוגע גם במדינת ישראל: הוא מגביר את הלחץ הבינלאומי עליה, מספק תחמושת למי שמבקשים לערער על הלגיטימציה שלה ומקשה עליה לטעון כי היא אוכפת את חוקיה באופן שוויוני.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

ההצעה להאריך את חוק יו"ש נדחתה בפער של שישה קולות, 58 מול 52. מרע"ם הצביע נגד חבר כנסת אחד בלבד, ושלושת חבריה האחרים נעדרו. קול הנגד הקואליציוני השני היה של ג'ידא רינאווי-זועבי ממרצ, ולא מרע"ם.

את החוק הפילה בפועל האופוזיציה, והרוב הקואליציוני כבר אבד חודשיים קודם, עם פרישת עידית סילמן.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

משרד הבינוי והשיכון פרסם באמצע אוגוסט 2026 מכרז לבניית כ-1,200 יחידות דיור באזור E1, שטח שמעבר לקו הירוק בין ירושלים למעלה אדומים. עורכי הדין המייצגים את המדינה בעתירות נגד תוכנית הבנייה התחייבו קודם לכן להודיע לעותרים מראש על כל פרסום.

בפועל פורסם המכרז ללא כל עדכון מוקדם – לא לעותרים ולא לפרקליטות המדינה עצמה, שאמורה לדעת על התפתחויות בהליך שהיא מייצגת בו. מועד ההגשה האחרון למכרז נקבע ל-19 באוקטובר – שבוע בלבד לפני הבחירות.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בקצרה:

• במרץ 2023 עבר תיקון 7 לחוק ההתנתקות שביטל אותו בשומרון. לפי נתוני שב"כ, באותה שנה, מספר הפיגועים ביהודה ושומרון זינק ב-31.5% ל-3,436.
• ביטול ההתנתקות ביטל את איסור הכניסה והשהייה של ישראלים בצפון השומרון, אך לא נתן להם זכויות בנייה ובעלות בקרקע.
• חלק מקרקעות ההתנחלויות שקמו מחדש בשומרון מאז ביטול החוק רשומות על שם תושבי כפרים פלסטינים – כך שהבנייה בהן אסורה.
• אבטחת צירים של יישובים שהוקמו מחדש עוברת דרך כפרים פלסטינים ולכן הקמתם חייבה מאמץ נוסף וריכוז כוחות של צה"ל.

עם ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון, טענו שרים בממשלה כי "החזרת ההתיישבות לצפון השומרון תחזק את הביטחון ותמנע טרור". הטענה הזאת אינה תואמת את הנתונים ואינה נכונה.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

בקצרה: 

• שר הביטחון ישראל כ"ץ הפסיק בינואר 2025 את השימוש בצווי מעצר מנהלי נגד מתנחלים קיצונים החשודים באלימות ביהודה ושומרון.
• במערכת הביטחון, במשרד החוץ האמריקאי ובארגוני זכויות אדם הזהירו כי הביטול מסיר את אחד הכלים היחידים שריסנו את האלימות של אותם קיצונים.
• ואכן, לפי נתוני צה"ל, בשנה שלאחר החלטת כ"ץ זינק מספר האירועים של אלימות מתנחלים ביו"ש בכ-27%. מספר החשודים שהועמדו לדין נותר נמוך.

כ"ץ הודיע בנובמבר 2024 כי יורה להפסיק את השימוש בצווי מעצר מנהלי נגד מתנחלים ביהודה ושומרון (הגדה המערבית). כ"ץ טען כי "במציאות שבה ההתיישבות היהודית ביו"ש נתונה לאיומי טרור פלסטיני חמורים ומוטלות עליה סנקציות בין-לאומיות לא מוצדקות, אין זה ראוי שמדינת ישראל תפעיל אמצעי חמור כזה נגד אנשי ההתיישבות".

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

אלימות מתנחלים ביהודה ושומרון מוצגת פעמים רבות כסוגיה של מחנה פוליטי אחד. אך מאחורי הוויכוח מסתתרת שאלה מדידה אחת: האם המדינה אוכפת את החוק על אזרחיה הפוגעים בפלסטינים וברכושם?

הנתונים מצביעים על תשובה עקבית. רשויות האכיפה – המשטרה, המשרד לביטחון לאומי ומשרד הביטחון – צמצמו בזו אחר זו את הטיפול בתופעה, עד ששיעור העבריינים המועמדים לדין הפך זניח.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.