האם הטבח בעוטף עזה והמלחמה גרמו לישראלים רבים להישאר מחוץ למדינה? כך עולה מנתונים שנמסרו לידי זמן ישראל מרשות האוכלוסין וההגירה.

לפי הנתונים, מ־7 באוקטובר יצאו מהמדינה כ־370 אלף ישראלים – 230,309 מהם מתחילת המלחמה ועד סוף אוקטובר ועוד 139,839 מתחילת נובמבר ועד ה־29 בנובמבר.

במקביל, לפי נתוני הרשות, נכנסו לישראל 301,982 ישראלים באוקטובר ו־194,016 בנובמבר, ובסך הכול כחצי מיליון. לכאורה, מספר הנכנסים היה גדול בהרבה ממספר היוצאים. אבל למעשה, מרבית הנכנסים היו מטיילים ישראלים שחזרו לארץ מחופשות החגים.

לכאורה, מספר הנכנסים היה גדול מהיוצאים, אבל למעשה מרבית הנכנסים היו מטיילים ישראלים שחזרו מחופשות החגים. עם פרוץ המלחמה, כ־600 אלף נופשים נמצאו בחו"ל

בחופש הגדול (יולי-אוגוסט) ובתקופת החגים (עד ה-6 באוקטובר) יצאו מישראל, כמו בכל שנה רגילה, מיליוני ישראלים. חלקם חזרו במהלך החגים, חלקם לא. עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, כ־625 אלף מהנופשים והמטיילים שיצאו בחופש הגדול ובחגים עדיין נמצאו בחו"ל.

אם מצרפים את המספר הזה למספר הישראלים שיצאו מהארץ בזמן המלחמה (כ־370 אלף), ומפחיתים את מספר הישראלים שנכנסו לישראל במהלך המלחמה (כחצי מיליון), מגלים כי מספר הישראלים שעזבו ולא חזרו עומד על כ־470 אלף.

נוסעים ונהגים בתל אביב תופסים מחסה בשעה שמושמעת התרעה מפני ירי רקטות וטילים, 24 באוקטובר 2023 (צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)

מדובר, אפוא, לפי שעה, בהגירה שלילית של קרוב לחצי מיליון איש (לא כולל רבבות עובדים זרים, פליטים ודיפלומטים שעזבו את המדינה). עדיין לא ידוע כמה מההמונים שיצאו מהארץ ושלא חזרו עזבו באופן קבוע, וכמה באופן זמני. חלקם אינם יודעים זאת בעצמם.

אם מצרפים את מספרם של אלה שנסעו קודם למלחמה ונשארו בחו"ל לאלה שיצאו מהארץ בזמן המלחמה, ומפחיתים את מספר החוזרים, מגלים כי מספר העוזבים הוא כחצי מיליון

בנוסף, אלפי ישראלים שהגיעו באוקטובר לארץ, ביניהם כאלה שהיגרו לחו"ל, עובדים ברילוקיישן ותרמילאים בטיולים ארוכים. נתוני רשות האוכלוסין לא מפרידים בינם ובין אלה שחזרו מחופשות החג, כך שמספרם אינו ידוע. אבל מספרם מתקזז עם מספר הישראלים שחזרו מחופשות החג – ומקטין אותו בהתאם.

המלחמה לא עצרה את העלייה לישראל, אבל צמצמה אותה מאוד. לפי נתונים שנמסרו לידי זמן ישראל ממשרד הקליטה, מ־7 באוקטובר עד 29 בנובמבר עלו לישראל כ־2,000 עולים. מדובר בכאלף עולים לחודש, לעומת כ־4,500 עולים לחודש בממוצע מתחילת 2023 ועד פרוץ המלחמה – צניחה של יותר מ־70% בהיקף העלייה.

המלחמה לא עצרה את העלייה לישראל, אבל צמצמה אותה מאוד. מ־7 באוקטובר הגיעו לארץ כ־2,000 עולים בלבד, לעומת כ־4,500 בממוצע לחודש לפני המלחמה

העלייה לישראל, שהצטמקה בזמן מגפת הקורונה, הגיעה ב־2022 לשיא של כשני עשורים, בעיקר בשל המלחמות הקשות באוקראינה ובאתיופיה. לפי נתוני משרד הקליטה, ב־2022 הגיעו לישראל בממוצע כ־6,100 עולים בחודש.

העלייה התכווצה השנה, ככל שהמצב באתיופיה ואוקראינה התייצב – וככל שהמצב הכלכלי, החברתי והביטחוני בישראל התדרדר בשל מדיניות הממשלה. מספר העולים ירד מכ־20 אלף ברבעון הראשון של 2023 לכ־11 אלף ברבעון השלישי. בשבועות הראשונים של המלחמה העלייה כמעט נעצרה: באוקטובר הגיעו לישראל 1,096 עולים בלבד, כמחציתם עוד לפני פרוץ המלחמה.

שרת העלייה לשעבר פנינה תמנו שטה עם העולים מאתיופיה בשדה התעופה, 11 במרץ 2021 (צילום: נגה מלסה)

בנובמבר מספר העולים עלה והגיע לכ־1,500, הרבה פחות מאשר לפני המלחמה, אבל פי שלושה יותר מאשר באוקטובר. זאת, כנראה, בשל התפרצות האנטישמיות בעולם בהשפעת המלחמה.

בשבועות האחרונים התפרסמו הערכות שונות לפיהן צפוי בקרוב גל עלייה גדול (מתווכי נדל"ן הצהירו על התעניינות של יהודים מחו"ל ברכישת דירות בישראל). אבל בינתיים, מספר העולים לישראל במהלך המלחמה הוא פחות מאחוז ממספר הישראלים שעזבו את המדינה.

העובדה שכ־300 אלף ישראלים חזרו לארץ מפרוץ המלחמה עד סוף אוקטובר התפרשה באופן שגוי ופורסמה בכלי תקשורת שונים כ"גל מרגש של עלייה וחזרה לישראל". מדובר בחדשות כזב, כיוון שהפרסומים התעלמו מהעובדה שרוב הנכנסים לארץ רק חזרו מחופשות החגים, וכן מקיומם של מאות אלפי ישראלים שלא חזרו.

הנתונים התפרשו באופן שגוי ופורסמו כ"גל עלייה וחזרה לישראל". הפרסומים התעלמו מהעובדה שרוב הנכנסים רק חזרו מחופשות החגים וממאות אלפים שלא חזרו

כיוון שגם בנובמבר חזרו לישראל כ־300 אלף ישראלים, ייתכן שהשבוע, אחרי שרשות האוכלוסין תפרסם את הנתונים החודשיים הרשמיים על הכניסות והיציאות לישראל, יופיעו פרסומים שגויים דומים, אולי אף באותם אתרים וערוצים.