הקונספציה קרסה, כך אנו שומעים פעם אחר פעם מאז השבעה באוקטובר. כמעט אין תחום שבו אין שיקול דעת מוטעה, מחדל, שאננות ולא אחת שיקולים זרים ואטימות.

בתוך כך, כידוע, ישנה גם הקצנה דתית החודרת לשורות הצבא – כפי שמיטיב להסביר פרופ' יגיל לוי בספרו "המפקד האליון". הוא משרטט תהליך בו יותר ויותר חיילים חרד"לים נכנסים לצבא עם אמונתם, שכוללת הרחקת נשים, כשהיחס המבזה הזה מתקבל על ידי הרשויות. אך לצד זאת יש תהליך הפוך ממש באותו צבא – יחידות שבהן בולט רוב נשי. ביניהן התצפיתניות וגדוד השריונאיות, שהכו בתדהמה גם מפקדים בכירים בצבא.

לצד ההקצנה הדתית החודרת לשורות הצבא, מתרחש גם תהליך הפוך ממש באותו צבא – יחידות שבהן בולט רוב נשי. ביניהן התצפיתניות וגדוד השריונאיות, שהכו בתדהמה גם מפקדים בכירים בצבא

התצפיתניות התגלו כמי שפקחו עיניים והתריעו בשעה שאף גבר לא הסכים להקשיב להן. עיניהן הרואות והפרשנות המדויקת שלהן נדחו באחת. בצורה צינית אומר שהתייחסו אליהן כילדות שחושבות שהן מבינות, אבל לא באמת מבינות מה שהפיקוד הגברי העליון יודע בביטחון מלא. התצפיתניות, לא רק שהתריעו – לרוע מזלן ולנוכח עוצמת המחדל – לא מעט מהן שילמו בחייהן בטבח הנורא.

הקבוצה השנייה, שאני אישית לא ידעתי על קיומה; היא יחידת השריונאיות שהסתערה בצורה מרשימה ומעוררת הערכה על עשרות מהרוצחים שהיו בדרכם לישראל אל מדינת ישראל.

מדובר בפרויקט ייחודי ובלעדי לצה"ל שבו גדוד נשים מוביל תפישה חדשה, לפיה נשים יכולות לעשות את מה שגברים יכולים לעשות ולא פחות טוב. אני חלילה לא מבקש לומר שנשים עדיפות על גברים, אני מבקש לקבוע שהגיע העת לבטל את עליונות הגברים ולקבוע שוויון והגינות.

לשתי הדוגמאות הללו אפשר להוסיף את ענבל ליברמן, רכזת הביטחון השוטף בקיבוץ ניר עם, שקיבלה אחריות על האירוע והתארגנה נכון לקראת פלישת הרוצחים – ובשיתוף פעולה מלא עם כיתת הכוננות הגיבו וביחד עצרו את הפלישה לקיבוץ.

אלה רק דוגמאות ספורות לגבורת הלוחמות, שמעידות עד כמה מדינת ישראל נשבתה בידי האורתודוקסיה היהודית, ועד כמה התפישות שנתקעו בזמן עצרו את החשיבה היהודית, שהייתה פעם חדשנית ופורצת דרך.

הצבא, שבמקומות מסוימים מקדש כבר זמן רב את עליונות הדת, יצטרך לחשוב כעת פעמיים ואולי שלוש על התהליך שבו העדיפו את חכמת רבני הציונות החרדית, הקיצונית, על פני היהדות הישראלית שצמחה כאן מראשית הציונות. הישראליות שנתנה מקום ל"התאחדות הנשים העבריות לשינוי זכויות בארץ ישראל" שהקימה שרה טהון מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה בירושלים.

בישראל שאחרי אוקטובר 2023 יש מקום לכולם, העליונות האורתודוקסית תצטרך לפנות מקום לישראל היהודית, החופשית, שמאמינה בשוויון זכויות ובטוב משותף. ישראל ששולחת את מיטב בנותיה ובניה לצבא, לכנסת ולממשלה כדי לומר שהשנאה, השחיתות והדרת הנשים הם לא תכנית עבודה.

בישראל שאחרי אוקטובר 2023 יש מקום לכולם. העליונות האורתודוקסית תצטרך לפנות מקום לישראל היהודית, החופשית, שמאמינה בשוויון זכויות ובטוב משותף, שמיטב בנותיה ובניה בצבא, בכנסת ובממשלה

אני רוצה לאשש את הצורך לשנות את תפישת העולם שלנו בעניין הדמוקרטיה הישראלית ולהבין שמה שהיה לא יכול להמשיך. אנחנו חייבים לקבל עלינו את ערכי המוסר והאתיקה ולראות בהם את המגדל אור של ישראל שנולדה מחדש ב-7.10.2023.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.