ממשלת נתניהו משקיעה מיליארדי שקלים בהרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון (הגדה המערבית), ובה בעת מגדילה את הנטל הביטחוני המוטל על צה"ל.

בתקציב המדינה ל-2026 ובהחלטות הממשלה נכללים מאות מיליוני שקלים למיגון, צירים, מרכיבי ביטחון וכספים קואליציוניים, לצד מסגרות של מיליארדי שקלים להקמת תשתיות, סלילת כבישים ותכנון יישובים חדשים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

ב-2023 החליטה הממשלה להקים את מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון – גוף חדש הכפוף לשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', ואליה הואצלו סמכויות בתחום הניהול האזרחי של יהודה ושומרון (הגדה המערבית), שהיו נתונות עד אז למנהל האזרחי  של צה"ל. זהו שינוי מבני עמוק, והוא נעשה בלי חקיקה. המהלך לווה בהחלטה נוספת שצמצמה גם את מעורבות הממשלה בהליכי התכנון.

זהו הראשון בשלושה מהלכים דומים שהתרחשו מאז – ובכולם עוברות סמכויות אזרחיות בשטח מגורמים הכפופים לצה"ל לגורמים הכפופים לשר סמוטריץ', לשרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר – שלושתם מנהיגי ימין קיצוני שגרים בהתנחלויות בעצמם ותומכים בהרחבת ההתיישבות ובתמיכה במאחזים הבלתי-חוקיים.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

מאז הקמת הממשלה הנוכחית, ובעיקר מאז המלחמה המתמשכת בעזה, ישראל מתמודדת עם גל הולך וגובר של סנקציות בינלאומיות מצד מדינות, ארגונים וחברות מסחריות. הקולות בעולם, הקוראים לחרם על מוצרים ישראליים, הולכים וגוברים. מספר מדינות כבר הטילו חרם על ישראל, אחרות – על סחורות שמקורן בהתנחלויות ביהודה ושומרון, ואחרות שוקלות לבטל הסכמי סחר חופשי.

כלכלת ישראל היא כלכלה פתוחה הנשענת על ייצוא ומסחר בינלאומי. חרמות וסנקציות כלכליות עלולות לפגוע קשה בסקטור העסקי. התוצאה עלולה להיות פגיעה קשה בכלכלה, שתביא לפיטורי עובדים ולעלייה ביוקר המחיה, הגבוה גם כך.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

האלימות של מתנחלים קיצונים ביהודה ושומרון גואה. צה"ל ושב"כ מדווחים על עלייה חדה בהיקף האלימות של ישראלים ביו"ש ורואים בה איום חמור. צה"ל דיווח על 867 אירועי פשיעה לאומנית ביו"ש ב-2025. ראש שב"כ לשעבר רונן בר כינה את התופעה "טרור". 

אלה נתונים והגדרות של כוחות הביטחון של מדינת ישראל. הם לא מגיעים רק מארגונים זרים וגופים פרו-פלסטיניים, אלא ממוסדות שאחראים על אכיפת החוק ביו"ש והגנה על ביטחון המדינה. ובכל זאת, חלק גדול מהציבור הישראלי כמעט לא נחשף אליהם. 

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

במשך שנים בנה לעצמו בנימין נתניהו דמות ציבורית של "מר ביטחון" – קוסם אסטרטגי שיודע לנווט מול כל איום. אלא שסקירה שיטתית של התנהלותו לאורך רוב שנות כהונתו מציגה תמונה שונה בתכלית: רצף החלטות – ולעיתים אי-החלטות – שהובילו לתוצאות קשות.

במאמר זה נתמקד בהתנהלותו של "מר ביטחון" מול חמאס ורצועת עזה – התנהלות שנועדה "לנהל" את האיום במקום לעצור אותו, עד שה"ניהול" הזה קרס ביום אחד.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

הקבינט המדיני-ביטחוני אישר במרץ השנה הקמה של 34 התנחלויות חדשות ביהודה ושומרון. באותו דיון קבינט עצמו הזהיר הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, מפני מצוקת כוח האדם הגוברת בצה"ל, ואמר כי הוא "מרים עשרה דגלים אדומים" וכי הצבא "קורס לתוך עצמו". 

יום לאחר מכן מסר דובר צה"ל כי לצבא חסרים כ-15 אלף חיילים, מהם כ-7,000 עד 8,000 לוחמים. התנחלויות דורשות הגנה צבאית. כך שבישיבת הקבינט הוחלט על הרחבת פרויקט שדורש הגנה בדיוק כשמי שאמור להגן עליו הודיע שאין לו כוח אדם.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בצלאל סמוטריץ' התמנה לשר האוצר ולשר במשרד הביטחון בדצמבר 2022 עם שתי הבטחות מרכזיות: להוריד את יוקר המחיה ולקדם ריבונות ביהודה ושומרון. שלוש שנים אחר כך, לקראת הבחירות לכנסת ה-26, מתבהרת תמונה חד-משמעית: בהתנחלויות הוא סיפק סחורה שאף שר לפניו לא סיפק. בכל שאר התחומים הוא השאיר אחריו שדה חרוך.

מה עשה סמוטריץ' בכלכלה?

התשובה הקצרה: הרבה מאוד נזק ומעט מאוד תועלת. בשלוש וחצי השנים ששימש כשר האוצר, ישראל ספגה הורדות דירוג אשראי חסרות תקדים. מודי'ס הורידה את הדירוג בשתי דרגות בבת אחת, מ-A2 ל-Baa1. פיץ' הורידה מ-A+ ל-A. גם S&P הורידה את הדירוג. מדובר בירידה שלא נראתה בישראל מעולם.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

במשך יותר משלושים שנה התנהלה הפוליטיקה הישראלית לפי כלל לא כתוב אך מוסכם כמעט על כולם: את הכהניזם מחרימים. לא משתפים איתו פעולה, לא נותנים לו במה, ובוודאי שלא מביאים אותו לשולחן הממשלה.

הכלל הזה נשבר, בהדרגה ובמתכוון, בידי מי שהציג את עצמו במשך שנים כשומר הסף האחראי של הימין הישראלי – ראש הממשלה בנימין נתניהו. הדרך שבה זה קרה, ומה שהיא אומרת על מחיר הכוח הפוליטי, ראויה לפירוט.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

מעמדה הבינלאומי של ישראל נשחק באופן משמעותי מאז סוף 2022. בתוך שלוש וחצי שנים התרחב בהדרגה מעגל של צעדים מדיניים, משפטיים וכלכליים נגדה: ממשלות מערביות פרסמו אזהרות מפני פעילות בהתנחלויות, מוסדות פיננסיים בחנו מחדש השקעות, חברות נדרשו להתמודד עם סיכוני ציות וחשיפה משפטית, ובתי דין ומוסדות בינלאומיים יצרו מסגרת שמגבירה את הלחץ על ישראל.

מלחמת חרבות ברזל הייתה זרז מרכזי להרעה, אך השחיקה החלה עוד קודם לכן, על רקע ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), הרחבת הבנייה בהתנחלויות המבודדות והתבטאויות של שרים בכירים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

ממרץ 2023 ועד ערב ה-7 באוקטובר קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו שורה ארוכה של התרעות על סכנות ביטחוניות.

הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, ושר הביטחון דאז, יואב גלנט, הזהירו מפגיעה בכשירות צה"ל; אמ"ן התריע על היערכות של אויבי ישראל ועל אימונים של חמאס לפשיטה; ראש שב"כ דאז רונן בר הזהיר ממלחמה; חזבאללה בחן את הגבול; בכיר בחמאס הצהיר על הכוונה לתקוף; לפי דיווחים, המודיעין המצרי התריע גם הוא.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.