"לעתים קרובות למדי אין הפשע לפי כוחו של הפושע: הוא מצמצמו ומתכחש לו"
(ניטשה, "מעבר לטוב ולרוע". לעברית: ישראל אלדד)
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
עכשיו זה הזמן לפוליטיקה. דווקא עכשיו, אחרי שהושגה עסקה ראשונה עם ארגון הטרור חמאס הכוללת 96 שעות של הפסקת אש בתמורה לשחרור חלק מבני הערובה – שהם ארבעה ימים של חרדה ואי־ודאות – אפשר וצריך לדון ברצינות ובבהילות בהחלפה מיידית של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
מצב החירום במדינה ואי האמון המוחלט של הציבור, המשתקף מהסקרים השונים על הממשלה הקיצונית ביותר שידעה המדינה, מחייבים פתרונות קיצוניים לטובת עתיד המדינה, בני הערובה והעם – הישראלי והפלסטיני כאחד.
איש לא ישכח שלטבח בעוטף קדמה חציית הרוביקון המשיחית של נתניהו. כל צבאו המשולהב של ראש הממשלה היה עסוק בדבר אחד בלבד – לחמוק ממשפט ולהשחית את המערכות הציבוריות.
איש לא ישכח שלטבח בעוטף קדמה חציית הרוביקון המשיחית של נתניהו. כל צבאו המשולהב של ראש הממשלה היה עסוק בדבר אחד בלבד – לחמוק ממשפט ולהשחית את המערכות הציבוריות
עתה, כשברור יותר מתמיד שראש ממשלה הנאשם בשלוש פרשיות שחיתות לא יכול או מסוגל לדאוג לענייני המדינה – על חברי הכנסת להסתגר באחד מחדרי המליאה, או בבית הנשיא, כפי שנהגו לעשות עד לאחרונה, כדי להגיע לעסקת חילופי מנהיגים. מנהיג דמוקרטי (זמני) תמורת המנהיג העליון.
המתמטיקאי והמדינאי הצרפתי אמיל בורל טען שאם קוף יקליד על תווים אקראיים במכונת כתיבה במשך זמן מספיק ארוך, בסופו של דבר יופיעו בטקסט המוקלד כל כתבי שייקספיר. לרשות בני הערובה והמדינה, לעומת זאת, לא עומד הזמן הארוך מאוד, הנחוץ עד שיופיע הסכם חילופי המנהיגים.
בניגוד לתפיסת המנהיג האחד של נתניהו, ישנם אולי אינסוף מנהיגים – או צירופים אפשריים של מנהיגים – המונעים מהמחשבה שהם יכולים בקומבינציות אקראיות מסוימות לכאורה, לייצב את המצב מתוך ציות לעקרון ההווה המדומיין.
בניגוד לנתניהו, ישנם אולי אינסוף מנהיגים – או צירופים אפשריים של מנהיגים – המונעים מהמחשבה שהם יכולים בקומבינציות אקראיות מסוימות לכאורה, לייצב את המצב מתוך ציות לעקרון ההווה המדומיין
אבל אי אפשר לייצב מצב שבהגדרה הפך על־ידי מחולליו לבלתי יציב – רקדן על רצפה שבורה או כל קלישאה אחרת. אם מצב כזה היה אפשרי, עקרון הטעם המספיק של לייבניץ – "חייב להיות טעם מספיק לכל דבר להתקיים, לכל אירוע להתרחש, ולכל אמת להתקבל" – היה מאפשר את הטוב שבמשטרים האפשריים.
מציאות קיצונית מחוללת תרחישים קיצוניים. המלחמה, שפרצה בין היתר בשל אי־כשירותו של ראש הממשלה לזהות או אף להכחיש את ההווה (משום שההווה־עבר הוא זה המאפשר לו להחזיק בשלטון), לא נוצרה בוואקום. ההווה המוכחש, שחותר תחת כל הווה אפשרי, שנתניהו היה מהמחוללים הראשיים שלו, יעבור טרנספורמציה חיובית רק כשניתן יהיה לדמיין הווה אחר. זו נקודה חשובה.
גם אם כל כתבי שייקספיר יוקלדו על־ידי הקופים, בלי האמצעים המינימליים לניתוח איכותי של הטקסט, ברור שהם לא יצליחו לזהות שבהם מדובר. מבחינתם זה יכול להיות סתם עוד שרבוט המיועד לגריסה יחד עם יתר האשפה הרנדומלית. כל ביטול גורף של פעולת הדמיון (הווה "הכרחי") הוא שמאפשר למילת הקסם "קונספציה" להתנפח בתודעת הציבור ולעוור אותו.
ממשלות קמו ונפלו בפחות מ־96 שעות. למוטט זה קל. אבל שינויי ענק מתחילים בצעד נועז, מנהיגותי. למקרה ההווה – צעד שהוא גם הכרחי להצלת בני הערובה בעודם חיים. בינתיים מתנהגים הפוליטיקאים "האופוזיציוניים" כבאותו משל על הצפרדע שהוכנסה למים פושרים שחוממו בהדרגה, שעד ששמה לב שמבשלים אותה, כבר היה מאוחר מדי. עלינו להזכיר להם: המים לוהטים! קפצו החוצה, לעזאזל.
ממשלות קמו ונפלו בפחות מ־96 שעות. למוטט זה קל. אבל שינויי ענק מתחילים בצעד נועז, מנהיגותי. למקרה ההווה – צעד שהוא גם הכרחי להצלת בני הערובה בעודם חיים
הפילוסוף קרל פופר טען שכדי לשמור על חברה סובלנית, חייבת החברה להיות חסרת סובלנות לחוסר סובלנות. בעוד הגורמים המשיחיים פועלים להבערת השטח, להעמקת השסע ואף חולמים על טיהור אתני ("אטום על עזה", "נכבה 2023", או כל נוסח אחר), חייב העם – בדיוק עכשיו, יותר מתמיד – לדרוש עסקת חילופי מנהיגים. את מחירו של חוסר העסקה אנחנו משלמים על בסיס יום־יומי בדם, בריבית דריבית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם