חודש וחצי אחרי תחילת המלחמה בעזה, מישהו בלשכת פרקליט המדינה התעורר סוף סוף, וקלט שצריך לשים גבולות לאכיפה האגרסיבית שנוקטת משטרת ישראל ביחס לעבירות שעניינן חופש הביטוי והמחאה – מהסתה לאלימות ולטרור ועד גילוי הזדהות עם האויב.

אכיפת היתר שנוקטות המשטרה והפרקליטות בעניינים האלה מאז תחילת המלחמה מהווה איום ישיר על חופש הביטוי הפוליטי, שחשיבותו העצומה הופכת להיות קריטית דווקא בימי מלחמה.

בתחילת השבוע שיגר פרקליט המדינה עמית איסמן מכתב נזעם לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יגאל בן שלום, ובו מתח ביקורת קשה על צעדים שנקטה המשטרה כלפי אזרחים שהעזו למתוח ביקורת על הממשלה מאז פרוץ המלחמה.

גידי וייץ דיווח ב"הארץ" כי איסמן התלונן על מעצרה של יעל עבאדי-רייס, שריססה את המספר "1400" ליד ביתו של ח"כ שלום דנינו (ליכוד) הגר בשכנות אליה, בעומר; על עיכובו לחקירה של ח"כ לשעבר מוחמד ברכה, בשל כוונתו להפגין נגד המלחמה; וכן על מעצרו של מאיר ברוכין, בחשד לעבירה של "גילוי כוונה לבגוד", בשל הערות שפרסם ברשתות החברתיות ובקבוצת ווטסאפ.

איסמן התלונן על מעצרה של יעל עבאדי-רייס, שריססה את המספר "1400" ליד ביתו של ח"כ שלום דנינו (ליכוד) הגר בשכנות אליה, בעומר; ועל עיכובו לחקירה של ח"כ לשעבר מוחמד ברכה, בשל כוונתו להפגין נגד המלחמה

הכיתוב שריססה יעל עבאדי-רייס על שער ביתו של ח"כ שלום דנינו בעומר, נובמבר 2023 (צילום: משטרת ישראל)

עניינית, טרוניותיו של איסמן מוצדקות. משטרת ישראל אכן משתוללת מאז 7 באוקטובר, והאופן האגרסיבי שבו היא פועלת במרחב האכיפה של עבירות שעניינן חופש הביטוי, לא רק יוצר אפקט מצנן כלפי הציבור, אלא שהוא פוגע בעיקרון דמוקרטי יסודי – בכך שהוא מטיל פחד בקרבו של כל מי שחושב למתוח ביקורת על התנהלות הממשלה והצבא.

סתימת פיות של מתנגדים פוליטיים למהלכי השלטון, לרבות בדרכים של מעצרים, חקירות והעמדה לדין, היא סממן של משטרים שאינם דמוקרטיים.

אך איסמן יכול לבוא בטענות רק כלפי עצמו. מה בדיוק ציפה שיקרה כשהחליט, מייד לאחר פרוץ המלחמה, יחד עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לשחרר את הרסן שהוטל מאז ומעולם על משטרת ישראל בכל הנוגע לעבירות שעניינן חופש הביטוי, אשר חייב את אישור הפרקליטות לכל פתיחת חקירה בעניינים האלה?

איסמן יכול לבוא בטענות רק כלפי עצמו. מה בדיוק ציפה שיקרה כשהחליט, מייד לאחר פרוץ המלחמה, יחד עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לשחרר את הרסן שהוטל מאז ומעולם על משטרת ישראל?

כשבוע לאחר פרוץ המלחמה, הנחה איסמן לחרוג מהמדיניות הרגילה הנוהגת ביחס לעבירות כאלה, והודיע כי "יש לגלות אפס סובלנות כלפי מי שמפרסמים – במפורש ואף במשתמע – גילויי תמיכה באויב ובמעשיו הנפשעים כלפי אזרחי המדינה".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן בכנס למשפט ציבורי שנערך בחיפה ב-12 בינואר 2023 (צילום: שיר טורם/פלאש90)

פרקליט המדינה הורה לחקור, לעצור ולהעמיד לדין כל מי שמפרסמים דברי שבח ותמיכה למעשי החמאס, אף אם מדובר בפרסום אחד. הוא אף הסמיך את המשטרה לפעול כך בלא לקבל אישור פרטני בכל מקרה ומקרה מהפרקליטות, כפי שהיה קבוע עד אז.

המשטרה קלטה היטב את המסר, בכל הגזרות הנוגעות להצרת חופש הביטוי. אזרחים ערבים ישראלים הוזמנו לחקירה בעקבות התבטאויות בקבוצות ווטסאפ פרטיות, שאף כי כללו התנגדות למהלכי הלחימה של ישראל ברצועת עזה, פורשו על ידי המשטרה כתמיכה באויב; כתבי אישום החלו להיות מוגשים בסיטונות על שיתופים או לייקים, גם חד-פעמיים; והמשטרה החלה לסרב לבקשות לקבלת רישיון להפגין, להפגנות בנושאים שלא נשאו חן בעיניה.

אזרחים ערבים ישראלים הוזמנו לחקירה בעקבות התבטאויות בקבוצות ווטסאפ פרטיות, שאף כי כללו התנגדות למהלכי הלחימה של ישראל בעזה, פורשו על ידי המשטרה כתמיכה באויב

בישיבה שהתקיימה השבוע בוועדת החוקה של הכנסת בעניין זה, דרש יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, לקבל תשובות מהפרקליטות. מניעיו של רוטמן אינם ענייניים אבל הדיון היה נחוץ.

עו"ד שלמה אברמזון מפרקליטות המדינה ניסה להסביר את פשר מכתבו של איסמן לראש אח"מ. "יש לנו עבודה שוטפת עם המשטרה והרבה ניסיון בתיקים הללו", הוא אמר, "יש פרמטרים שאפשר לכתוב אך התאמת החליפה לכל תיק נתונה להרבה נסיבות שיש להתאימן לסיטואציה".

עו"ד שלמה אברמזון מפרקליטות המדינה בוועדת החוקה, 22 בנובמבר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הדברים האניגמטיים האלה רחוקים מלהסביר את היד החופשית שהפרקליטות נתנה למשטרה, מהלך שנשא פירות באושים.

במשטרה, דיווח וייץ, התרעמו על הביקורת שהטיח בהם פרקליט המדינה. הנימוק: עובדה, בתי המשפט שדנו בהארכות מעצר או בהטלת הגבלות על עצורים ששוחררו, זרמו ברוב המקרים עם המשטרה והאריכו מעצרים של חשודים בעבירות הסתה, שהמשטרה הביאה בפניהם.

המשטרה צודקת: שופטי המעצרים מפעילים הרבה פחות מדי חשיבה ביקורתית גם בימים כתיקונם, וברוב מוחלט של המקרים נעתרים לבקשות המשטרה להטיל הגבלות על חשודים. בין אם מדובר בפחד מפני ביקורת ציבורית, או פשוט תפיסה מערכתית ולא עצמאית.

המשטרה צודקת: שופטי המעצרים מפעילים הרבה פחות מדי חשיבה ביקורתית גם בימים כתיקונם, וברוב מוחלט של המקרים נעתרים לבקשות המשטרה להטיל הגבלות על חשודים

למשטרה מצידה יש תמריץ לבקש מבתי המשפט להטיל הגבלות על עצורים, כדי לאבטח את עצמה לקראת הרגע שבו מישהו יבוא אליה בטענות.

הזוי: אותה משטרה שביקשה למנוע עצרת בסח'נין בגלל מחסור בכוח אדם גייסה הבוקר עשרות שוטרים בכדי למנוע עצרת סמלית של כ20 חברי ועדת המעקב בנצרת עם דרישה אחת ויחידה: הפסקת אש!
מוחמד ברכה, יו''ר ועדת המעקב וח''כ לשעבר נעצר ביחד עם חכ''ל סאמי אבו שחאדה ואחרים. #מדינתמשטרה! pic.twitter.com/ajpp2rCCB6

— Amjad Shbita (@ashbita) November 9, 2023

אך מורך הלב של חלק מהשופטים אינו מטשטש את הכשל העמוק שבהתנהלות המשטרה בעניין זה. בין אם מדובר בהשפעה ישירה או עקיפה של השר הממונה על פעילות המשטרה, איתמר בן גביר, או רצון של מפקדים מסוימים לשאת חן בעיניו – נראה כי המשטרה אינה מבינה את חשיבות תפקידה בימים אלה, מלבד הצורך להמשיך לאכוף את הסדר הציבורי ולחקור עבירות על החוק.

בין אם מדובר בהשפעה ישירה או עקיפה של השר הממונה על פעילות המשטרה, איתמר בן גביר, או רצון של מפקדים מסוימים לשאת חן בעיניו – נראה כי המשטרה אינה מבינה את חשיבות תפקידה בימים אלה

התפקיד הוא שמירה על המרקם הדמוקרטי של המדינה, שהוא המותר שממנו נהנית ישראל על ארגוני הטרור המקיפים אותה.