1

אלה היו שעתיים שבהן נשבה ממסך הזום מנה נדיבה של אופטימיות. פורום האקלים שפועל בבית הנשיא בהובלת חבר הכנסת לשעבר דב חנין, התכנס כדי להניח על השולחן רעיונות ולבנות חזון לשיקום עוטף עזה – או בשם החדש שמנסים להדביק לו: חבל התקומה.

מתברר שיש הרבה רעיונות איך האזור הזה, שחטף מכת מוות ב-7 באוקטובר, צריך להיראות ביום שאחרי. למעשה, השטח מתפקע מרעיונות, תוכניות וחלומות. "שיקום זה לאו דווקא לשחזר את מה שהיה", היטיבה לנסח נציגת מנהלת תקומה שכבר עובדת בשטח, "זה מה שהיה – ומעבר לו".

המכנה המשותף לכל התוכניות שמתרקמות בימים אלה בתנועה הסביבתית באשר לעתיד העוטף מתמצה בקלישאה "כגודל המשבר – גודל ההזדמנות".

המכנה המשותף לכל התוכניות שמתרקמות בימים אלה בתנועה הסביבתית באשר לעתיד העוטף מתמצה בקלישאה "כגודל המשבר – גודל ההזדמנות"

פעילים וארגונים, כל אחד בתחום התמחותו, עמלים על תוכניות שיהפכו את עוטף עזה לחבל מופת – המקום שימחיש איך מדינת ישראל הייתה יכולה להיות אם רק הייתה מתוכננת ומתנהלת כמו שצריך. המקום שבו מנצלים את העובדה שחייבים להתחיל מהתחלה כדי לעשות את זה, ובכן, הרבה יותר טוב.

שדות חיטה בעוטף עזה, מאי 2021 (צילום: אדי ישראל/פלאש90)

"צריך להפוך את העוטף לאתר הדגמה עולמי", אומר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות ותושב הנגב. וולפסון חיבר יחד עם פרופ' אופירה איילון ממוסד שמואל נאמן וגליה לימור שגיב ממכללת סמי שמעון דוח שמפרט איך להקים את העוטף מחדש במהדורה משופרת מכל ההיבטים הסביבתיים – תחבורה, אנרגיה, אגרוטק, טיפול בפסולת ועוד.

העיקרון המנחה: BBB – Build Back Better – בהשראת ה"גרין ניו דיל" שהיה תוכנית היציאה של האיחוד האירופי מהקורונה.

הפרופסורים סיפקו את המעטפת, ואחריהם הציגו בזה אחר זה שחקנים בזירה הירוקה את החזון שלהם לעוטף של מחר, ואם לא מחר אז מחרתיים:

• נציגת המועצה לבנייה ירוקה המליצה לנצל את ההזדמנות שבה צריך לבנות כל כך הרבה מבנים מחדש כדי לבנות אותם בסטנדרט גבוה, חסכוני אנרגטית ומותאם אקלימית.
• שי אטיאס מעמותת "ונטעת" הציג את חזון הפיכתה של שדרות לעיר-יער, כזו שמלאה בעצים, צל וגינות קהילתיות. כבר כעת, אגב, פעילי העמותה מסייעים בשיקום מפונים מהעוטף באמצעות גינון טיפולי.

עמותת "ונטעת" הציגה את חזון הפיכתה של שדרות לעיר-יער, כזו שמלאה בעצים, צל וגינות קהילתיות. כבר כעת, אגב, פעילי העמותה מסייעים בשיקום מפונים מהעוטף באמצעות גינון טיפולי

חיילים מפטרלים בשדרות, 11 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

• ב"אגמא", שמתמחה בשיקום נחלים, הציעו לשקם את הנחלים באזור (ביניהם נחל חנון שחוצה משטח הרצועה לישראל) ולהפוך אותם לנכס אקולוגי ותיירותי.
• נציגת TNS ישראל (The Natural Step) דיברה על הצורך להפוך את שווקי האיכרים, שהפכו ללהיט במלחמה, לשיטת מסחר קבועה שתימשך גם בימי שיגרה ותמסד מערכת יחסים ישירה בין החקלאים לצרכנים. "עד המלחמה היה נתק רגשי בין הציבור לחקלאים בישראל", אמרה, "המלחמה יצרה מחדש את החיבור הזה, צריך לדאוג שהוא יישאר".
• במרכז השל מציעים לשתף בתוכניות את תושבי האזור ולהקשיב לצרכים ולרצונות שלהם. הניסיון מלמד שבניו אורלינס, בתקופת השיקום מהוריקן קתרינה, זה עבד היטב. אחרי שנכשלו תוכניות שהגו מומחים, נערכו קונגרסים בהשתתפות ערה של הציבור שהניבו תוצאות טובות. בהשל מציעים לשחזר את המודל גם בנגב.

הרעיונות נהדרים, אבל בלי תכלול, ניהול ומיקוד הם לא יתורגמו למציאות. "בינתיים בשטח התהליכים כבר מתקדמים מהר", התריע דרור בוימל מהחברה להגנת הטבע, "אם לא נהיה שם, זה שוב יהיה מאוחר מדי".

הרעיונות נהדרים, אבל בלי תכלול, ניהול ומיקוד הם לא יתורגמו למציאות. "בינתיים בשטח התהליכים כבר מתקדמים מהר", התריע דרור בוימל מהחברה להגנת הטבע, "אם לא נהיה שם, זה שוב יהיה מאוחר מדי"

קיבוץ נחל עוז ב-2018 (צילום: משה שי/פלאש90)

בוימל גם הציע להתייחס אל הטבע של כל הנגב המערבי כאל יחידה אורגנית ולא לאמץ את ההגדרה המלאכותית שמתייחסת לרדיוס של 7 קילומטר מגדר הרצועה.

הניסיון מלמד שישראל היא מדינה עם אנשים טובים ורעיונות מצוינים, אבל עם קושי גדול להחדיר אותם לתהליכים האופרטיביים שמבוצעים על ידי הממשלה. החדשות הטובות הן שהפעם לפחות חלק מהממשלה משדרת על אותו גל.

השבוע כבר הציג משרד האנרגיה – כן, דווקא המשרד שארגוני הסביבה נוהגים לבקר בחריפות – תוכנית מרשימה להפיכת עוטף עזה ל"אסם האנרגיה הסולארית" של ישראל.

השבוע כבר הציג משרד האנרגיה – כן, דווקא המשרד שארגוני הסביבה נוהגים לבקר בחריפות – תוכנית מרשימה להפיכת עוטף עזה ל"אסם האנרגיה הסולארית" של ישראל

התוכנית מדברת על ייצור של אלפי ג'יגה-וואט סולאריים בעוטף (כשליש מכלל האנרגיה שמיוצרת כיום בישראל), על הפיכתו לאי אנרגטי – כלומר אזור שמייצר לעצמו את האנרגיה ויכול להסתדר גם בלי חיבור לרשת החשמל הארצית, ועל שימוש בטכנולוגיות מעודכנות של אגירה והקמת רשתות אזוריות עצמאיות (מיקרו-גריד) שמספקות ביטחון אנרגטי כמעט בכל מצב.

פאנלים סולאריים על מבנים חקלאיים במועצה האזורית אשכול (צילום: דוברות המועצה האזורית אשכול)

הדרך להגשמת חזון העוטף החדש עוד ארוכה, המלאכה רבה, אבל כמו שאמרה אחת המשתתפות: "אנחנו פה גם בשביל לרפא את עצמנו בעשייה". הנהוני הסכמה נרשמו בקרב המשתתפים מול המסכים בבית או במשרד.

2

שוחרי סביבה באילת מודאגים בימים אלה. הים, הם מספרים, מלא קרעים צהובים. מדובר במה שנשאר מבלונים שמופרחים בהמוניהם, שוב ושוב, בטקסי הזדהות עם החטופים.

כולם מזדהים, כולם מייחלים להחזרת החטופים, אבל יש גם כאלה שתוהים אם אין דרך אחרת להביע הזדהות חוץ משחרור לאוויר של מאות ואלפי בלונים.

בלונים נחשבים בשנים האחרונות למפגע סביבתי, יש מדינות שאסרו על הפרחתם בימי הולדת, פסטיבלים ושאר אירועים. הרי מה שממריא בסוף גם נוחת, ובדרך כלל מתפזר בשטח והופך לפסולת

בלונים נחשבים בשנים האחרונות למפגע סביבתי, יש מדינות שאסרו על הפרחתם בימי הולדת, פסטיבלים ושאר אירועים. הרי מה שממריא בסוף גם נוחת, ובדרך כלל מתפזר בשטח והופך לפסולת

@club_hotel.official

שבת שלום מכלנו????????????❤️#עםישראלחי #קלאבהוטל #בלונים #שבתשלום #אילת

♬ original sound – רשת מלונות קלאב הוטל

באילת שוהים משלב מוקדם של המלחמה רבבות מפונים מהעוטף, ומדי יום נערכים אירועי הזדהות עם החטופים וקריאה להשבתם הביתה.

"כמעט בכל אירוע כזה יש מעגל בלונים", אומר פעיל סביבה מאילת, "זה הפך להיות סמל להזדהות עם החטופים והייחול לשחרורם. קצת קשה להעיר לאנשים במצב כזה, אבל זה באמת נזק קשוח בסביבה רגישה".

"כמעט בכל אירוע כזה יש מעגל בלונים", אומר פעיל סביבה מאילת, "זה הפך להיות סמל להזדהות עם החטופים והייחול לשחרורם. קצת קשה להעיר לאנשים במצב כזה, אבל זה באמת נזק קשוח בסביבה רגישה"

הנושא כבר עלה בכמה קבוצות פייסבוק של תושבי אילת. "מצטערת, לא מבינה את זה, אפשר היה להשיט סירות נייר", כתבה מישהי בשם ליבי, "לפחות זה מתכלה במים. הבלונים האלה כנראה יהרגו כמה צבי ים או דגים, המחווה לא מצדיקה את הנזק".

"אילתי איכפתי" כתב: "כולנו כואבים את כאב המשפחות ומייחלים להחזרת החטופים. אולם הפרחת בלונים תביא בעיקר לנזק סביבתי. כל בלון שעולה, יורד בסוף בים או במדבר… אנו תושבי אילת מבקשים – אפשר להעביר את המסר גם עם סרטים ואמצעים אחרים".

בלונים צהובים ששוחררו במלון באילת (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, מפייסבוק)

גם בעיריית אילת מוטרדים מהבעיה, אבל שום עירייה או גוף ציבורי לא יעז בימים אלה להגביל את האופן שבו מקיימים טקסים או מחוות של תמיכה בחטופים.

אף אחד לא רוצה להיתפס כמי שזיהום בלונים מטריד אותו יותר מהעובדה שילדים מוחזקים במנהרות בעזה, ובעידן של שיח אלים ברשתות, האשמות כאלה עלולות לצוף מהר מאוד.

נותר רק לקוות שהבעיה תיפתר בקרוב – בכך שכולם יחזרו הביתה בשלום.

3

בתום פיילוט שארך כשנה, פתח תקווה הופכת בימים אלה לעיר הראשונה בישראל שבה ינסו למגר את מפגעי הרעש באמצעות אכיפה טכנולוגית.

על הפרק: מתקנים מיוחדים, שכוללים כמה עשרות מיקרופונים ומצלמות, המתעדים את הנעשה בצמתים ובאתרים מרכזיים בעיר. המתקנים יודעים לקשר בין הקול והתמונה, כך שנהג רכב שנתפס מבצע עבירת רעש – למשל צפירה עצבנית שלא לשם מניעת תאונה – צפוי לקנס שיכול להגיע ל-730 שקל.

המתקנים יודעים לקשר בין הקול והתמונה, כך שנהג רכב שנתפס מבצע עבירת רעש – למשל צפירה עצבנית שלא לשם מניעת תאונה – צפוי לקנס שיכול להגיע ל-730 שקל

מערכת המצלמות האקוסטיות של NOize המוצבת בפתח תקווה (צילום: עוז שכטר/לע"מ)

המשרד להגנת הסביבה הוביל את הפיילוט שבו הריצו את המערכת של חברת  NOize. אם זה יוכיח את עצמו בפתח תקווה, סביר להניח כי במהרה נפגוש את המערכת הזו בצירי תנועה רבים בארץ.

בתקופה שבה כוח האדם של המשטרה מתוח עד הקצה, מתבקש שהאכיפה האנושית תומר באמצעים טכנולוגיים בכל מקום שניתן.

נתיב תחבורה ציבורית יכול להיות אפקטיבי רק אם מותקנות בו מצלמות, והערים יהיו שקטות יותר רק אם הנהגים ידעו שכל צפירה תעלה להם ביוקר.

4

מטח הגשם שנחת כאן בתחילת השבוע הביא איתו לא רק כמה שיאים היסטוריים אלא גם את מי שמגיחות אחרי הגשם, והפעם לא מדובר בפטריות.

בשמורת תל דן, שנמצאת עמוק בתוך האזור שבו נעים בימים אלה רק טנקים וחיילים, נראו לראשונה השנה הסלמנדרות שמחבבות מזג אוויר קר ורטוב.

בשמורת תל דן, שנמצאת עמוק בתוך האזור שבו נעים בימים אלה רק טנקים וחיילים, נראו לראשונה השנה הסלמנדרות שמחבבות מזג אוויר קר ורטוב

הסלמנדרה מוגדרת בישראל מין בסכנת הכחדה. בעוד בני האדם נלחמים זה בזה, גם היא נלחמת על קיומה – ולא מן הנמנע שהעובדה שנחלי הצפון ריקים ממטיילים דווקא עושה לה טוב.

סלמנדרה בשמורת תל דן, נובמבר 2023 (צילום: רמדאן עיסא ורביע אבו סאלחה, רשות הטבע והגנים)