חג סוכות השחור חשף לפנינו מה שניסינו לשכוח – שישראל היא מדינה קטנה וצרה ומספר תושביה קטן, והיא אינה מגייסת את כל צעיריה – אפילו כשמדובר במלחמת הצלה.

באותו בוקר מר ונמהר, כוחות הנוח'בה של חמאס יכולים היו להגיע עמוק יותר לתוך ישראל, ואפילו להגיע להר חברון, מה שהיה גורם לבלבול גדול יותר ממה שישראל יכולה הייתה להתארגן מולו.

באותו בוקר מר ונמהר, כוחות הנוח'בה של חמאס יכולים היו להגיע עמוק יותר לתוך ישראל, ואפילו להגיע להר חברון, מה שהיה גורם לבלבול גדול יותר ממה שישראל יכולה הייתה להתארגן מולו

לאתגר הקיומי הזה יש שתי תשובות. האחת, צבאית – בכל תמונת סיום המלחמה חייב להיות שטח סטרילי רחב החוצץ בין עזה לישראל, ממוקש, סגור הרמטית. הפעם ההינתקות מעזה תהיה אמיתית. אם ממשלת הסקטורים תוותר על השיבה לגוש קטיף, יש סיכוי לממש זאת.

אבל מה שיהיה קשה יותר לבצע, זה לא רק לצאת מן המצר של ימינו אלה – אלא לצאת למרחב של הסיכוי האמיתי, הגדול, של ישראל, להבטיח את ביטחונה ואת שגשוגה להרבה שנים קדימה. והסיכוי הזה תלוי בהשתלבות בברית האזורית עם העולם הסוני, שבבסיסו הסכם שלום עם סעודיה. ממדינה שמותניה צרות – למדינה שֶמוֹטוֹת כנפיה פרושות מהודו עד מרוקו, כולל מדינות אפריקה שעל חופי ים סוף.

למען האמת, עיתוי ההתקפה של חמאס נבחר כדי לסכל את הסיכוי הזה של ישראל, ומטרת המלחמה צריכה להיות לחזור לחזון הזה שהיה במרחק נגיעה ערב המלחמה.

בנימין נתניהו מבין זאת היטב, והוא שם לו למטרה לממש חזון זה, מתוך אמונה, כפי שהבטיח לנשיא ג'ו ביידן, שיוכל לשלוט על הגרנדמייזרים. הבעיה היא – שהוא לא שולט עליהם, ומול החזון של ישראל כחלק ממזרח תיכון גדול, החזון שלהם הוא גטו קטן, שעליו הם עושים משילות יהודית.

נתניהו החליט לממש את חזון הברית האזורית, והבטיח לביידן שיוכל לשלוט על הגרנדמייזרים. הבעיה היא שהוא לא שולט בהם, ומול חזון ישראל כחלק ממזה"ת גדול – חזונם הוא גטו קטן עם משילות יהודית

כדי לממש את חזון המזרח התיכון הגדול, חייבים להרגיע את הזירה הפלסטינית.  וכדי לממש את חזון הגטו עם המשילות צריך להבעיר את הזירה הפלסטינית, כולל ערביי ישראל, ואז "נראה להם מי בעל הבית" ונממש את תוכנית ההכרעה של סמוטריץ, שהיא נכבה.

כאשר אנו זוכרים שמוחמד דף הגדיר כמטרת מלחמה להבעיר את הגדה ואת ערביי ישראל, כדי להכשיל את ההסכם של ישראל וסעודיה, הרי ברור שלדף ולגרנדמייזרים יש מטרת מלחמה זהה.

ההסכם בין ישראל לסעודיה הוא גם אינטרס אמריקאי מובהק, כי הוא יקים את הציר המערבי שיבטל את הקשת השיעית, ואת דרך המשי שסין מפלסת לעצמה במזרח התיכון. הקשת השיעית ודרך המשי אמורים לסלק את ארצות הברית ולהשאיר את בעלות בריתה ללא המטרייה המעצמתית של אמריקה.

אחד הכלים החשובים שבידי ישראל לממש את יעדיה הוא העמקת ההבנה בעולם בכלל ובעולם הערבי בפרט שחמאס היא דאעש, יתר על כן, שחמאס החדש הוא אחד הכלים בידי איראן להקים דאעש שיעי.

כדי לממש את חזון המזרח התיכון הגדול, חייבים להרגיע את הזירה הפלסטינית, וכדי לממש את חזון הגטו עם המשילות צריך להבעיר את הזירה הפלסטינית, כולל ערביי ישראל, ואז "נראה להם מי בעל הבית"

יש לשים לב, כי אתרי חמאס ממעיטים לדבר על "חמאס", אם בכלל, והם מאחדים את הנרטיב עם חזבאללה השיעי. שניהם מתארים את עצמם כ"מוקאוומה" (התנגדות). נדמה כי בעבר חמאס דיברה על עצמה בשמה, וכעת הרושם הוא שהיא מוקאוומה ולא חמאס. כלומר: השתלבות במהלך האיראני הגובר לתת לקשת השיעית אופי של תנועת טרור שיעית חדשה, חובקת המזרח התיכון כולו, דמוית דאעש הסוני.

מקורותיי בסוריה דיווחו לי, עוד לפני חצי שנה, שאיראן פותחת במרחב שבין חאלב לחומס וחמאת, קורסי הכשרה לנוער סוני, כדי להעבירו לשיעה ולבסס עליו את דאעש השיעי. בחסות פצצה גרעינית איראנית יהיה קשה לפעול מול דאעש השיעי בכלים שפעלו עמם מול דאעש הסוני.

דאעש הסוני, שחזר לפעול בסוריה, עד לרגע זה לא הגיב לנעשה בעזה. האם חמאס מתעתד להפוך לדאעש השיעי? בכיר חמאס, איש הקשר הראשי לאיראן, אוסאמא חמדאן ביקר בשבוע שעבר ביקור ראשון מסוגו במיליציות הפרו-שיעיות בעיראק. בסוריה נודע על פעילות של חזבאללה סוריה, המלווה בשיעיזציה של הסונים בהנהגת מוחמד רג'א וטארק מעיוף המקורב לבשאר אסד.

טארק מעיוף. האיש שעוסק בהפיכת הסונים לשיעים בסוריה, דווקא במעוזי דאעש והאחים המוסלמים במלחמה — דיר א-זור חומס וחמאת pic.twitter.com/bJWzmTAkgn

— pinhas inbari (@inbari_pinhas) November 26, 2023

יש לשים לב כי תהליך השיעיזציה בסוריה מתמקד במעוזי האחים המוסלמים ודאעש בימי המלחמה.

יש להצטער כי בישראל, אף על פי שמרבים לדבר על הדאעשיזציה של חמאס, לא מפנימים את משמעות הדבר, חוץ מן ההיבט ההסברתי. למשל, במאמצים לחלץ את שבויינו משבי חמאס, היה מאמץ גדול להכניס את הצלב האדום למאמצים. אפשר להבין את הכעס על כך שארגון בינלאומי מפקיר את שבויינו, אבל חמאס, בהיותו בבסיסו ארגון המתנגד לסדר העולמי "הנוצרי" הנושא את סמל הצלב – מעולם לא שיתף את הצלב האדום בשום עניין הקשור לחילופי השבויים.

מקורותיי בסוריה דיווחו לי, עוד לפני חצי שנה, שאיראן פותחת במרחב שבין חאלב לחומס וחמאת, קורסי הכשרה לנוער סוני, כדי להעבירו לשיעה ולבסס עליו את דאעש השיעי

התעקשותנו לחייב את חמאס לקבל אותם, ראשית גרמה לדחייה מיותרת, ושנית – עצם שיתוף הצלב האדום מעניק לחמאס לגיטימציה בינלאומית, כאילו אינו דאעש.

לב מי לא נשבר…. כיכר החטופים תל אביב. אבל לדרוש מחמאס הומניות זה כמו לדרוש מתנין להיות פודל pic.twitter.com/mIhWiRIlDo

— pinhas inbari (@inbari_pinhas) November 26, 2023

התוצאה הייתה שחמאס לא איפשר לצלב האדום לראות את החטופים, אבל עצם שיתופו של הצלב האדום הראה לעולם מצג של חמאס לגיטימי ומשתף פעולה עם הערכים והעקרונות הבינלאומיים, כולל נפנופי ידיים לשלום, כאילו חטופינו חזרו מקייטנה.

אם דאעש – אז דאעש עד הסוף, ועל אמת, לא כסיסמת הסברה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.